המלצות לווייטנאם

בניגוד למקומות אחרים (ניו יורק, פריז או ברלין) שאליהם פרסמתי עמודי המלצות, כבר במהלך הטיול בווייטנאם הבנתי שהפעם אצטרך לעשות את הדברים בצורה קצת שונה. לא עוד המלצות למסעדות טובות שאכלנו בהן וחסל, כאן צריך מדריך קולינרי שיעזור לנווט, מפת דרכים אל נבכי המטבח הווייטנאמי.

אז מה מצפה לכם בהמשך? מספר מנות, מוכרות יותר ומוכרות פחות, שכדאי לסמן עליהן 'וי' לפני שעוזבים את וייטנאם; טיפים להתגברות על הפחד מהלא מוכר; רשימה של מסעדות ששווה לבקר בהן, כאלו שאנחנו נהנינו בהן מאוד; מפת גוגל עם כל המסעדות וכמה אטרקציות שהן חובה בעיניי. אם אתם רוצים ללמוד איך להכין ספרינג רול, בואו לפה.

נתחיל מהסוף: מפת גוגל עם המלצות למסעדות בווייטנאם. כלי נוסף שיעזור לכם להסתדר בווייטנאם הוא Tripadvisor, שההמלצות של הגולשים בו בד"כ מדויקות, בניגוד למדינות אחרות.

האלונג ביי

סיורי אוכל רחוב, השאירו את החששות בבית
אני לא פחדן בכל הנוגע לאוכל לא מוכר, אבל אני כן זהיר. זאת כנראה הסיבה שבתחילת הטיול לקח לנו קצת זמן עד שהשתחררנו מהכבלים והתחלנו לאכול גם במקומות שכבר במבט ראשון אתה מבין שלא היו עוברים מבחן תברואתי מינימלי. בקיצור, ברחוב. הווייטנאמים חיים ברחוב ושם גם נמצא האוכל הכי פשוט, הכי אותנטי והכי טעים (וגם הכי זול כמובן).

איך התגברנו על הפחד אתם שואלים, יצאנו לסיור אוכל רחוב בהאנוי ונפתחה לנו הצ'אקרה (אני יודע, מדינה אחרת באסיה). זה אחד הטיפים הכי חשובים שיש לי לכל מי שנוסע לווייטנאם, צאו לסיור אוכל רחוב כמה שיותר מוקדם בטיול. אין כמו מקומי שלוקח אתכם ביד ממקום למקום, גם לכאלו שלא הייתם חושבים על להיכנס אליהם או לא הייתם מצליחים להזמין בהם כי אף אחד לא מבין מילה באנגלית.

חשבו על הסיור כעל גלגלי העזר הקולינריים שלכם, יום למחרת כבר תסתובבו ברחוב ותזגזגו בין כמה מקומות עד שתקבלו החלטה, קצת כמו הרגע שאבא דוחף אתכם לרכיבת האופניים הראשונה ללא גלגלי העזר. מלבד הסרת עכבות, סיור טוב אמור להכיר לכם כמה מהמנות המובילות במטבח המקומי ולהרחיב את הידע שלכם לגבי המנהגים ודרכי האכילה בווייטנאם.

אנחנו יצאנו לשני סיורים, אחד ברגל בהאנוי (Hanoi Street Food Tour) ואחד על גב וספה בסייגון (Vietnam Vespa Adventures). הסיור בהאנוי היה בתחילת הטיול וקיבל אצלנו ציון "נחמד", כנראה בגלל שנפלנו על מדריכה קצת אנמית שלא לגמרי עשתה מאמץ למצוא פתרונות להגבלות התזונה של הצדיקה (החיים יכולים להיות לא פשוטים במדינה שמסתמכת על חזיר ופירות ים).

אל הסיור בסייגון הגעתי בעקבות פגישת עבודה מקרית עם תמר מ-FoodTourz, סוג של Airbnb לסיורי אוכל, שגם סידרה לי הזמנה לסיור. הערב בסייגון הרגיש הרבה יותר מקצועי ועסק גם בחיי הלילה של העיר הכי מדליקה בווייטנאם, פריז של המזרח כינו אותה בעבר (ולכן ברור למה שני פרנקופילים שכמונו כל כך אהבנו אותה). הנסיעה על גב הווספה נותנת לכם הזדמנות לראות את הנהיגה הווייטנאמית מזווית אחרת, מעבר לזאת של הולכי הרגל שלא מצליחים לחצות כביש כי אף אחד לא עוצר.

המחיר של הסיור בסייגון גבוה יחסית, אבל התמורה בהתאם – אוכל ושתייה ללא הפסקה, עד שתתמלאו ותשתכרו (שניהם קרו לי, תאמינו או לא). בתפריט מחכים לכם דרינק בנקודת המפגש הראשונה, שתי מסעדות מקומיות, בית קפה מחתרתי (מתים על הקפה שלהם הווייטנאמים) עם מוזיקה חיה ובר הופעות חיות. זה היה אחד הערבים הכי כיפיים שהיו לנו בטיול.

