תגית: ריזוטו

קציצות כרישה וגבינות על רוטב עגבניות וחצילים

11 מתכונים לראש השנה: מבשלים חג שמח

ערב ראש השנה מתקרב אלינו בצעדי ענק וכל מי שמארח, או התבקש לעזור, טרוד במחשבות על מה כדאי לו להכין השנה; כיצד יפתיע/יפנק/יספק את האורחים שלו. תנו לי לנסות לעזור לכם, אספתי פה 11 מתכונים לראש השנה. תוכלו להרכיב מההמלצות האלו ארוחת חג לתפארת, עם טאץ' בוכרי ונגיעות איטלקיות. אפילו תחליף לגפילטע פיש מצאתי לכם, ככה אולי תצליחו להתחמק ממנו השנה.

מנות ראשונות
תחתיות ארטישוק ממולאות
פותחים את ארוחת החג עם קלאסיקה, אבל הפעם עם מילוי צמחוני ומעט חריף.

קציצות כרישה וגבינות ברוטב חצילים ועגבניות
קשה לשכוח את הטעם של הקציצות האלו, שמשתלבות בצורה נהדרת עם רוטב העגבניות שעליו מניחים אותן. פתיחה מושלמת לארוחת חג.

גראטן סרדינים
בראש השנה יש את כל העניין של להיות לראש ולא לזנב, המנה הזאת זועקת "טריות" והיא תחליף מרענן לגפילטע פיש העייף.

מנות עיקריות
פלוב בוכרי
יש משהו מרשים כשאתם מגישים אל השולחן צלחת ענקית, עמוסה בשילוב הנהדר בין אורז, גזר ובשר. לא סתם הפך הפלוב לאחד הכוכבים של המטבח הבוכרי.

תבשיל שפונדרה וזנב שור
בשר טוב, ירקות שורש וטעמים עמוקים. מי צריך יותר למנה עיקרית? תכינו מספיק שיישאר גם ליום שאחרי.

דושפרה: מרק בוכרי שיהמם אתכם
מרק כמנה עיקרית? תתפלאו, אבל פה בהחלט מדובר על שלם שעולה על סך חלקיו. הוא ימלא אתכם וישאיר אצלכם טעם של עוד.

תוספות
בחש: אורז בוכרי ירוק עם בשר
אצלנו מנת האורז עמוסת עשבי התבלין היא מנה עיקרית בפני עצמה, אבל לרגל המאורע היא בהחלט יכולה לתפקד גם כשחקנית משנה מצוינת.

סארטו: פשטידת ריזוטו
כן, פשטידה שמכינים מריזוטו, ממלאים בכל טוב ומגישים לאורחים שלכם בפרוסות נדיבות.

חציל ממולא בעצמו
יש לכם אורחים טבעוניים? זאת המנה בשבילם. גם לא טבעונים ירצו לטעום את החציל הזה.

קינוחים
מוס לימון
אחרי ארוחה כבדה כמו זאת של ערב ראש השנה לעיתים יש חשק לקינוח קצת יותר קליל ופחות מכביד. כאן בדיוק נכנסת הרעננות החמצמצה של מוס הלימון, אתם יכולים להגיש אותו בכוסות אישיות עם מעט קראמבל ולקצור מחמאות.

סגאנקי עם דבש: מאפה גבינה יוונית מטוגן
בינינו, אבל רק בינינו, אתם בקלות יכולים להגיש את התענוג היווני הזה כמנה ראשונה. השילוב בין הגבינה המלוחה לדבש המתוק, יחד עם הקראנץ' של עלי הפילו, יוצר סיום מופלא ולא כבד במיוחד לארוחה.

