תגית: פסטה טרייה

רביולי מרק כתום. פשוט וטעים

מרכיבים קלאסיקה מחדש: רביולי מרק כתום

סביר להניח שאתם מכירים אותו אישית. כנראה תמצאו אותו בכל מטבח כשמגיע החורף. כן אני מדבר על אחד המתכונים הכי פופולריים שקיימים – מרק כתום. כל אחד מכין אותו אחרת, אבל הבסיס הרעיוני תמיד זהה – שילוב בין ירקות כתומים לשמנת לבישול או חלב קוקוס. אחד הגיסים שלי הפך את זה למנת הדגל החורפית שלו. גם אני 'חטאתי' בהכנתו מדי חורף, מחמם את לבה של הצדיקה.

השנה החלטתי לעצור רגע ולחשוב על המרק הכתום האהוב מחדש. לא סתם להחליף מרכיבים בניסיון לשדרג או להעניק לו טעמים חדשים, ממש לפרק אותו ולהרכיב מחדש. מה חשבתי לעצמי? להפוך חלק ממנו למילוי רביולי ואת החלק שנותר לרוטב. מה דעתכם? אני לגמרי מרגיש כמו בפרק של "מאסטר שף", אל תפריעו לי להתחנף לאייל שני.

אז איך עושים את זה? בחרתי בשני ירקות בלבד – גזר ודלעת, בישלתי אותם במים, זיגגתי בתנור ואז טחנתי עם מעט מי קוקוס. כדי להשלים את תמונת המילוי טיגנתי בתנור שבבי גזר והוספתי שניים-שלושה מהם לכל רביולי. יחד עם פתיתי מלח הם הוסיפו קצת קראנץ' לביס. את הרוטב מכינים ממי או קרם קוקוס עם ג'ינג'ר כתוש, מעט אגוז מוסקט ופלפל שחור. אגב, מי קוקוס הם הגרסה נטולת כל החומרים המשמרים של קרם הקוקוס שמחכה לכם על מדפי הסופר.

מצרכים לרביולי מרק כתום (כ-25 רביולי):

  • 200 גרם דלעת, חתוכה לרצועות עבות
  • שני גזרים, קלופים וחתוכים למקלות עבים, וחצי גזר נוסף
  • קופסת שימורים של מי קוקוס (אפשר גם קרם קוקוס)
  • חתיכה בגודל של כ-2 ס"מ ג'ינג'ר קלוף, קצוץ דק
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • שמן זית

מתכון לרביולי מרק כתום (כ-25 רביולי):

  1. מכינים בצק פסטה לרביולי, לפי המתכון המצורף.
  2. מרתיחים מים בסיר בינוני ומבשלים את הדלעת והגזר עד שהם מתרככים.
  3. מחממים תנור ל-200 מעלות. מסננים את הנוזלים ומעבירים את הדלעת והגזר לקערה עם מעט שמן זית ופלפל שחור, מערבבים היטב עד שהשמן מכסה את כל הירקות ואז מכניסים להשחמה קצרה בתנור.
  4. בעזרת קולפן יוצרים שבבי גזר מחצי הגזר הנוסף, מערבבים עם מעט שמן זית ומכניסים לתנור החם עד שהם נהיים פריכים.
  5. טוחנים את הירקות המושחמים עם מעט ממי הקוקוס עד שמתקבלת מחית אחידה, ממליחים לפי מידת הצורך (רק מעט, כדי לא לאבד את המתיקות של הגזר והדלעת).
  6. מרדדים את הבצק לעלה דק יחסית (שלב 6 או 7 מתוך 9 במכונת הפסטה שלי), מניחים אותו על משטח מקומח היטב.
  7. מעבירים את המחית לשק זילוף ומזלפים כמות קטנה על אחד הצדדים של עלה הבצק, בשורה וברווחים של 4-3 ס"מ אחד מהשני. על כל מחית מניחים שניים-שלושה פתיתי גזר וחתיכת מלח גס. מקפלים בעדינות את החלק השני של הבצק ומהדקים היטב על מנת שלא יישאר אוויר.
  8. בסיר קטן מביאים את שארית מי הקוקוס, הג'ינג'ר ומעט אגוז מוסקט לרתיחה ומצמצמים.
  9. בעזרת חותכן או כוס חותכים את הרביולי ומבשלים כ-3-2 דקות במים רותחים ומומלחים.
  10. מגישים שלושה-ארבעה רביולי עם מעט רוטב ופלפל שחור טרי מעל.
רביולי מרק כתום. מנה מוכרת בצורה אחרת

