פריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור

רוב חיי לא האמנתי לטענה שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. שנים שהתעלמתי מקיומה, התחלתי את התזונה היומית שלי רק בצהריים. היום אני כבר מתנהג אחרת, מגיע לעבודה עם שקית מכובדת של ירקות ומנשנש אותן עד לארוחת הצהריים ההסתדרותית בחדר האוכל ב-12:00. זה די מדהים שהגוף מתאים את עצמו למקום העבודה שלך.

אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על הרגלי האכילה שלי, אלא על החביתה האיטלקית בעלת השם המגניב – פריטטה. בגדול אני מעדיף ביצי עין, אבל אם כבר עושים חביתה אז עדיף שיהיה לה סטייל איטלקי. את הפריטטה שלי אני מתחיל בדומה לאורז פרסי, עם פרוסות תפוחי אדמה (עדיף דקיקות ככל האפשר) שמכסות את כל המחבת ומצפות את המרקם הנוזלי עם קצת קראנץ' כיפי.

תפוחי אדמה דקיקים

המתכון המצורף הוא לשני אנשים, אבל לפי רוב המתכונים האיטלקיים נהוג להוסיף שתי ביצים עבור כל אדם כך שלא תהיה לכם בעיה להתאים אותו לכמות האנשים שיגיעו לטעום מהפלא הזה. פריטטה אמורה להיות מבושלת משני צידיה, מה שמתקבל רק אם הופכים אותה, אבל גם לשמור על רכות מסוימת בחלקה הפנימי. הדרך הכי קלה להפוך אותה היא בעזרת צלחת, שאותה תצמידו למחבת ותהפכו, אח"כ פשוט החליקו את הפריטטה חזרה את המחבת. לא מדובר בסתם עוד חביתה, אלא באחת משודרגת שתהפוך כמעט כל ארוחת בוקר לקצת יותר איכותית.

מצרכים לפריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור (2 אנשים):

• 4 ביצים
• 30 גרם חמאה
• תפו"א קטן, פרוס דק במיוחד
• חצי חבילת עלי מנגולד, קצוצים גס
• 5-4 חתיכות לבבות ארטישוק משומרים בשמן, חתוכות לפרוסות
• 20 גרם גבינת רוקפור, מפוררת לחתיכות גסות
• 30 גרם גבינת טוב טעם/טבורוג
• מלח ופלפל

מתכון לפריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור (2 אנשים):

1. טורפים קלות את הביצים בקערה ולאחר מכן מוסיפים אליה את הגבינות (רוקפור וטוב טעם/טבורוג), עלי המנגולד ומלח ופלפל.
2. ממיסים את החמאה על אש, מכסים את המחבת בעזרת פרוסות תפוח האדמה ומטגנים על אש בינונית עד שהן הופכות שקופות.
3. בעדינות שופכים על תפוח האדמה את התערובות ומעל כל זה מפזרים בצורה שווה במחבת את חתיכות הארטישוק.
4. אחרי שתיים-שלוש דקות מנערים קלות את המחבת כדי להפריד ממנה את הפריטטה והופכים לטיגון של הצד השני לשתי דקות נוספות לפני שמגישים.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור

כבר שבועיים שהצדיקה ואני חסרי בית, או יותר נכון חסרי בית שאפשר לגור בו כרגע. יצאנו לגלות אצל ההורים של הצדיקה לטובת השיפוץ, ההוא שכתבתי עליו בפוסט הקודם. זה ללא ספק פרויקט מאתגר, כזה שמשתלט כמעט על כל הזמן שלנו, הפנוי והלא פנוי. הלו"ז של שנינו נע סביב העניין וכולל דברים שקשורים לשיפוץ, כמו ביקור #145 בחנות קרמיקה, לבין דברים שאין לנו זמן בשבילם.