ריז אולה: אורז בחלב, קרמל מלוח ופקאנים מקורמלים עם סריראצ'ה

רי אולה: אורז בחלב עם פקאנים מקורמלים וסריראצ'ה

אצלנו בבית, לפחות בתפריט המצומצם עליו אני גדלתי (מבחירה, לא חס וחלילה בגלל חוסר יצירתיות או הזנחה), דייסות לא שיחקו תפקיד משמעותי יותר מדי. הדייסה היחידה שהילד הבררן שהיה פעם אני הסכים לאכול היתה דייסת סולת, וגם זה רק אחרי שהייתי מפוצץ אותה בסוכר על אף הפרצוף המבוהל של אמא.

פעם בכמה זמן אמא היתה מכינה לעצמה דייסת קוואקר, אבל גם היום אין סיכוי שאתקרב לדבר המפחיד הזה. דייסת אורז, או אורז בחלב כפי שהיא מכונה במספר עדות, לא זכורה לי בכלל. הדייספוביה שהתפתחה אצלי, בחיזוק הסלידה מהרצון הלא ברור של אנשים להוסיף קינמון לכל דייסה מתוקה באשר היא, גרמה לי אפילו לא לנסות שום דייסה בשנים האחרונות.

הריז אולה של ל'אמי ז'אן, האורז בחלב ששיגע אותי

הרי אולה של ל'אמי ז'אן, האורז בחלב ששיגע אותי

כשהיינו בניו יורק לרגל ירח הדבש שלנו התעקשה הצדיקה לבקר ב-Rice to Riches, אני נחרדתי בצורה מופגנת מדייסת האורז שהזמינה. שלוש שנים מאוחר יותר, בביקור המולדת האחרון בפריז, נחשפתי לגרסה הצרפתית של דייסת האורז – Riz au Lait – והכל השתנה. זה היה אחד משני קינוחים שהוגשו לשולחן במסגרת ארוחת טעימות ולא נותרה לי ברירה, הייתי חייב לטעום. זה היה טעים, מודה, בטח אחרי שערבבתי פנימה את רוטב הקרמל המלוח שנח על השולחן.

הצדיקה הציעה שנשחזר את המנה בבית, אני לא חלמתי על להתנגד וכך יצאנו לדרך שכללה ערבוב בלתי נפסק (כמו תמיד עם ריזוטו), ניסיון לתת טוויסט אישי (פקאנים מקורמלים עם סריראצ'ה) וניחוחות משגעים בבית של וניל וקרמל. אין ספק שיש מנות שנראות טוב יותר וגם העניין הזה של דייסה נשמע חם מדי בשביל הקיץ, אבל פה בדיוק הטעות שלכם – יופי הוא לא העניין פה ואת הרי אולה מגישים קר וזה קינוח נהדר לקיץ.

מצרכים לאורז בחלב (6-4 אנשים):

  • 2 מקלות וניל
  • 125 גרם אורז לריזוטו (ארבוריו)
  • 600 גרם חלב רגיל (לא דל שומן)
  • קורט מלח ים
  • 40 גרם סוכר
  • 125 גר' גבינת מסקרפונה
  • 125 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 32%

מתכון לאורז בחלב (6-4 אנשים):

  1. שמים את החלב בסיר בינוני עם תחתית עבה
  2. חוצים את מקלות הווניל ומרוקנים את גרגירי הווניל באמצעות סכין חדה
  3. מכניסים את גרגירי הווניל ואת המקלות לסיר עם החלב,  ומביאים את תערובת החלב וגרגירי הווניל לרתיחה על אש בינונית
  4. מורידים את החלב מהאש ומכסים את הסיר עם ניילון נצמד ל-30 דקות
  5. אחרי 30 דקות מעבירים את החלב דרך מסננת בכדי לסנן את מקלות הווניל. שימו לב שלא נשארים יותר מדי גרגירי ווניל במסננת כדי לא לאבד את הארומה והגרגירים
  6. שמים את החלב בסיר עם תחתית עבה. מוסיפים אורז, מלח וסוכר, מבשלים על אש קטנה ומערבבים כל הזמן במשך כחצי שעה-40 דקות בערך. על האורז להיות ברמת בישול אל-דנטה
  7. מעבירים את התערובת לתבנית בגודל 20 ס"מ*20 ס"מ ומכסים בניילון נצמד. שימו לב שצריך להצמיד את הניילון כך שהוא ממש יהיה במגע עם כל השכבה העליונה של האורז. מקררים לשעתיים לפחות (אפשר גם לקרר כל הלילה או יותר מזה)
  8. מקציפים במערבל את גבינת המסקרפונה כדי לרכך אותה ואז מוסיפים את השמנת המתוקה. מערבבים את הגבינה המוקצפת לאורז המקורר ומערבבים, בכל פעם מוסיפים כף עד שמתקבל מרקם של דייסה – סמיך ולא נוזלי מדי