איזה כיף לקבל הפתעה

נשות המונג הפרחוניות

מנות שכדאי לכם להכיר
מרק פו (Pho) – ארוחת הבוקר המועדפת על המקומיים, מבוססת על מרק בשר צח עם אטריות אורז, חתיכות בשר, נבטים, בצל ירוק ועוד המון ירוקים שמגיעים לצד הצלחת.

באן מי (Bánh mì) – אחת ההשפעות הבולטות של השלטון הצרפתי על המטבח, באגט שמוגש לרוב עם בשר חזיר או חביתה, ירקות טריים, ממרח טעים ותיבול מעניין.

ספרינג רול – בכל מקום יכינו לכם את הספרינג רול (chả giò, nem cuốn, chả cuốn, Nem rán) או את הסאמר רול (gỏi cuốn) קצת אחרת, או למעשה יקראו לאותו דבר בשם אחר. ספרינג רול אמור להיות מטוגן, לכלול בשר ויכול להיות עטוף במספר סוגים של בצק. ישנן מספר וריאציות שלו, תלוי באיזה איזור של המדינה אתם נמצאים. סאמר רול, לרוב, יכלול חתיכות חזיר, שרימפס, ירקות טריים ויהיה עטוף בנייר אורז דק ושקוף.

באן סאו (Bánh xèo) – פנקייק אורז מטוגן, שנקרא על שם הרעש שהוא עושה בזמן הטיגון. צד אחד שלו מטוגן, על הצד השני מניחים חתיכות חזיר, שרימפס וירוקים, בסוף הטיגון מקפלים לחצי ומגישים. אוכלים אותו עם עלי תבלינים שונים (נענע, מנטה ועוד) ורוטב בוטנים. יש מקומות שמגלגלים אותו עם כל המרכיבים בנייר אורז

נם לוי (Nem Lui) – מנה אופיינית לעיר הואה, קבב על שיפודי למון גראס (טעמנו גם את גרסת החזיר וגם את גרסת הבקר). במקום לשים את הקבב בלאפה, מניחים את השיפוד בתוך נייר אורז עם מנת הירוקים הרגילה, קצת רוטב בוטנים, מגלגלים ושולפים את שיפוד הלמון גראס.

צ'ה (Che) – שם כולל לקבוצה של קינוחים שלרוב מוגשת בכוס/קערית עם מלא קרח כתוש וכוללת חתיכות של פירות, פניני טפיוקה, ג'לים, חלב מרוכז או קוקוס כתוש. בגדול זהו מרק מתוק, שאותו אתם אמורים ליצור עם הכפית הארוכה שתקבלו (מועכים/חותכים את הפירות וממיסים את הקרח תוך כדי). קינוח שכל כך מותאם למזג האוויר החם.

קפה קר – קצת מצחיק להמליץ על קפה קר, אבל יש משהו בהכנה (חזק מאוד עם חלב מרוכז), בהגשה (מעט קפה יחסית עם המון קרח) ובהתייחסות שלהם לקפה (אהבה והערכה, בלא מעט מקומות ייתנו לכם לבחור ממספר סוגים של פולי קפה). זה בטוח יקרר אתכם קצת ביום חם.

סאמר רול ובאן סאו ברקע

צ'ה. הקינוח המוצלח של הטיול

דאמפלינג מבצק אורז

גולת הכותרת: המסעדות שהכי אהבנו בווייטנאם
האנוי
Little Black Duck – אל תיבהלו ממה שכתוב באתר, המסעדה פתוחה ומתמחה בווריאציות שונות של ברווז.

הואה
HANH Restaurant Local Food – תמורת 110 אלף דונג (משהו כמו חמישה דולר) מקבלים תפריט בן חמש מנות, שלפחות אחת מהן לא ראיתי בשום מקום אחר – באן באו (פנקייק אורז מאודה עם חתיכת שומן חזיר מטוגנת, אבקת שריפס ורוטב דגים מתוק עם צ'ילי).

Family Home Restaurant – כנראה המסעדה הכי ביתית שישבתי בה אי פעם, ליד השולחן שלנו ישבה הסבתא וצפתה בטלוויזיה בסלון. סלט עלי פרח הבננה היה מדהים והוגש עם סוג של קרקר אורז ממכר.

הויאן
Bale Well – כמו ב-HANH, גם כאן יש תפריט קבוע עם אותו מחיר מצחיק וחלק מהמנות דומות. מה שמיוחד, מלבד הנשים החברותיות במיוחד שמפעילות את המסעדה, היא דרך האכילה – כאן מגלגלים הכל בנייר אורז.

Morning Glory – מסעדת אוכל רחוב, אחת המועמדות הבולטות לתואר "ארוחת הערב הטובה ביותר של הטיול". קצת יותר מסעדה במובן המערבי של המילה מרוב המקומות שהיינו בהם וגם המחירים בהתאם, אבל אין מה לחשוש כי גם כשהזמנו ארבע מנות ושני קוקטיילים בקושי הגענו ל-30 דולר.

סייגון
Sakai – מסעדה יפנית קטנה שמכוונת בעיקר לתיירים יפניים, רמת הסושי בהתאם. גם כאן המחירים גבוהים, החשבון שלנו התקרב למה שתשלמו על שתי קומבינציות בסושייה ממוצעת בת"א וכלל לא מעט מנות ושתייה.