רק כשאתה נכנס להרפתקה הזאת בעצמך אתה מגלה עולם חדש, עם סט חוקים משלו, חסרי היגיון ככל שיהיו. נגיד, הקטע המוזר הזה של חנויות רהיטים לא לפרסם מחירים באינטרנט או לא להסכים לתת אותם בטלפון, מפחד שהמתחרים יציעו מחיר טוב יותר. או שיש תעשיות שלמות שמחליטות להציג מחיר שאינו כולל מע"מ, כאילו היינו בניו יורק ובקופה הופתענו לגלות איך ה-Sales Tax הופך את הקנייה לקצת פחות כדאית.

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

על התנהלות של בעלי מקצוע בטח אפשר לכתוב ספר, בלי להתאמץ בכלל. אחד הדברים שאני כל כך לא אוהב לעשות זה לדבר בטלפון, בטח להתקשר לאנשים שאני לא מכיר. גם כשהייתי צריך לראיין מישהו בטלפון לטובת העבודה לא סבלתי לעשות את זה, הרגשתי שאני מציק או מפריע לו. הצורך לרדוף אחרי בעלי מקצוע, או להתחנן כדי לקבל מחיר של רהיט מסוים, לגמרי ריפא אותי מזה. אני שוקל לעשות הסבה לטלמרקטינג, או לפחות לתת לכל העניין הזה של עיתונות עוד ניסיון.

סתם, לא באמת, אבל שלוש הפסקאות שמעל מוכיחות שני דברים לגבי השיפוץ – אחד הוא באמת משתלט על כל חלקה טובה בחיים שלך; שתיים, לפעמים הוא לא נעצר רק בדירה, אלא גם חודר לנשמה ולאישיות (לפחות שלי). אגב, אם מישהו חש מרמור כלשהו עולה מהטקסט לא זאת היתה כוונת המשורר. אני מאמץ את המציאות החדשה הזאת בזרועות פתוחות, לפעמים אפילו מצליח להפיק הנאה מהמצבים שהיא מכניסה אותי אליהם.

עכשיו באמת הגענו לפוסט האחרון שיצא מהמטבח ההוא, שכבר אינו קיים ומסתובב אי שם באיזושהי מזבלה, מפורק לחתיכות קטנות. כעת אני מגדיר את עצמי כחסר מטבח, קיצ'נלס. הפכתי לנווד קולינרי, על אף שהמטבח של הורי הצדיקה מוכר לי היטב ובעליו עושים כל מאמץ לארח אותי בזרועות פתוחות, כבן בית. זה כמו ללכת למלון ממש טוב עם מיטה מפנקת. זה כיף, אבל אין כמו המיטה המוכרת והטובה שמחכה לכם בבית. יש פה מעין סמליות קטנה עבורי, כי את המתכון הזה בישלתי לראשונה אצל ההורים של הצדיקה, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא שלה.

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

גם את הפוסט הזה צילם דרור עינב המוכשר, שסוף סוף השתכנע ופתח חשבון אינסטגרם

מצרכים לפסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (4 אנשים):

• חבילת פסטה בצורה שאתם אוהבים (500 גרם)
• צרור עלי מנגולד שטופים
• 20 גרם אגוזי קשיו קלויים
• שמן זית
• 50 גרם גבינת רוקפור
• 250 מ"ל שמנת מתוקה
• גבינת פרמז'ן להגשה

מתכון לפסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (4 אנשים):

1. טוחנים במעבד מזון את עלי המנגולד עם הקשיו עד שמתקבלת מחית כמעט חלקה, תוך הוספה איטית של שמן הזית.
2. שוברים את גבינת הרוקפור לחתיכות ומניחים על מחבת גדולה, מדליקים את האש (בינונית) וממיסים את הגבינה.
3. לאחר שהגבינה נמסה מוסיפים לאט ותוך כדי ערבוב את השמנת.
4. לאחר שהשמנת והרוקפור התערבבו לכדי רוטב אחיד מוסיפים למחבת את רוטב הפסטו ומערבבים.
5. לאחר שהפסטה מוכנה מערבבים אותה יחד עם הרוטב, כך שיעטוף את כולה ומגישים עם מעט פרמז'ן מעל.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (צילום: דרור עינב)

אתה צריך אהבה חדשה: סלט סברס קיצי

אל תספרו לצדיקה, אבל אני מאוהב. כמו נער מתבגר אני מחכה שתגיע לביתי ומיד שהיא עוזבת אני כבר רוצה שתבוא שוב. בבקשה אל תגמרי לעולם סלסלת סברס קוצנית שכמוך. כן, אם יש דבר אחד טוב בקיץ הישראלי הלוהט אלו הפירות הנלווים אליו. מן הסתם האבטיח והענבים זוכים ליותר פופולריות והאננס נתפש כיותר טרופי, אבל אין משהו יותר ישראלי מפרי הצבר הקוצני (אגב, הרבה פחות קוצני מבעבר…).