תוספות ורטבים:

  • קרמל מלוח (עם או בלי הבננות שבמתכון)
  • 20 גרם פקאנים שבורים לחתיכות גסות (מערבבים עם חלק מהקרמל המוכן וכמה טיפות של סריראצ'ה)

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

סארטו, פשטידת אורז ריזוטו עמוסה בכל טוב

סארטו: פשטידת ריזוטו מלאה בכל טוב

את התקופה המקבילה אשתקד בילינו הצדיקה ואני בקוסטה ריקה, זרוקים על חוף קאריבי במסגרת ירח דבש מאוחר. אמנם את פסח כבר בילינו בארץ, רגע לפני שדפקנו קפיצה קצרה של שלושה חודשים לפריז (מרגישים את המלח שאני זורה לכם על הפצעים?), אבל אין זאת אותה חוויה. לחגי תשרי יש עומס ארוחות שגם פסח משפחתי במיוחד לא יכול להתחרות בו, וגם אין בהם שום איסור תזונתי.

אבא שלי לא אהב את העובדה שנטשנו אותו בתקופת החגים, ועוד בשנה השמנה בה כל הילדים ובני זוגם מתארחים אצלו ואצל אמא שלי. את הנקמה שלו הוא הגיש לנו קרה כמו גפילטע פיש של ערב חג, עם הודעה כי את החגים השנה הם החליטו לבלות הרחק מאיתנו, עם זוג חברים בווילה טוסקנית.

מה בעצם אני מנסה לכתוב בזמן שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת של כל המשפחה לעיניי כל? גם השנה לא חוויתי ארוחת חג אחרי ארוחת חג אחרי ארוחת חג. גם השנה לא הסתובבתי עם תחושת שובע תמידית. גם השנה לא התפלאתי באוזניי הצדיקה: "אני לא מבין איך עליתי ארבעה ק"ג בשלושה ימים???".

הצדיקה בירח הדבש, החופשה שהחלה את הכל

הצדיקה בירח הדבש, החופשה שהחלה את הכל

בשל היעדר הזדמנויות וקהל לא התבקשתי לעבוד קשה מדי במטבח בחגים והתרומה שלי לארוחות החג התמצתה במרק בוכארי שנקרא דושפרה (יום אחד אפרסם את המתכון לתענוג הזה, שבניגוד להרבה מרקים אחרים הוא ארוחה בפני עצמו). העובדה שמישהו לא ביקש או הזמין אף פעם לא עצרה אותי ולכן החלטתי להכין מנה איטלקית חגיגית הנקראת סארטו (Sartu), פשטידת אורז נפוליטנית, מנה קלאסית ומלאה בכל טוב שתמצאו בעיקר בבתים ולא במסעדות.

המקור ההיסטורי למנה העשירה הזאת נעוץ בתקופה שנאפולי שימשה כעיר הבירה של דרום איטליה ונמצאה תחת שליטה של אצולה צרפתית. טבחי אותה תקופה יכולים להתגאות ביצירתו של אחד ממטבחי הפיוז'ן הראשונים – איטלקי-צרפתי – והסארטו היא אחת הדוגמות המובהקות ביותר לכך.