רביולי מרק כתום. מנה מוכרת בצורה אחרת

ק'ציו א פפה. מתכון בשלושה מרכיבים

מאק אנד צ'יז איטלקי: קצ'יו א פפה

בזמן האחרון יש לי חיבה למתכונים פשוטים, קלים ומהירים, שלא מצריכים ממני יותר מדי עבודה. זה קצת מתנגש עם הפרויקטים הקולינריים שאני נוטה לקחת על עצמי מפעם לפעם, אולי זאת תוצאה של זה. מעין תגובת נגד. אז אחרי הספגטי ברוטב אליו אוליו, אני שוב מציע לכם מתכון לפסטה בשני מרכיבים (האמת שהוספתי אחד, אבל בואו נשאיר את זה בינינו) – קצ'יו א פפה.

בקלאסיקה הרומאית הזאת מערבבים פסטה חמה ואת מי הבישול שלה עם הררי גבינת פקורינו רומנו ופלפל שחור טרי. הגרסה האיטלקית למאק אנד צ'יז, רק הרבה יותר פשוטה ומהירה. אפשר להכין אותה גם עם פרמז'ן או לשלב בין הפקרינו לפרמז'ן, אבל אני בעד להיצמד למסורת ולטעם העשיר של הגבינה המקורית (גבינת צאן).

שינוי אחד הכנסתי במתכון, תודות לטריק שאספתי מהחבר'ה הרציניים של Serious Eats, שהציעו לטגן קלות את הפלפל השחור בשמן זית כדי להעשיר את טעמו. זה אכן חיזק את נוכחתו הבולטת גם ככה של הפלפל השחור במנה, הטעם קצת הזכיר לי את שקיות הצ'יפס עם מלח ים ופלפל שחור. שזה לא דבר רע כמובן, לאור חולשתי לחטיפים תעשייתיים.

ק'ציו א פפה. מאק אנד צ'יז איטלקי

ק'ציו א פפה. מאק אנד צ'יז איטלקי

גם הטריק הזה לא הופך את זמן ההכנה של המתכון ליותר מרבע שעה, או מעלה את דרגת הקושי שלו מעבר ל"קלה". מינימום עבודה, מקסימום טעם. נשמע לי כמו עסקה מעולה, כזאת שאשמח לקחת בכל יום בשבוע.

מצרכים לקצ'יו א פפה (4 אנשים)

  • חבילת ספגטי (500 גרום)
  • 250 גרם גבינת פקורינו רומנו, מגוררת דק ככל האפשר
  • פלפל שחור טרי, גרוס
  • 4 כפיות שמן זית

מתכון לקצ'יו א פפה (4 אנשים)

