קראמבל עגבניות שרי, זעתר וגבינת גאודה

קראמבל עגבניות, זעתר וגאודה

ציפיות הן דבר לא פשוט. לא מעט פעמים ההיעדר שלהן גורם לנו להיות מופתעים וליהנות מדברים, פעמים אחרות הן אלו שגורמות לנו להתאכזב. אבל עזבו אתכם, אלו המקרים הפשוטים של ציפיות. אלו שבאמת מטרידים מתרחשים כשאתם מוקד הציפיות, למעשה מדובר בנוסחה הכימית הפשוטה ביותר לייצור לחץ. לפעמים גם פחד קל, לפחות אצלי.

לכל אחד יש את חוסר הביטחון שלו, כילד פיתחתי לעצמי שיטה לקבור אותו כל כך עמוק שרק חדי אבחנה באמת היו מזהים את התחפושת. כמו כל אחד ואחת, גם אני למדתי להתמודד או לחיות בשלום עם רוב הפחדים והשדים שלי. רק אחד נותר איתן, כנראה כי אחרי מספר ניסיונות לגבור עליו פשוט החלטתי לחפש דרך סביב. כמו ילד שמאריך את הדרך הביתה רק כדי לא לעבור ליד הבית של הביריון השכונתי. האמת שלאחרונה הבנתי שהגיע הזמן לשים סוף להתחמקות, שיש רק מקום לאחד מאיתנו ולי אין כל כוונה לעזוב בזמן הקרוב.

מאז שפתחתי את הבלוג, וזה משהו שכבר כתבתי עליו בעבר מספר פעמים, אני נאלץ להתמודד עם ציפיות גבוהות של הרבה אנשים ובעקבות כך גם סוג של פחד במה קטן. פחד של לא לעמוד ברף שהוצב לי. פחד מאכזבה. אל המצב הזה בדיוק הכנסתי את עצמי בסופ"ש האחרון, כשהוזמנו אל חברים של ההורים של הצדיקה ואני התנדבתי להכין את אחת המנות. מנה ללא פחות מ-19 איש, כמות שאני לא מבשל לה בדרך כלל.

עגבניות שרי, כמו סוכריות

עגבניות שרי, כמו סוכריות

הייתי צריך מנה מנצחת, בטח לאנשים שמצפים כבר הרבה זמן לטעום משהו משהו מהמטבח שלי. איכשהו הרגשתי שהשילוב של עגבניות-בצק-גבינה יכול לעבוד, הוא בטוח הצליח איפשהו. את הקרדיט צריך לתת לצדיקה, שבאה עם הברקה: "אולי תכין קראמבל עגבניות?". רעיון מצוין! איך יודעים שהצלחתם? הבת של המארחים לוקחת את השאריות הביתה, להמשך השבוע, ומשאירה אתכם עם תבנית נקייה.

המתכון של מיכל וקסמן מסתובב ברחבי הרשת הישראלית ונראה שהוא בסיס לרוב המתכונים שתמצאו (ביסים ומתכוניישן לדוגמה). כדי לגוון החלטתי להוסיף לתערובת עגבניות השרי זעתר טרי מהאדנית שלי (עדכון קצר: הנענע, המרווה והרוזמרין לא שרדו את הקיץ; נותרו רק שיח זעתר מרהיב וטימין מופלא). בצק הקראמבל, אחד הבצקים הקלים והכיפיים שתכינו אי פעם, זכה לשדרוג קל – חצי קמח לבן, חצי קמח כוסמין. ומעל כל זה, קצת גבינת גאודה עיזים מגוררת, כי אף אחד לא יכול לעמוד בריח של גבינה מותכת.

מצרכים לקראמבל עגבניות, זעתר וגאודה (6 אנשים):

לבצק:

  • 150 גרם קמח לבן
  • 150 גרם קמח כוסמין
  • 200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
  • 1/2 כפית מלח גס
  • 100 גרם גבינת גאודה מגוררת

לתערובת העגבניות:

  • 1 ק"ג עגבניות שרי, חתוכות לחצאים (אפשר רבעים אם הן גדולות)
  • 2 כפות שמן זית
  • 1/2 כפית מלח גס
  • 1 כפית בלסמי איכותי
  • שתי כפות עלי זעתר טריים
  • שן שום, חצויה

מתכון לקראמבל עגבניות, זעתר וגאודה (6 אנשים):

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מערבבים בקערה גדולה את העגבניות, שמן הזית, החומץ הבלסמי, הזעתר, המלח וכ-80 גרם מהגאודה המגוררת
  3. מורחים את השום על תבנית בגודל של 30X20, אח"כ מפזרים את תערובת העגבניות בתבנית
  4. שופכים אל מעבד מזון את כל חומרי הגלם לבצק ובעזרת פולסים מהירים מעבדים אותם עד שהם מתגבשים לפירורים לחים (ללא קמח יבש). במקרה שעיבדתם יותר מדי וקיבלתם בצק, פוררו אותו בעזרת הידיים
  5. מכסים את העגבניות עם פירורי הבצק, מפזרים מעל את הגבינה שנותרה ואופים כ-55-45 דקות (אל תיבהלו אם מיצי העגבניות מבעבעים דרך). טיפ מהצדיקה: באמצע האפייה תראו שהפירורים כבר הזהיבו. כדי שהם לא יישרפו, כדאי לבדוק מתי הפירורים זהובים ולהניח על התבנית נייר כסף

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

חשבתי לצרף לכם את שיר המופת של פאר טסי, אבל בסוף המקלדת הלכה למקום אחר

6 מחשבות על “קראמבל עגבניות, זעתר וגאודה

    1. עמרי פולק מאת

      האמת ששתי תבניות הספיקו כי למזלי המנה הייתה חלק מארוחה עמוסת מנות אחרות, אבל כבר התבקשתי להכין אותה שוב בסופ"ש הקרוב, הפעם ליום הולדת של אחד האחיינים

      אהבתי

    1. עמרי פולק מאת

      את חייבת לגדל זעתר, בטח אצלך יגדל זעתר עם ניגון איטלקי וטעם מדהים. הזעתר שלי פורח תודות לעשן האוטובוסים ועל אף יוקר המחייה שמלחיץ אותו 🙂

      אהבתי

כתיבת תגובה