יש מספר סוגי סארטו עם מילויים שונים, אבל הם בעיקר נחלקים לשתי קטגוריות – אלו עם רוטב לבן ואלו עם רוטב אדום. הנפוץ ביותר הוא זה שאורז בתוכו נקניקיות איטלקיות מפורקות, בשר טחון (בד"כ בצורה של קציצות קטנות), אפונה ופטריות, הכל עטוף ברוטב אדום של ראגו (למרות שהיסטורית נטען שזה עם הרוטב הלבן הוא המקורי). אני הלכתי על מילוי שכלל כדורי בשר קטנים, פטריות מטוגנות ומעט רוטב מלנזנה (חצילים מטוגנים, רוטב עגבניות ומוצרלה מותכת), אבל מה שיפה במנה הזאת שאפשר לבחור איזה מילוי שרוצים ולהתאים אותה לקהל (צמחונים, טבעונים, אוכלי כשר) או לתקופה (קיץ, חגים).

מצרכים לסארטו, פשטידת ריזוטו (6 אנשים):

לריזוטו:

  • 350 ג' אורז ריזוטו
  • 40 ג' חמאה
  • בצל קצוץ
  • 3-2 שיני שום קצוצות
  • 50 מ"ל פאסטה/רוטב עגבניות
  • 750 מ"ל ציר בקר (אפשר להמיר בציר ירקות מטעמי כשרות ולבחור במילוי חלבי)

למילוי:

  • 7-6 פטריות גדולות חתוכות גס
  • חציל קטן-בינוני חתוך גס (קודם תנו לו להגיר את נוזליו בין שני דפים של נייר סופג)
  • צרור נענע קצוץ (אני מכור לנענע, אין דרך להתחמק מזה)
  • 300 ג' בשר בקר טחון
  • מעט קינמון, אגוז מוסקט, פלפל לבן ומלח
  • 100 ג' מוצרלה
  • 80 ג' חמאה
  • מעט שמן צמחי
  • 50 מ"ל פאסטה/רוטב עגבניות
  • שתי ביצים, טרופות בצורה קלה

מתכון לסארטו, פשטידת ריזוטו (6 אנשים):

ההרכבה של המנה, לפני הכנסתה לתנור (חממו אותו ל-180 מעלות), לא אורכת יותר מדי זמן. הכנת כל חלקי המילוי היא העבודה האמיתית שיש במתכון, אבל אין מניעה מלהכין אותם מראש.

הכנת המילוי:

  1. מערבבים את הבשר עם הנענע הקצוצה והתבלינים (פלפל לבן, אגוז מוסקט, קינמון ומלח), מכינים מהתערובת כדורי בשר קטנים. מחממים 40 ג' חמאה במחבת ומטגנים את כדורי הבשר עד שהם משחימים מכל הצדדים, מניחים להתייבש על נייר סופג
  2. מטגנים את החצילים במעט שמן על האש או בתנור, אחרי שהם משחימים מוסיפים למחבת את הפאסטה/רוטב עגבניות ואת המוצרלה ומבשלים על אש בינונית עד שהגבינה נמסה
  3. מחממים במחבת את 40 ג' חמאה ומטגנים את הפטריות על אש קטנה-בינונית כ-20 דקות
סארטו. שני שלבי הכנה ושלב אחד של איפוק לפני ההגשה

סארטו. שני שלבי הכנה ושלב אחד של איפוק לפני ההגשה

הכנת הריזוטו והרכבת המנה:

  1. מחממים את התנור לחום של 180 מעלות ומביאים את הציר לרתיחה
  2. מחממים בסיר 40 ג' חמאה ומטגנים את הבצל והשום על אש בינונית כחמש דקות, תוך ערבוב מדי פעם
  3. מוסיפים את הפאסטה/רוטב עגבניות ומערבבים פנימה את האורז
  4. לאחר שכל גרגירי האורז כוסו בשומן של החמאה וברוטב מוסיפים לסיר מצקת של ציר ומערבבים עד שהיא נספגת. חוזרים על התהליך תוך ערבוב מתמיד, כ-20-18 דקות (האורז לא צריך להיות מוכן לגמרי)
  5. משמנים תבנית עמוקה (עדיפות לאחת עגולה), מפזרים על כל הדפנות שלה פירורי לחם ומצפים אותה בשכבה של ריזוטו
  6. מערבבים את כל חלקי המילוי בקערה ושופכים אל תוך התבנית, מעל מוסיפים את שתי הביצים, מכסים הכל בשכבה של ריזוטו ומכניסים לתנור לכ-45 דקות
  7. מוציאים מהתנור ומאפשרים לפשטידה לנוח 10 דקות, אח"כ הופכים על כלי הגשה ופורסים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