  1. מגררים את הגבינה לקערה גדולה, שבה תוכלו גם לערבב אחר כך את כל המרכיבים יחד
  2. מחממים מחבת קטנה על אש בינונית, שופכים פנימה את שמן הזית ואת הפלפל השחור. מטגנים כדקה, עד שהפלפל מתחיל לרחוש. מורידים מהאש ומניחים בצד.
  3. במקביל אפשר להרתיח סיר עם מים מומלחים ולהכין את הפסטה עד שהיא אל דנטה (בד"כ דקה פחות ממה שכתוב על האריזה). חשוב לא לשפוך את כל מי הבישול, תזדקקו לשלוש-ארבע כוסות מהם.
  4. שופכים שלוש כפות מים אל הקערה עם הגבינה ומערבבים עד שמתקבל מרקם קרמי, מוסיפים את הפלפל השחור ואת הפסטה ומערבבים היטב. רוטב הגבינה אמור לעטוף את כל הפסטה, אם אתם מרגישים שיש יותר מדי גושים דבוקים של גבינה הוסיפו עוד מים והמשיכו לערבב.
  5. מגישים עם מעט פלפל שחור טרי וגבינה מגוררת מעל.
ק'ציו א פפה. מתכון פסטה קל ומהיר

ק'ציו א פפה. מתכון פסטה קל ומהיר

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות, כמעט כמו של סבתא

זיכרון ילדות: מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

כבר כתבתי לא מעט פעמים על האוכל של סבתא שלי, סבתא אסתר, אבל תמיד התמקדתי באוכל הבוכרי שלה. פעם זה היה פלוב, אושישולה או חמין בוכרי. כולם זכו לכבוד הראוי עם פוסט משלהם. עניין נוסף שהוזכר בבלוג הזה לא מעט היא העובדה שבתור ילד הייתי אכלן נוראי. לא השכלתי להבין את כל הטוב שהקיף אותי משני צדי המשפחה, דבקתי בתפריט די מצומצם והמילה הכי נפוצה שלי בנוגע לאוכל היתה "לא".  לא אשקר ואכתוב לכם שהתגברתי על כל ההסתייגויות הילדותיות והמטופשות שלי ממאכלים מסוימים, אבל ככל שעוברות השנים אני נוטה להסכים לפחות לטעום אוכל פעם אחת לפני שאני פוסל אותו.

בואו נחזור רגע לאותו אוכל בוכרי מופלא שאני מרבה לכתוב עליו. כשהייתי ילד הוא לא כל כך ריגש אותי. היתה מנה אחת של סבתא שלי שהטריפה אותי – מקרוני ברוטב עגבניות. הייתי מוכן לאכול אותו בכל פעם שבאנו. התאכזבתי כשנכנסנו אליה הביתה ועל הגז לא חיכה הסיר הבינוני עם האטריות העטופות ברוטב אדום.

היה ברוטב הזה משהו שונה ממה שהכרתי מהבית. הוא היה הרבה יותר סמיך, מיצוי מושלם של טעם וצבע סביב האטריות העבות. את אמא שלי כל העניין הזה היה משגע. הייתי מתחנן אליה שתכין לי מקרוני כמו של סבתא והיא אף פעם לא הצליחה לשחזר את הטעם המדויק. היא ניסתה להסביר לי שסבתא מוסיפה לרוטב מרגרינה, שמרגרינה זה לא טוב. אותי זה לא עניין, אני רציתי את המקרוני האדום של סבתא אסתר.

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

לפני שנתיים-שלוש התחלתי להוסיף לרוטב העגבניות שלי קצת חמאה והטעם התחיל לאט לאט לחזור אליי. בטעות נתקלתי בבלוטת טעם נוסטלגית, משחרר זיכרונות ילדות עם כל ביס. כשהחבר'ה של "מבשלים ביחד" החליטו על נושא של זיכרון ילדות לפרויקט הבא שלנו היה לי ברור מה אנסה להכין. נזקקתי לניסיון או שניים כדי להבין איך להגיע בדיוק לטעם ההוא, אבל בשלב מסוים הרגשתי כאילו הידיים יודעות יותר טוב מהראש כיצד להגיע לאותו ילד קטן שאוהב רק מקרוני אדום.

