בתרבות הפופולרית, במיוחד זאת האמריקנית, השתרש דימוי של גבר קשוח שמדחיק את הרגשות שלו במקום להתמודד עימם. פעם הראו לנו רק את הצד החיצוני, המוחצן והקשוח שלו, לא התעסקו במה מתחולל לו בפנים. אח"כ עברו לעסוק גם בזה ופתאום מלא טאף גייז (guys ולא gays, לא שיש משהו לא בסדר עם זה…) רוצחים רגע אחד ומייבבים על זה אצל הפסיכולוגית שלהם רגע אחר.
שלא תטעו, אני ממש לא מנסה – או יכול למען האמת – להציג את עצמי כאיזשהו סוג של גבר קשוח, אבל גם אצלי פועל מנגנון עמוק של הדחקה. לפעמים הוא פועל כל כך חזק שזה גובל באטימות למצב סביבי, לוקח לי זמן לקלוט כמה הסיטואציה באמת מוזרה. זה מה שקרה לי לפני כמה ימים בקשר למבצע שהפך למערכה ועוד מעט כבר ייקראו לו מלחמה, צוק איתן.
מאז שזה התחיל והאמת שגם בגרסת 2012 (עמוד ענן) לא התרגשתי יותר מדי, לא התעורר בי שום פחד ואף פעם לא הרגשתי צורך בוער לרוץ למרחב מוגן. לא תתפסו אותי מצלם יירוטים מהגג, אבל גם לא תמצאו אותי נשכב על הרצפה עם ידיים על הראש, על הכתפיים, אחת-שתיים-שלוש. מתי נפל אצלי האסימון שהמצב הזה רחוק מלהיות נורמלי והרבה יותר קרוב למשוגע? יצאתי מהעבודה, אזעקת צבע אדום תפסה אותי בחנייה ונאלצתי לצפות בשני יירוטים לפני שהתחלתי את הנסיעה.
מנגו ומנטה מחכים בסבלנות ליין לבן
בדרך הביתה, על כביש 1, מלא אנשים עצרו בצד בגלל האזעקות ולרגע אחד הרגשתי כמו בסרט פוסט-אפוקלפטי. נוהג ברכב שמצאתי בצידי הדרך, מזגזג בין ההריסות בדרך לעיר שכולם מנסים לברוח ממנה, אחרי שמגיפה הרסה אותה כליל. אז נפל לי האסימון. זה לא שאין לי הבנה של המצב, אבל אלו הרגעים בהם שכבת האבסורד מציצה מתחת למציאות ונותנת לך סטירה מצלצלת.
מי שלא מחזיק במנגנון הדחקה מפותח כל כך נזקק לעיתים לעזרה כדי לברוח מהמצב, לשכוח מהכל ולטמון קצת את הראש בחול. איך עושים את זה? יש כאלה שבורחים עד ברלין (כן מנדל, אני עושה לך אאוטינג) ויש כאלה שסתם שותים אלכוהול. לכן החלטתי לעזור לכם, אתם שמתעקשים להתמודד עם הרגשות שלכם ועם המצב על בסיס יומי, עם מתכון לדרינק קייצי חביב במיוחד – סנגריה לבנה עם פירות קיץ כמו מנגו ואפרסק.
נצלו את עונת הליימים הקצרה, שדרוג לכל מנה
מצרכים לסנגריה לבנה (6 כוסות נאות):
- בקבוק שרדונה צונן
- 60 מ"ל קלבדוס (ברנדי תפוחים) או ברנדי רגיל
- כוס מיץ תפוחים
- ליים, חתוך לפרוסות דקות
- אפרסק, חתוך לפרוסות דקות
- מנגו, חתוך לקוביות קטנות-בינוניות
- שני ענפי נענע
- כף סוכר
- כ-12 קוביות קרח
מתכון לסנגריה לבנה (6 כוסות נאות):
- חותכים את הפירות ואת הליים
- ממיסים את הסוכר במעט מים חמים
- מניחים את הפירות והנענע בקנקן גדול, שופכים פנימה את היין והסוכר המומס
- מוסיפים את הקלבדוס ומיץ התפוחים, מערבבים היטב. מוסיפים את הקרח ומתחילים לשתות
- אפשר להוסיף קצת סודה, לקנקן כולו או לכל כוס בנפרד, על מנת לתת למשקה קצת יותר אווריריות
עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!
הדחקה נעימה!
שביתה איטלקית - ראשי 
יופי של הדחקה. חבל רק שאלכוהול כזה מרדים אותי
אהבתיאהבתי
אז תשתי אותו בצהריים ומשם ישר לשנ"צ, אין יותר טוב מזה בסופ"ש
אהבתיאהבתי
גם סנגריה וגם בק? טוב מדי! שאלת השאלות, יש גרסא לפירות חורף, ושאלה נודניקית, הברנדי? חשוב מאד?! 🙂
אהבתיאהבתי
האמת שהגרסה לפירות חורף היא בעצם הסנגריה הרגילה, זאת עם היין האדום. עם זאת, אחרי ששתינו יין לבן חם בשווקי חג המולד של פריז, אני משער שזה יהיה טעים גם להכין אותו רק עם תפוחים ואגסים. במקרה כזה לא תהיה בעיה לוותר על הברנדי
בהצלחה
אהבתיאהבתי
אפשר להחליף את הברנדי בג׳ין?
ואם אין ליים לשים לימון?
אהבתיאהבתי
בתור חובב ג'ין אני האחרון שאשלול את הרעיון, חייב לציין שלא ניסיתי ועכשיו זה מאוד מסקרן אותי. תעדכני איך יצא?
לגבי הלימון אין בעיה. אמנם לליים יש טיפה של מתיקות, אבל על זה אחראים הפירות והלימון יעשה פה את אותה עבודה
אהבתיאהבתי
בסוף מצאתי ליים אצל הירקן.
שמתי ג׳ין, מיץ תפוזים במקום תפוחים ובנוסף לכל הפירות אננס משימורים (כולל המיץ). יצא מושלם, תודה!!
אהבתיאהבתי