סארטו, אל תתביישו לבחור את המילוי המועדף עליכם

סארטו, אל תתביישו לבחור את המילוי המועדף עליכם

אושי-שולה. לא גאוות המטבח הבוכרי, אבל מנה שאי אפשר להפסיק לאכול

איך אומרים ריזוטו בבוכרית? אושי-שולה

שלושה שבועות בחו"ל יכולים לעורר געגועים אפילו בלב האבן שלי. התרופה הכי טובה לגעגועים היא אוכל ביתי, שהצלחת שלו מעלה יחד עם האדים גם זיכרונות. הקישור של המנה הבאה למטבח האיטלקי הוא גבולי, אבל היא מזכירה לי את סבתא שלי וכרגע היא האוכל הבוכרי היחיד שאני יודע להכין בעצמי – אושי-שולה, הריזוטו הבוכרי.

מדובר באוכל שרוב הבוכרים שבהם נתקלתי לא הכירו אותו, או לפחות לא הכירו את שמו בצורה שאני הגיתי. בגדול אושי-שולה הוא מאכל שלא מגישים לאורחים, אלא מכינים אותו למשפחה בלבד כי הוא לא מספיק מכובד כמו הפלוב לדוגמה – אורז עגול מבושל ברסק עגבניות עם חתיכות עוף, גזר ובצל.

האוכל הבוכרי – כמו רוב שכניו על דרך המשי – כולל הרבה אורז ורוב הידע הקולינרי שסבתא אסתר ז"ל העבירה לאמא שלי כלל מאכלי אורז על סוגיו. אושפלוב, אוסובו, בחש, סירקניז ואושי-שולה (שנים גדלתי על ההסבר שהמשמעות של אושי בבוכרית זה אוכל) היו חלק מאכלים שכילד התביישתי להגיד את שמם ליד חברים. אולי התביישתי להגיד את שמם, אבל לא התביישתי לאכול.

שלוש או ארבע מחמש המנות שהוזכרו כאן נכנסות, לפחות מבחינתי, לקטגוריה של אוכל שטעים במיוחד גם יום אחרי -קר, היישר מקופסת הפלסטיק שלקחתי מההורים, בעמידה ליד המקרר. אושי-שולה, כיאה לריזוטו אמיתי, לא נכנס לקטגוריה הזאת. אותו צריך לאכול חם ועכשיו.

בימים שסבתא או אמא היו מכינות אושי-שולה הייתי צריך לבוא ישר הביתה, כי מדובר במנה שלא מחכה לאף אחד. כשהיא מוכנה כדאי לאכול ישר, תתעכבו ותקבלו עיסה דביקה לצהריים. גם חימום שלה, עם עוד נוזלים, לא מחזיר את הטעם למלוא כוחו. חם ועכשיו. אין אחרת. צלחת שטוחה גדולה, כף וכל שנשאר זה לאכול במעגלים כי אמצע הצלחת רותח.

