מקרוני ברוטב חמאת עגבניות, כמעט כמו של סבתא

זיכרון ילדות: מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

כבר כתבתי לא מעט פעמים על האוכל של סבתא שלי, סבתא אסתר, אבל תמיד התמקדתי באוכל הבוכרי שלה. פעם זה היה פלוב, אושישולה או חמין בוכרי. כולם זכו לכבוד הראוי עם פוסט משלהם. עניין נוסף שהוזכר בבלוג הזה לא מעט היא העובדה שבתור ילד הייתי אכלן נוראי. לא השכלתי להבין את כל הטוב שהקיף אותי משני צדי המשפחה, דבקתי בתפריט די מצומצם והמילה הכי נפוצה שלי בנוגע לאוכל היתה "לא".  לא אשקר ואכתוב לכם שהתגברתי על כל ההסתייגויות הילדותיות והמטופשות שלי ממאכלים מסוימים, אבל ככל שעוברות השנים אני נוטה להסכים לפחות לטעום אוכל פעם אחת לפני שאני פוסל אותו.

בואו נחזור רגע לאותו אוכל בוכרי מופלא שאני מרבה לכתוב עליו. כשהייתי ילד הוא לא כל כך ריגש אותי. היתה מנה אחת של סבתא שלי שהטריפה אותי – מקרוני ברוטב עגבניות. הייתי מוכן לאכול אותו בכל פעם שבאנו. התאכזבתי כשנכנסנו אליה הביתה ועל הגז לא חיכה הסיר הבינוני עם האטריות העטופות ברוטב אדום.

היה ברוטב הזה משהו שונה ממה שהכרתי מהבית. הוא היה הרבה יותר סמיך, מיצוי מושלם של טעם וצבע סביב האטריות העבות. את אמא שלי כל העניין הזה היה משגע. הייתי מתחנן אליה שתכין לי מקרוני כמו של סבתא והיא אף פעם לא הצליחה לשחזר את הטעם המדויק. היא ניסתה להסביר לי שסבתא מוסיפה לרוטב מרגרינה, שמרגרינה זה לא טוב. אותי זה לא עניין, אני רציתי את המקרוני האדום של סבתא אסתר.

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

לפני שנתיים-שלוש התחלתי להוסיף לרוטב העגבניות שלי קצת חמאה והטעם התחיל לאט לאט לחזור אליי. בטעות נתקלתי בבלוטת טעם נוסטלגית, משחרר זיכרונות ילדות עם כל ביס. כשהחבר'ה של "מבשלים ביחד" החליטו על נושא של זיכרון ילדות לפרויקט הבא שלנו היה לי ברור מה אנסה להכין. נזקקתי לניסיון או שניים כדי להבין איך להגיע בדיוק לטעם ההוא, אבל בשלב מסוים הרגשתי כאילו הידיים יודעות יותר טוב מהראש כיצד להגיע לאותו ילד קטן שאוהב רק מקרוני אדום.

הייתי יכול לשדרג את הרוטב עם איזו תוספת מפונפנת, אבל הדבר הכי נכון היה להשאיר אותו כמו שהוא – רוטב עגבניות בסיסי, כזה שכל אחד יכול לאהוב ולהוסיף לו מה שהוא רוצה. חתיכות מוצרלה הופכות אותו לרוטב עוד יותר סמיך ודביק, פטריות או בצל יוסיפו טעם עמוק יותר וגבינה חריפה כמו גורגונזולה או רוקפור בכלל תשלח אותו למקום אחר לגמרי.

מצרכים למקרוני ברוטב חמאת עגבניות (5-4 אנשים):

  • חבילת פסטה ארוכה (מקרוני או בוקטיני העבים עדיפים על ספגטי או ספגטיני הדקים)
  • קופסת שימורי עגבניות מרוסקות (400 גרם)
  • 40 גרם חמאה
  • מלח ופלפל

מתכון למקרוני ברוטב חמאת עגבניות (5-4 אנשים):

  1. מחממים בסיר בינוני ועל אש נמוכה-בינונית את העגבניות המרוסקות, כשמתחילות בועות על פני השטח מוסיפים את חתיכות החמאה ומערבבים היטב. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  2. מבשלים את הפסטה עד לרמת אל דנטה.
  3. מסננים את הפסטה ומחזירים אותה אל הסיר, שופכים פנימה את הרוטב ומערבבים היטב עד שהוא עוטף את כל האטריות.
  4. מבשלים עוד דקה-שתיים על אש קטנה ומגישים.
  • רוצים להוסיף מוצרלה או גבינה אחרת? עשו את זה בשלב 4 והורידו מהאש אחרי שהיא נמסה.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מבשלים ביחד, זיכרון ילדות

מבשלים ביחד, זיכרון ילדות

מודעות פרסומת

14 מחשבות על “זיכרון ילדות: מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

  1. פינגבק: אושפלו: פלוב בוכרי של סבתא אסתר | שביתה איטלקית – ראשי

  2. פינגבק: מנה שמכינים ברגע: פסטה ברוטב עגבניות שיכור מוודקה | שביתה איטלקית – ראשי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s