חמין בוכרי מתקתק: אוש סובו

לפני קצת יותר משבוע חגגתי יום הולדת. לאורך כל השנים הייתי די בן אדם של ימי הולדת, לא כזה שנכנס לדיכאון מהם. מקפיד לא לעבוד, איפשהו במורד הדרך גם התחלתי לפנק את עצמי כל שנה במתנה ממש שווה, כזאת שהתקמצנתי לקנות בשאר הימים. אבל משהו השתנה בתקופה האחרונה.

• אוהבים אוכל בוכרי? תנסו אושי-שולה
• אוהבים אוכל בוכרי 2? תנסו אושפלו

זה התחיל ב-2012, כשהרשיתי לצדיקה לקחת אותי לפריז ביום ההולדת וגזלתי מעצמי את כל אותן שיחות "מזל טוב" מייגעות. היה כיף, אבל לא היתה תחושה של יום הולדת. שנה שעברה שוב היינו בפריז, אבל הגורל זימן לנו ביקור לא נעים בארץ בדיוק ביום הולדת שלי וקצת הוציא את הרצון לשמוח יותר מדי. השנה פשוט לא היה לי חשק. לכלום. שום דבר. אמנם ככל שהתקרב היום עצמו ענני מצב הרוח שלי התפזרו לאט לאט וסך הכל היה כיף מאוד, אבל הקו הרגוע נשמר. כנראה הגעתי סוף סוף, ובאיחור ניכר, לגיל בו יום הולדת היא לא ביג דיל. אני מסרב לקבל זאת, אבל בואו נראה מה יהיה עוד שנה.

ירקות מגוררים או מגורדים? מה דעתכם?

אל תספרו לסבתא שהחלפנו את חתיכת המרגרינה בחמאה

במטבח של אמא יש הרבה יותר תפאורה

העגבניות מוסיפות צבע

הסילאן אחראי, יחד עם התפוחים, למתיקות

לא משנה מה קורה, שני דברים תמיד יהיו ביום הולדת: הצדיקה ואני ננצל את ההזדמנות ללכת למסעדה טובה ובעל יום ההולדת יקבל הזדמנות להזמין את המאכלים האהובים עליו בארוחה המשפחתית אצל ההורים שלי בשבת. טעם הוא דבר שמשתנה עם השנים ואכן היו תזוזות בקרב הבחירות של בני הבית, אבל אני כבר הגעתי לסוג של תפריט די קבוע בשנים האחרונות: כבד מצופה של אבא (כזה שמכינים כמו שניצל), אוש סובו (חמין בוכרי, מעט מתוק) ועוגת שוקולד קפואה עם חתיכות ביסקוויטים.

הכבד הותיר אחריו שורה של לבבות שבורים, כל מי שהתארח אצלנו וזכה לטעום ממנו נשבה בקסמיו (מלבד הצדיקה, שמשום מה לא אוהבת כבד), אבל מבלי להעליב את אבא עבורי האוש סובו הוא הכוכב האמיתי. אחת הסיבות היא שאמא שלי לא מרבה להכין אותו, סיבה נוספת היא שאני הצלתי אותו מאבדון.

סבתא השתמשה בהודו אדום, אמא עברה לבשר בקר

האורז מכסה את כל שאר המרכבים, אח"כ המים יכסו אותו

התפוחים נותנים את הקיק הסופי של המתיקות

מעל הכל, מניחים את חצאי התפוחים ונותנים להם לעשות את שלהם

אמא ניסתה להכין אותו מספר פעמים אחרי שסבתא שלי נפטרה, אבל זה אף פעם לא יצא טעים כמו המקור. ההבדל, היא טוענת, נעוץ בכמויות – סבתא הכינה סיר הרבה יותר קטן, להרבה פחות אנשים. משהו בטעמים לא התערבב בסיר כמו שצריך, חלק מהאורז נותר לבן וחסר טעם. עצה קטנטנה – לערבב את תכולת הסיר, משהו שסבתא אף פעם לא עשתה – התבררה כזאת שתעשה את ההבדל ומאז האוש סובו ואני מחוברים אחד אל השני. למי שאוהב אוכל מתוק, או עם נגיעות מתוקות, מדובר בשידוך מעולה – תבשיל אורז מתקתק עם בשר.

מצרכים לאוש סובו (8-6 אנשים):

• 4 כוסות אורז עגול, שטוף
• 1 ק"ג בשר בקר (שריר או שפונדרה), חתוך לקוביות גדולות
• 1 גזר,
• 7 תפוח עץ מסוג גרנד
• חתיכה לא גדולה של דלעת
• 2 עגבניות, חתוכות לקוביות גדולות
• כ-200 גרם עגבניות מגורדות
• 2 כפות גדושות סילאן תמרים
• חצי כוס שמן קנולה
• חצי חבילת חמאה/50 גרם מרגרינה
• מלח, פלפל שחור

מתכון לאוש סובו (8-6 אנשים):

1. מגררים את הגזר, הדלעת ואחד מתפוחי העץ במגררת גסה
2. מחממים את השמן והחמאה יחד בסיר עבה שאפשר להכניס לתנור (לחום לא גבוה, 100-75 מעלות), ומטגנים את הירקות עד שהם מזהיבים
3. מוסיפים את העגבניות ומבשלים כמה דקות יחד על אש גבוהה
4. מוסיפים את רסק העגבניות, הסילאן והבשר, ממליחים ומפלפלים. שופכים פנימה מעט מים ונותנים לבשר ולירקות להתבשל יחד כרבע שעה על אש בינונית
5. מוסיפים את האורז ועליו מים רותחים שיכסו אותו (כס"מ מעליו)
6. מגבירים את האש ומביאים את תכולת הסיר לרתיחה, אח"כ מנמיכים את האש ומבשלים עד שכמעט כל המים נספגו על ידי האורז
7. בשלב זה מכבים את האש ומערבבים בעדינות כדי שכל האורז יכוסה ברסק שבתחתית הסיר
8. טועמים ומתקנים תיבול, ואם צריך מוסיפים עוד מים רותחים
9. מניחים על התבשיל את התפוחים החצויים עם הקליפה כלפי מעלה. מכסים את הסיר, מניחים על תחתית מתכת (פטנט מעולה לבישול אורז) ומבשלים על אש קטנה או בתנור (חום של 100-75 מעלות) כל הלילה. אפשר לכבות בבוקר ולחמם שוב בתנור לפני ההגשה

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

1. 

   אוש סובו, רגע אחרי שירד מן האש