קלאסי מול מודרני. כמעט בכל תחום מתנהל המאבק הזה והמטבח האיטלקי אינו יוצא מן הכלל, רק שפה בין הצדדים מפריד אוקיינוס שלם. האטלנטי. מצד אחד המטבח האיטלקי המסורתי, בו לא שואלים "למה?" כי התשובה תמיד תהיה "ככה". מנגד המטבח האיטלו-אמריקני, עם גרסאות משלו למנות הקלאסיות מהבית וגם כמה חדשות שהתקבעו כאיטלקיות לחלוטין. הפוסט הזה נולד מההחלטה להפגיש בין השניים ולבשל שתי גרסאות לאותה מנה – קלאסית ומודרנית. מוזמנים להציע שם למפגש האיטלקי-אמריקני הזה, כאן או בפייסבוק.
את המשיכה שלי לארצות הברית של אמריקה כולם מכירים ולכן זה לא מפתיע שלא מעט מהמתכונים שפרסמתי כאן מתיימרים להיות איטלקיים, אבל למעשה הם איטלו-אמריקנים לחלוטין. ספגטי אנד מיטבולס? מאק אנד צ'יז? אף אחד בארץ המגף לא שמע עליהם. מעולם.
הפער בין המטבח האיטלקי לזה שהתפתח מעבר לים תמיד ריתק אותי, הרצון שלי להכיר יותר את המקורות הולך וגדל עם הזמן. בגלל שני אלה שמחתי להכיר גם מחוץ לבלוגספירה את רומי אטינגולד מרומינה אלה קוצ'ינה (וגם בגלל שהבטיחה להכין לי את קציצות החצילים המשגעות האלו). השת"פ הזה הוא הפעם הראשונה שכל אחד מאיתנו מבשל עם עוד מישהו והחששות ליוו את תחילתו, סוג של דייט ראשון קולינרי.
הרעיון ליצור את אותה מנה בשתי ורסיות, מסורתית ומודרנית, הבטיח שלכל אחד מאיתנו תהיה מחבת משלו. האות הברור ביותר להצלחת המפגש, מלבד שתי מנות טעימות של פסטה עם חומוס (פסטה אה צ'צ'י), היא העובדה שמהר מאוד הרשינו לעצמנו להקפיץ ולהתעסק במחבת של השני. כמו גם להעיר, להתלונן ולהקניט. היה מוצלח. על הרקע ההיסטורי של המתכון הזה תוכלו לקרוא בפוסט של רומי, אני רק אציין שהמתכון האיטלקי מזכיר יותר מרק עם פסטה והאיטלו-אמריקני הוא בעצם פסטה עם מעט רוטב עגבניות וחומוס. אתם מוזמנים לבחור את הגרסה שמתאימה לכם יותר, אני לא איעלב אם תבגדו בי לטובת רומי.
פסטה אה צ'צ'י. הניגון האיטלקי של השם כבר מעורר תיאבון
מצרכים לפסטה אה צ'צי (4 מנות):
- 240 ג' ספגטי, שבור לחצי
- רבע כוס שמן זית
- קורט שבבי פלפל אדום חריף
- 2 כוסות עגבניות חתוכות
- 480 גרם חומוס (אפשר מקופסת שימורים עם הנוזלים או חומוס יבש שעבר השרייה ובישול עד שהתרכך)
- רבע כוס פטרוזיליה קצוצה
- 3 שיני שום קצוצות
- מלח ופלפל
- אופציונלי למי שמעוניין להוסיף טעם מעושן: 60 ג' פאנצ'טה, חתוכה לקוביות – בעיניי לא חובה, הוויתור גם הופך את המנה לטבעונית…
רומי מתעדת את התוצאה הסופית שלה. יצא טעים. מאוד
מתכון לפסטה אה צ'צי (4 מנות):
- להוסיף את השום ושבבי הפלפל האדום ולטגן עד שהשום מזהיב
- להוסיף את החומוס (ללא המים, שמרו אותם להמשך הבישול), העגבניות והפטרוזיליה, להביא לבעבוע קל ולבשל כעשר דקות
- למעוך חלק מהחומוס עם כף, להוסיף את הפסטה ולבשל עד שהיא אל-דנטה (כדי למנוע את הידבקות הפסטה לתחתית הסיר אפשר להוסיף את המים של החומוס). הרוטב אמור להיות מעט נוזלי, אבל רחוק מהמרק של הגרסה האיטלקית
- בגדול שתי הגרסאות שהכנו די דומות, רוצים דוגמה להבדל מהותי בין המטבח האיטלקי לזה האיטלו-אמריקני? שימו לב לכמות המרכיבים במתכון של רייצ'ל ריי, אחת מכוהנות המטבח האיטלקי בארה"ב.
עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!
פסטה אה צ'צ'י. מימין הגרסה האיטלו-אמריקנית, משמאל האיטלקית המסורתית
שביתה איטלקית - ראשי 
איזה מפגש טעים! פוסט יפה!
אהבתיאהבתי
תודה אולגה, ברכות על הטור הקבוע בפודפייג'
אהבתיאהבתי
איזה כיף לכם על המפגש!
ולגמרי עם רומי, מי שובר ספגטי??
הזה כבר במעטפה, אשלח לקראת הסופ"ש
אהבתיאהבתי
הכי כיף מפגש כזה, אפילו רומי לא הצליחה לקלקל את זה…
אחזור לתפקידי כסנגור האומה האמריקאית כולה – הם שוברים ספגטי, זה הקטע שלהם
אהבתיאהבתי
מבחינתי, קלאסי או מודרני זה ממש לא משנה. השאלה הנכונה בעיניי היא טעים או טעים יותר 🙂
שתי המנות שלכם נראות נפלאות וטעימות במיוחד (שתי הגרסאות ינוסו ממש בקרוב).
השאלה היחידה שלי היא למה לשבור את הספגטי?? 🙂
אהבתיאהבתי
אי אפשר באמת להבין את האמריקאים, האמת שגם אמא שלי כל הזמן הייתה שוברת בשביל שייכנס לסיר
אהבתיאהבתי