הייתי יכול לשדרג את הרוטב עם איזו תוספת מפונפנת, אבל הדבר הכי נכון היה להשאיר אותו כמו שהוא – רוטב עגבניות בסיסי, כזה שכל אחד יכול לאהוב ולהוסיף לו מה שהוא רוצה. חתיכות מוצרלה הופכות אותו לרוטב עוד יותר סמיך ודביק, פטריות או בצל יוסיפו טעם עמוק יותר וגבינה חריפה כמו גורגונזולה או רוקפור בכלל תשלח אותו למקום אחר לגמרי.

מצרכים למקרוני ברוטב חמאת עגבניות (5-4 אנשים):

  • חבילת פסטה ארוכה (מקרוני או בוקטיני העבים עדיפים על ספגטי או ספגטיני הדקים)
  • קופסת שימורי עגבניות מרוסקות (400 גרם)
  • 40 גרם חמאה
  • מלח ופלפל

מתכון למקרוני ברוטב חמאת עגבניות (5-4 אנשים):

  1. מחממים בסיר בינוני ועל אש נמוכה-בינונית את העגבניות המרוסקות, כשמתחילות בועות על פני השטח מוסיפים את חתיכות החמאה ומערבבים היטב. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
  2. מבשלים את הפסטה עד לרמת אל דנטה.
  3. מסננים את הפסטה ומחזירים אותה אל הסיר, שופכים פנימה את הרוטב ומערבבים היטב עד שהוא עוטף את כל האטריות.
  4. מבשלים עוד דקה-שתיים על אש קטנה ומגישים.
  • רוצים להוסיף מוצרלה או גבינה אחרת? עשו את זה בשלב 4 והורידו מהאש אחרי שהיא נמסה.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מבשלים ביחד, זיכרון ילדות

מבשלים ביחד, זיכרון ילדות

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (צילום: דרור עינב)

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור

כבר שבועיים שהצדיקה ואני חסרי בית, או יותר נכון חסרי בית שאפשר לגור בו כרגע. יצאנו לגלות אצל ההורים של הצדיקה לטובת השיפוץ, ההוא שכתבתי עליו בפוסט הקודם. זה ללא ספק פרויקט מאתגר, כזה שמשתלט כמעט על כל הזמן שלנו, הפנוי והלא פנוי. הלו"ז של שנינו נע סביב העניין וכולל דברים שקשורים לשיפוץ, כמו ביקור #145 בחנות קרמיקה, לבין דברים שאין לנו זמן בשבילם.

רק כשאתה נכנס להרפתקה הזאת בעצמך אתה מגלה עולם חדש, עם סט חוקים משלו, חסרי היגיון ככל שיהיו. נגיד, הקטע המוזר הזה של חנויות רהיטים לא לפרסם מחירים באינטרנט או לא להסכים לתת אותם בטלפון, מפחד שהמתחרים יציעו מחיר טוב יותר. או שיש תעשיות שלמות שמחליטות להציג מחיר שאינו כולל מע"מ, כאילו היינו בניו יורק ובקופה הופתענו לגלות איך ה-Sales Tax הופך את הקנייה לקצת פחות כדאית.

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

על התנהלות של בעלי מקצוע בטח אפשר לכתוב ספר, בלי להתאמץ בכלל. אחד הדברים שאני כל כך לא אוהב לעשות זה לדבר בטלפון, בטח להתקשר לאנשים שאני לא מכיר. גם כשהייתי צריך לראיין מישהו בטלפון לטובת העבודה לא סבלתי לעשות את זה, הרגשתי שאני מציק או מפריע לו. הצורך לרדוף אחרי בעלי מקצוע, או להתחנן כדי לקבל מחיר של רהיט מסוים, לגמרי ריפא אותי מזה. אני שוקל לעשות הסבה לטלמרקטינג, או לפחות לתת לכל העניין הזה של עיתונות עוד ניסיון.