מצרכים לאושי-שולה (5 אנשים):

  • שני בצלים בינוניים קצוצים
  • שלושה גזרים בינוניים חתוכים לקוביות
  • ארבע כנפיים
  • 400-300 גרם פילה חזה עוף
  • שלושה-ארבעה גרונות
  • שלוש-ארבע כוסות אורז עגול (אפשר גם אורז לריזוטו), לא צריך השרייה
  • עגבניות מרוסקות – קצת יותר מקילו של רסק
  • שתיים-שלוש כוסות מים רותחים
  • מלח ופלפל
אושי-שולה. כדאי לאכול בעיגולים, מבחוץ פנימה, כי האמצע חם מאוד

אושי-שולה. כדאי לאכול בעיגולים, מבחוץ פנימה, כי האמצע חם מאוד

מתכון לאושי-שולה (5 אנשים):

  1. מטגנים את בצל על אש בינונית עד הזהבה, מתבלים בפלפל
  2. מוסיפים את חלקי העוף ומטגנים עד לשינוי צבע
  3. מוסיפים את הגזר ומטגנים עוד קצת
  4. שופכים קצת מים רותחים ומערבבים, נותנים לנוזלים לרתוח שוב על אש בינונית – המטרה הסופית היא שהעוף יתפרק מהעצמות, אז תנו לשלב הזה את הזמן  שלו ואל תמהרו להוסיף את האורז. אפשר להוסיף עוד מים אם חלק ניכר מהם התאדה
  5. מוסיפים את האורז ואיתו קצת עגבניות מרוסקות ומים
  6. מערבבים בלי הפסקה, במצב בו אף פעם לא חסרים נוזלים – כמו בכל מנת ריזוטו, מוסיפים את הנוזלים (רסק העגבניות ומדי פעם טיפה מים) בהדרגה. מתבלים במלח
  7. שולפים מדי פעם את עצמות העוף שהבשר כבר התפרק מהן, כשגרגירי האורז מספיק רכים (עניין של כ-40 דקות-שעה, לא לדאוג אם לוקח קצת יותר), אך לא רכים מדי, מגישים
  8. אפשר לפזר מעל קצת פטרוזיליה קצוצה ולשפוך מיץ לימון, תאמינו לי שזה משדרג

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

ריזוטו פטריות, התוצאה הסופית

ריזוטו פטריות עשיר ומפנק

תשיגו לי את שירות הלקוחות של מכון הכושר, אני רוצה לבטל את המנוי שאין לי. מצאתי פעילות שעונה על כל הדרישות שלי – הכנת ריזוטו. מנת האורז, שכל שם תואר עברי שהודבק לה (שוב, בחירת מילים בעייתית משהו) גורם עוול, דורשת מהמכין אותה לא מעט אנרגיה ותשומת לב בלתי פוסקת. הערבוב הרציף הוא אימון נהדר לידיים הדקיקות שלי, רק שבפעם הבאה אני חייב לעבוד גם עם יד ימין כדי לא לקפח אותה שוב.

אין זאת הפעם הראשונה שאני פוגש בריזוטו, הכנתי כבר פעמיים את הגרסה הבוכרית (לזכרך סבתא) – אושי-שולה (תבשיל אורז ברוטב עגבניות עם עוף וגזר). שני המאכלים מוכנים באותה צורה וחייבים לאכול אותם ברגע שהם יורדים מהאש. אח"כ זה כבר לא אותו דבר. אלו הקווים המנחים להכנת כל ריזוטו:

  1. מטגנים בצל בחמאה/שמן ואליו מוסיפים את האורז ומערבבים על מנת לוודא שכל גרגר מכוסה כולו בשכבת שומן
  2. אח"כ מוסיפים את הנוזלים (עדיפות לציר או נוזל אחר בעל טעם עשיר) בהדרגה ומערבבים ללא הפסקה עד שהם נספגים בגרגרים
  3. כשהנוזלים בסיר נספגו מוסיפים את כף הנוזל הבאה, עד שהאורז מגיע לדרגת "אל דנטה" (רך עם מעט קושי כשנוגסים בו)
המצרכים לריזוטו, מחכים להיכנס לסיר בתורם

המצרכים לריזוטו, מחכים להיכנס לסיר בתורם

כשהאורז מוכן מוסיפים את התוספות, במקרה שלנו שלושה סוגי פטריות, שטוגנו בסיר/מחבת נפרד. לפני ההגשה מוסיפים את החלק הנותר מהחמאה ובד"כ גם פרמז'ן כדי להעשיר את טעמה של המנה ואת המרקם הקרמי שלה. אם נחזור רגע לבעייתיות שבבחירת שמות התואר – תענוג דביק בצלחת.

