הקיץ הגיע, כשבעקבותיו קצת צרפתים והרבה יותר טילים.החום פוגע קשות בחשק לבלות זמנים ארוכים מדי מעל הכיריים, בתקופה הזאת מתבקש להזמין כל מנה בגרסה קרה או לאכול את השאריות ישר מהמקרר (משהו שחביב עליי כבר שנים). בגדול, המתכון שבתחתית הפוסט הזה מכיל רק מרכיבים שאני אוהב (לא מפתיע לאור העובדה שאני הכנתי אותו…), אבל השילוב ביניהם הוא שהופך את המנה הזאת למוצלחת בעיניי.
על ההתמכרות שלי לנענע כבר קראתם (גם כאן); את החיבה העזה לחציל כבר הייתם צריכים לזהות; מוצרלה זוכה ליחס אוהד בגלל שהיא גבינה וגבינה זה טעים; רוטב עגבניות, גם כשהוא קר, תמיד בא טוב; ומנגו, שנותן פה את הטוויסט המתוק (אוכל מתוק זה פטיש שלי כבר שנים).
אז על מה בעצם כל המהומה? כבר הכנתי בבלוג, די בתחילת דרכו (אי שם ב-2012), רוטב מלנזנה. מאז הוא הפך לחבר די קבוע בתפריט שלנו, אבל הפעם מדובר בגרסה קיצית, נטולת פסטה ועם טוויסט מתקתק (נעים מאוד, מנגו). בניגוד לגרסת הרוטב לפסטה, פה החציל והגבינה זוכים ליותר כבוד ולא הופכים לחלק מהתערובת הכללית. גם מבחינת מראה עוברת המנה עצמה שדרוג רציני. לעזאזל, אפשר אפילו להגיש את זה כמנה ראשונה מרשימה כשאתם מארחים. היא גם קלה להכנה, אז כדאי לכם כבר לרוץ לסופר כדי לקנות מה שחסר.
בניגוד לפעמים אחרות, בהן אני נכנס למטבח עם מושג ברור מה אני הולך לעשות, הפעם ניסיתי להכין את המתכון בכל מיני דרכים. שיחה רנדומלית על קפה בשדרות בן ציון (רגע של בועה תל אביבית) נתנה לי רעיון לנסות לאדות את החציל עם מי נענע, אבל בסופו של דבר הגרסה הכי טעימה כללה את החציל המטוגן (קלות ועם מעט שמן), הישן והטוב. בסופו של המתכון יעמדו בפניכם שתי אופציות, אחת למנה קרה וקלילה, שנייה למנה חמה וקצת פחות קלילה. הבחירה בידיכם, שתיהן היו מוצלחות בעיניי. בסוף הכל עניין של העדפה, הגבינה המותכת קנתה אותי, כמו שהיא עושה תמיד.
מלנזנה קיצית בגרסה הקרה שלו על רקע קו החוף של ת"א
מצרכים למלנזנה קיצית (4 אנשים):
- שני חצילים גדולים- בינוניים, חתוכים לפרוסות
- מנגו גדול, חתוך לפרוסות דקות
- כ-20 עגבניות שרי תמר
- שני כדורי מוצרלה גדולים
- עלי נענע
מתכון למלנזנה קיצית (4 אנשים):
- פורסים את החציל ומניחים את הפרוסות על נייר סופג, מחממים את התנור ומפזרים את החציל על נייר אפייה עם מעט שמן
- טוחנים את העגבניות, עד שמתקבל מיץ/רוטב מימי
- פורסים את המנגו לחתיכות דקות
- לאחר שהחציל מוכן (כ-30 דקות או עד שהוא מזהיב/משחים) עומדת בפניכם שתי אופציות: להרכיב מנה קרה או מנה חמה
- מנה קרה: שופכים כפית רוטב עגבניות על הצלחת, מניחים פרוסת חציל, עליה חתיכת מוצרלה, שוב חציל, מעט רוטב, פרוסת מנגו וחותמים עם חתיכת מוצרלה. קשטו עם פרח נענע והגישו
- מנה חמה: הרכיבו באותה צורה, רק עשו זאת על תבנית ואפו כשבע-עשר דקות (עד שהגבינה נמסה קלות) בחום של 150 מעלות
- משהו קטן ששכחתי: אוהבי החריף יכולים להוסיף לרוטב העגבניות קצת פלפל ירוק קצוץ, לטובת חריפות קלה
עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!
שביתה איטלקית - ראשי 