סתם, לא באמת, אבל שלוש הפסקאות שמעל מוכיחות שני דברים לגבי השיפוץ – אחד הוא באמת משתלט על כל חלקה טובה בחיים שלך; שתיים, לפעמים הוא לא נעצר רק בדירה, אלא גם חודר לנשמה ולאישיות (לפחות שלי). אגב, אם מישהו חש מרמור כלשהו עולה מהטקסט לא זאת היתה כוונת המשורר. אני מאמץ את המציאות החדשה הזאת בזרועות פתוחות, לפעמים אפילו מצליח להפיק הנאה מהמצבים שהיא מכניסה אותי אליהם.

עכשיו באמת הגענו לפוסט האחרון שיצא מהמטבח ההוא, שכבר אינו קיים ומסתובב אי שם באיזושהי מזבלה, מפורק לחתיכות קטנות. כעת אני מגדיר את עצמי כחסר מטבח, קיצ'נלס. הפכתי לנווד קולינרי, על אף שהמטבח של הורי הצדיקה מוכר לי היטב ובעליו עושים כל מאמץ לארח אותי בזרועות פתוחות, כבן בית. זה כמו ללכת למלון ממש טוב עם מיטה מפנקת. זה כיף, אבל אין כמו המיטה המוכרת והטובה שמחכה לכם בבית. יש פה מעין סמליות קטנה עבורי, כי את המתכון הזה בישלתי לראשונה אצל ההורים של הצדיקה, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא שלה.

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור, רגע לפני (צילום: דרור עינב)

גם את הפוסט הזה צילם דרור עינב המוכשר, שסוף סוף השתכנע ופתח חשבון אינסטגרם

מצרכים לפסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (4 אנשים):

  • חבילת פסטה בצורה שאתם אוהבים (500 גרם)
  • צרור עלי מנגולד שטופים
  • 20 גרם אגוזי קשיו קלויים
  • שמן זית
  • 50 גרם גבינת רוקפור
  • 250 מ"ל שמנת מתוקה
  • גבינת פרמז'ן להגשה

מתכון לפסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (4 אנשים):

  1. טוחנים במעבד מזון את עלי המנגולד עם הקשיו עד שמתקבלת מחית כמעט חלקה, תוך הוספה איטית של שמן הזית.
  2. שוברים את גבינת הרוקפור לחתיכות ומניחים על מחבת גדולה, מדליקים את האש (בינונית) וממיסים את הגבינה.
  3. לאחר שהגבינה נמסה מוסיפים לאט ותוך כדי ערבוב את השמנת.
  4. לאחר שהשמנת והרוקפור התערבבו לכדי רוטב אחיד מוסיפים למחבת את רוטב הפסטו ומערבבים.
  5. לאחר שהפסטה מוכנה מערבבים אותה יחד עם הרוטב, כך שיעטוף את כולה ומגישים עם מעט פרמז'ן מעל.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (צילום: דרור עינב)

פסטה ברוטב פסטו מנגולד, קשיו ורוקפור (צילום: דרור עינב)

פסטה ברוטב שמן זית, אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (צילום: דרור עינב)

פשוט ומהיר: פסטה בחמאת אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע

אם הייתי צריך לבחור את מה שמאפיין את התקופה האחרונה בחיים שלי הייתי מתקשה לבחור בין עומס לאי ודאות. הראשון השתלט על האווירה בבית מאז שגם הצדיקה וגם אני התחלנו במסע אל עבר התואר השני, כל אחד בתחומו. פתאום אין לאף אחד מאיתנו זמן פנוי, אני אפילו נאלצתי לוותר על השינה המתוקה בזמן ההסעה לעבודה וממנה (החיים האלו נוראים).

על אף כל מה שכתבתי, ובעיקר תודות לחופשת הסמסטר שנותנת לנו תחושה מזויפת של פנאי, אני חושב שהייתי בוחר באי הוודאות. הפוסט הזה, כמו גם זה שיבוא אחריו, יהיו האחרונים שאבשל במטבח הנוכחי שלי, בבית שלי. בקרוב מאוד אנחנו מתחילים שיפוץ, שבסיומו נגשים חלום ונחיה כמו אנשים בוגרים באמת, בבית שהוא לגמרי שלהם מכל הבחינות. אנחנו יודעים מתי הפרויקט הזה יתחיל, אנחנו רק מקווים שנדע מתי ואחרי כמה מהמורות הוא יסתיים.