ריזוטו, לפחות במטבח האיטלקי, מוגש כמעט תמיד כמנה ראשונה ורק מספר גרסאות מוגשות גם כמנה עיקרית, אבל כל זה נתון להחלטתכם ולמידת הכבדות של המתכון/התיאבון שלכם. ישנם מספר זנים בהם משתמשים בד"כ להכנת ריזוטו, כולם עגולים ומכילים עמילן שונה מהזנים הארוכים יותר ובכמות גדולה יותר. הזן הנפוץ ביותר בישראל הוא הארבוריו (Arborio), קרנרולי (Carnaroli) ו-ויאלונה נאנו (Vialone Nano) משלימים את השלישייה השולטת באיטליה.

האורחים: אני חושש שיואב, בעלה של אילה, בכלל לא התעניין באוכל. הוא התרגש מהאפשרות שיפגוש פרטנרים לשתיית יין והוכיח זאת עם שני בקבוקים מעולים. לשניהם נמצא בית חם ושלושתנו (אילה לא חובבת אלכוהול מסתבר) חיסלנו אותם ללא בעיה, בתוספת כוס וויסקי וכמה לגימות מליקר וישניאק הום-מייד. כמו כל ערב בו מחסלים מספיק אלכוהול, היה כיף. גם הריזוטו שילם מחיר ובסיר לא נשארה יותר מכף אחרי שכולנו לקחנו סקנדס.

פרמז'ן מגוררת, כי אף פעם אין יותר מדי

פרמז'ן מגוררת, כי אף פעם אין יותר מדי

פסקול: את ההכנות עשיתי לצלילי הדיסק השני של Saigon, The greatest story never told chapter 2. את הבישול עצמו עשיתי לצלילי השיחה עם האורחים, בכל זאת צריך להכין ולהגיש באותו רגע

מצרכים לריזוטו פטריות (ארבעה אנשים):

  • חצי ק"ג אורז ריזוטו
  • חצי ק"ג פטריות (אפשר לשלב בין כמה סוגים) קצוצות גס
  • 1.5 ליטר ציר ירקות/עוף או מים
  • 1 בצל קצוץ דק
  • 2 שיני שום קצוצות דק
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 4 כפות גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 150 גרם חמאה
  • מלח
  • פלפל

הוראות הפעלה:

  1. מחממים 50 גרם חמאה בסיר כבד וכשהיא מבעבעת מקפיצים את הפטריות על אש חזקה כמה דקות. המטרה היא לגרום לפטריות להגיר את המים שלהם ולאדות את הנוזלים כמעט לחלוטין. מתבלים לפי הטעם ושמים בצד.
  2. מחממים היטב את הציר ושומרים אותו על אש קטנה
  3. בסיר גדול אחר מטגנים את הבצל ב-50 ג' חמאה על אש בינונית עד שהוא נעשה שקוף.
  4. מוסיפים את האורז ומערבבים כמה דקות עד שכל הגרגרים צופו בשמן שבסיר
  5. מוסיפים את הנוזלים בהדרגה, מצקת אחת כל פעם, תוך ערבוב מתמיד. האורז צריך להיות רטוב לאורך כל התהליך, כשהנוזלים נספגו מוסיפים עוד מצקת.
  6. כשהאורז מוכן (אל דנטה) מוסיפים את הפטריות, השום והפטרוזיליה ומערבבים שלוש-ארבע דקות נוספות.
  7. מורידים מהאש ומערבבים פנימה את החמאה הנותרת עד שהיא נמסה. אח"כ זורקים פנימה את הפרמז'ן ומערבבים לפני ההגשה.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

בקבוקי קוט דה רון וריוחה ריקים. הראיות היחידות שנותרו מעוד ארוחה

בקבוקי קוט דה רון וריוחה ריקים. הראיות היחידות שנותרו מעוד ארוחה