הסברס מתקשר אצלי לזיכרונות ילדות ברורים במיוחד, כמו סצנות שנצרבו במוחי ותמיד יהיו שם. אני זוכר טיולים ברחבי הקיבוץ (שדה יואב למי שתהה), בהם הלכנו אל עבר השדות, אבא מצויד במקל ארוך שבסופו פחית שימורים גדולה, מוכן ומזומן להסתכן עבורנו. גם כשחזרנו אל המטבח הקטן בחדר ההורים הוא היה זה שמשלם את מחיר הכאב שמגיע עם קילופו של הפרי הקוצני.

סברס. אחד הבונוסים הגדולים של הקיץ הישראלי

בתקופה האחרונה אין כמעט ביקור בסופר או אצל הירקן שלא מסתיים באיסוף של סלסלת סברס וזלילתם מול הטלוויזיה. כעת מתעוררת השאלה איך משלבים את טעמם המתוק של הסברסים אל מנה כלשהי. ניסיתי לטגן קלות בחמאה – יצא טעים, אבל לא שינה מספיק את הטעם או הבליט אותו בצורה מיוחדת כדי שיצדיק את המאמץ (החמאה לעומת זאת ספגה את הטעם בצורה מושלמת).

במקום להחריב עוד כמה סברסים על ניסיונות שונים ומשונים החלטתי על סלט עם עדיפות לחתיכות גבינה כלשהי כדי שיתקבל ניגוד טעמים מעניין. במקום סלט אחד הרווחתם שני סלטים, שניהם קלים להכנה ולא דורשים יותר מדי זמן. הראשון הוא פשוט שילוב משולש בין פרוסות סברס, קצת נענע קצוצה וכדורי לבנה בשמן. השני, קצת יותר מורכב, כולל פיסות סברס, מיקס עלים ירוקים, חתיכות גבינת דאנבלו וחומץ פסיפלורה ומנדרינה שייבאתי איתי מפריז.

סלט סברס, נענע וכדורי לבנה בארבעה צעדים פשוטים

מרכיבים לסלט סברס, נענע וכדורי לבנה (4 אנשים):

• שישה סברסים, מקולפים וחתוכים לפרוסות
• מעט נענע קצוצה וכמה עלים שלמים לקישוט
• שמונה כדורי לבנה בשמן

מתכון לסלט סברס, נענע וכדורי לבנה (4 אנשים):

1. מסדרים את פרוסות הסברס על צלחת שטוחה גדולה או בצלחות אישיות
2. מפזרים מעל הסברס את הנענע הקצוצה
3. מוסיפים את כדורי הלבנה (שניים בכל צלחת אישית), אפשר לחתוך אותם לחצאים/רבעים ושופכים על המנה את השמן בו נשמרו כדורי הלבנה

שני סלטי סברס קיציים ראש בראש, באיזה מהם תבחרו? גלו לי בתגובות

מצרכים לסלט סברס, עלים ירוקים וגבינת דאנבלו (4 אנשים):

• ארבעה סברסים, מקולפים וחתוכים לפרוסות
• שתי שקיות של מיקס עלים ירוקים
• כ-40 גרם גבינת דאנבלו/רוקפור מפוררת
• מעט נבטים בשביל להוסיף תחושה של קראנצ'יות (אופציונלי)
• מעט חומץ פסיפלורה/חומץ בלסמי/רכז רימונים

מתכון לסלט סברס, עלים ירוקים וגבינת דאנבלו (4 אנשים):

1. מערבבים את כל המרכיבים יחד בקערה
2. מגישים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!