פסטה בחמישה מרכיבים (צילום: דרור עינב)

פסטה בחמישה מרכיבים (צילום: דרור עינב)

יש בבית מי שיודע להתמודד עם אי הוודאות הזה יותר טוב, ויש את אלו שזה מפחיד אותם. כלפי חוץ לפחות, שנינו שומרים על קור רוח ולא מסגירים דבר, אבל מסתבר שהוא בא לידי ביטוי גם במטבח. דבר ראשון, רגע לפני שאנחנו אורזים הכול ועוזבים את הבית לתקופת השיפוץ אני עושה כל מאמץ לסיים את כל המצרכים שיש פה. לפעמים זה מוביל לבחירות קולינריות מעט מטרידות, לא אשקר לכם. דבר שני, את המתכון שנמצא בתחתית הפוסט הכנתי בשתי ורסיות ואני מתקשה להחליט איזו מהן טובה יותר – אחת עם חמאת אנשובי, השנייה עם שמן זית ואנשובי קצוץ.

שתיהן טעימות, כל אחת בדרכה. אחת מעט יותר עשירה ומושחתת, השנייה מעט בריאה יותר (או שמא פחות לא בריאה?). שתיהן טעימות מאוד, בהנחה שאתם אוהבים טעמים חזקים של אנשובי ,ים, מליחות, חמיצות. לא משנה במה תבחרו שתיהן קלות מאוד להכנה. אשאיר לכם את ההחלטה, אי ודאות כבר כתבתי?

בטח שמחתם לב, אבל כמו את הפוסט הקודם (מרק פרמז'ן), גם את הפוסט הזה צילם דרור עינב המוכשר.

פסטה ברוטב שמן זית, אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (צילום: דרור עינב)

פסטה בשמן זית, אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (צילום: דרור עינב)

מצרכים לפסטה בחמאת אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (4 מנות)

  • חבילת פסטה קצרה (500 גרם)
  • צנצנת קטנה של אנשובי (כ-80 גרם)
  • עשר עגבניות מיובשות, חתוכות לחתיכות בינוניות
  • 50 גרם חמאה/רבע כוס שמן זית
  • שלוש-ארבע שיני שום, פרוסות לפרוסות עבות
  • עלי נענע משניים-שלושה גבעולים, קצוצים דק
  • גבינת פרמז'ן

מתכון לפסטה בחמאת אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (4 מנות)

  1. קוצצים דק מאוד את רוב תכולת צנצנת האנשובי, משאירים בצד ארבעה-חמישה פילטים חתוכים לחתיכות גדולות
  2. מבשלים את הפסטה עד לדרגת אל דנטה, לרוב דקה פחות ממה שכתוב על השקית
  3. ממיסים במחבת גדולה ועל אש בינונית את החמאה.
    בשלב הזה אתם יכולים לבחור להשתמש בשמן זית או בשמן שבו היה האנשובי (נותן טעם חזק יותר של ים), חממו את השמן בזהירות והימנעו מלשרוף אותו
  4. הוסיפו את השום, כשתי דקות לאחר מכן את האנשובי הקצוץ ולאחר כשתי דקות נוספות את העגבניות המיובשות
  5. הוסיפו למחבת את הפסטה המוכנה וערבבו היטב עד שהרוטב יעטוף את כל הפסטה
  6. הגישו ופזרו מעל כל מנה מספר חתיכות אנשובי, מעט נענע קצוצה וגילופי פרמז'ן (בעזרת קולפן ירקות)

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פסטה ברוטב שמן זית, אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (צילום: דרור עינב)

פסטה בחמאת אנשובי, עגבניות מיובשות, שום ונענע (צילום: דרור עינב)