אוכל, כמו רוב התחומים בחיים המודרניים, מושפע הרבה ממצב הרוח. כשאני מדוכא אין לי כוח לבלות יותר מדי זמן במטבח והתפריט שלי מתבסס על פרוסת לחם עם גבינת שמנת או גבינה צהובה. למזלי זה לא קורה הרבה. הקשר הזה בין האוכל ומצבי הרוח קצת מזכיר לי את הקשר שיש בין מאכלים לעונות השנה, עם הבדל קטנטן.
בקיץ, כשחם לנו, אנחנו מעדיפים מאכלים שיצננו אותנו על פני מרקים מהבילים. אפילו הצדיקה, ילדת חורף אמיתית עם שנאה יוקדת לקיץ הישראלי, לא תאכל תבשיל חם ביולי-אוגוסט כחלק מהגעגוע שלה לימים קרים. במצבי רוח זה עובד קצת אחרת, אפילו הפוך. כשאנחנו מדוכאים או עצובים הרבה פעמים נשאב נחמה או עידוד ממנה שאנחנו אוהבים לאכול או להכין. ואולי זה עובד רק אצלי, אבל אתם בכל מקרה תרוויחו מזה מתכון אז מה אכפת לכם אם אני עצוב?
שמש של תפוחי אדמה, אולי היא תרומם את רוחי
למה אני מדוכא אתם שואלים? אולי כי חזרנו משלושה חודשים חלומיים בפריז, אולי כי לחפש עבודה זה מעייף, אולי כי חסרה לי שגרה לשקוע בה. יש הרבה סיבות ורק תוצאה אחת. למזלי אני מגדיר את עצמי כ"נכה רגשית" ורוב הזמן אני לא באמת שוקע במצבי רוח, בטח לזמנים ארוכים, ומוצא את הכוח להיגרר למטבח ולבשל את הדיכאון החוצה.
הפעם לא כ"כ ידעתי מה לבשל אז החלטתי להביא לשיפוטכם את הפירה שלי, מנה שהתרחקה שנות אור מהפירה של אבא. זה שגדלתי עליו. הפירה הזה נולד מטעות, וכמו דברים רבים שנולדו בטעות הוא נהדר. אני מכנה אותו "פירה מדורה", כר לפעם בה כמעט שרפתי סיר ואת המטבח כששכחתי את תפוחי האדמה על הגז. כל המים התאדו ובסוף התקבל פירה אפור ומלא בטעם של ל"ג בעומר.
באמת שלא התכוונתי לשרוף עד כדי כך…
מאז אימצתי ושכללתי את השיטה, מינוס שריפת הסיר. אמנם טעם המדורה מעט עמום יותר, אבל גם הסכנה שבשריפת הבית קטנה יותר. הפעם, בגלל שגברת "משומשו" העסיקה אותי בטלפון, כמעט חנקתי את ההורים של הצדיקה בשנתם עם העשן שהתפזר בבית. למזלי זה הסתיים בקצת ריח שרוף בבית והרבה טעם בסיר.
מצרכים לפירה מדורה (4 אנשים):
- 1 ק"ג תפוחי אדמה, מקולפים וחתוכים לחתיכות קטנות
- 100 גרם חמאה (אל תתקמצנו, פה טמון סוד הטעם והקרמיות)
- מעט חלב
- מלח
מעיכת תפוחי האדמה צריכה להיות קלה אחרי הבישול הארוך בחום הגבוה
מתכון לפירה מדורה (4 אנשים):
- שמים את חתיכות תפוחי האדמה בסיר נון-סטיק, מכסים במים ומביאים לרתיחה על אש גבוהה עם מכסה סגור (אפשר לקצר את התהליך בעזרת הוספת מים רותחים). כשהמים רותחים מסירים את המכסה ומתירים למים להתאדות
- כשתפוחי האדמה רכים, במידה שהמים טרם התאדו, מזרזים את התהליך ומרוקנים את רובם. נותנים למעט המים שנותרו להתאדות, בשלב זה החתיכות שבתחתית הסיר יתחילו להישרף ולהידבק – אין מה לדאוג
- כשהאש עדיין דולקת מוסיפים חצי מכמות החמאה ומטגנים את תפוחי האדמה. לאחר כחמש דקות מכבים את האש, מוסיפים את שארית החמאה ומכסים – מרגישים אמיצים ורוצים טעם יותר שרוף? תשאירו את האש דולקת ליותר זמן
- מועכים את תפוחי האדמה, מוסיפים את החלב ומערבבים – בגלל תהליך הבישול הארוך יותר תפוחי האדמה אמורים להימעך בקלות רבה והפירה שמתקבל יהיה דביק יותר בגלל העמילן שנותר בסיר
- השלב הזה הוא אופציונאלי בלבד, אבל הוא זה שייתן לפירה את המרקם הקרמי – טוחנים את הפירה טוב טוב בעזרת בלנדר ידני (אמא של הצדיקה מכנה אותו "מקל חשמלי"), ממליחים לפי הטעם ומגישים
עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!
פירה מדורה. שדרוג קליל לאחת המנות הכי מוכרות
שביתה איטלקית - ראשי 
שווה ניסיון 🙂 למרות שאין לי סיר נון-סטיק
אהבתיאהבתי
פינגבק: הסוד הוא בפסים: ניוקי ברוטב מסקרפונה וצ'ילי | שביתה איטלקית
פינגבק: הסוד הוא בפסים: ניוקי ברוטב מסקרפונה וצ'ילי | שביתה איטלקית – ראשי