תגית: פלוב

חוגגים חמש: חמשת המתכונים הכי פופלריים בבלוג

הבלוג חוגג 5 עם 5 המתכונים הכי פופולריים שלו

חמש שנים, מי היה מאמין?! השבוע הבלוג חגג יום הולדת חמש, שבשנות אינטרנט אני מניח שזה נצח. למרבה הצער, כמו הכלבה שלנו גם הוא לא שמח לגלות איפה הוא נמצא בסולם העדיפויות המחודש שלי. רציתי להכין לו עוגה, או לפחות פיצה עם נרות, אבל הסתפקתי בשני משולשים נהדרים בברוקלין פיצה (ממש טעים, אתם חייבים) וקינוח מושחת בקרם, הגלידה של הבייקרי (גם את זה אתם חייבים).

לרגל המאורע חשבתי שהיה נחמד לסכם חמש שנים וכמעט 130 פוסטים עם חמשת הכי פופולריים מהם, שמייצגים את המגוון המורכב שהוא הבלוג ובעצם גם אני: שילוב בין אוכל איטלקי (פיצה ופסטה), ג'אנק פוד מטוגן, אוכל בוכרי מבית סבתא וכמובן קצת מתוק לסיום. קבלו אותם, חמשת הכוכבים שלי, בסדר עולה.

הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) אחרי ביקור בתנור

הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) אחרי ביקור בתנור

מאפינס לימון של בושון. קינוח קל ומרענן

מאפינס לימון של בושון. קינוח קל ומרענן

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

מקרוני ברוטב חמאת עגבניות

עוף מטוגן, כנפיים חריפות. פינוק

עוף מטוגן, כנפיים חריפות. פינוק

ערבבו והגישו על צלחת גדולה במרכז השולחן, כולם כבר יסתדרו מכאן

ערבבו והגישו על צלחת גדולה במרכז השולחן, כולם כבר יסתדרו מכאן

 

מודעות פרסומת
ערבבו והגישו על צלחת גדולה במרכז השולחן, כולם כבר יסתדרו מכאן

אושפלו: פלוב בוכרי של סבתא אסתר

חרטה היא לא משהו שאני מרבה להתעסק בו, אבל אני כן מצר על העובדה שהתחלתי להתעניין באמת בבישול קצת מאוחר מדי, אחרי שהסבתא הבוכרית שלי נפטרה. בגלל ההתעוררות המאוחרת אין שום סיפורי "גדלתי מתחת לסינר של סבתא" וגם אין שום סיכוי לשחזר את הטעם שליווה את רוב ביקורי אמצע השבוע שלי בביתה – ספגטי (מקרון, לא מקרוני, היא קראה לו) ברוטב עגבניות עם תוספת נדיבה של מרגרינה (רוטב חמאת העגבניות שנמצא כאן מזכיר אותו מאוד).

את הטעם ההוא אמא שלי אף פעם לא הצליחה לשחזר, כמו שאני אף פעם לא הצלחתי להסתיר את אכזבתי. מספר מתכונים נוספים גם לא חזרו לעולם אל שולחננו, אבדו לעד בגלל שהידע לא הועבר הלאה או שהם דורשים עבודה רבה מדי ואין לנו כבר זמן לזה בעולם של היום. הרי למי יש חצי יום פנוי לשבת מול הטלוויזיה עם שולחן נמוך ולקלף חומוסים או לרדד כמויות אדירות של בצק ואז לקפל לסמוסה/דושפרה/פירושקי/ביצ'אק/גוז'גיז'דה.

שישה מרכיבים (אם מתעלמים משמן, מלח ופלפל) בדרך לארוחה מלאה בזיכרונות ילדות

שישה מרכיבים (אם מתעלמים משמן, מלח ופלפל) בדרך לארוחה מלאה בזיכרונות ילדות

לעיתים פחד מניע אותנו טוב יותר לעשות דברים והפחד הוא שהניע אותי בשנים האחרונות ללמוד מאמא לבשל את האוכל של סבתא. אל הצד הסלובקי עתיר הבצק והחמאה נמשכה אחותי, המטבח הבוכרי הוא הנחלה שלי ואני מתחבר אליו הרבה יותר. פחות עבודה עם בצק, יותר סירים גדולים עם אורז, בשר וירקות. את הסנונית הראשונה כבר קיבלתם בדמות אושי-שולה, הריזוטו הבוכרי (עוד לא הכנתם? הפסד שלכם), עכשיו הגיע תורו של האושפלו (ככה קוראים לו אצלנו, אבל הוא מוכר בעיקר כפלוב) ובעתיד יגיע גם בחש ואושסובו (חמין בוכרי מתקתק).

מצרכים לאושפולו (8 אנשים):
  • 1 ק"ג בשר בקר (חלק שמתאים לתבשיל קדרה), חתוך לקוביות גדולות – אפשר להמיר חלק מהמשקל בבשר כבש/טלה כדי להעשיר את טעמו של הפלוב
  • שוקיים של עוף כמספר האוכלים
  • 2 בצלים גדולים, קצוצים
  • 1 ק"ג גזר, חתוך לגפרורים
  • 5 כוסות אורז פרסי ארוך, מושרה במים רותחים ומעט מלח לשעה
  • 3-2 ראשי שום שלמים
  • שמן לטיגון
  • מלח, פלפל שחור
הזדמנות להשוויץ בסט הסירים החדש שלי, לא כולל את המגבת

הזדמנות להשוויץ בסט הסירים החדש שלי, לא כולל את המגבת

מתכון לאושפולו (8 אנשים):
  1. מטגנים בשמן את הבצל עד שישחים קצת, מוסיפים את קוביות הבשר ומטגנים אותן כ-10 דקות
  2. מוסיפים את השוקיים, מוסיפים מלח לפי הטעם ומטגנים יחד 10 דקות נוספות
  3. מכסים את תכולת הסיר במים רותחים ומבשלים על אש קטנה עד שהבשר מתרכך
  4. מניחים על הבשר את הגזר, מתבלים בפלפל שחור לפי הטעם ומכניסים לסיר גם את ראשי השום השלמים
  5. שוטפים ומסננים את האורז, מוסיפים אותו מעל ראשי השום
  6. מוסיפים לסיר מים רותחים עד גובה של 1 ס"מ מעל האורז ומביאים לרתיחה
  7. עוטפים את מכסה הסיר במגבת  ומבשלים על אש בינונית-נמוכה עד שהמים נספגים באורז
  8. בעזרת ידית של כף עץ יוצרים באורז ארובות אויר, מכסים שוב
  9. כשכל הנוזלים נספגו והאורז רך – האושפלו מוכן. כבו את האש ותנו לו לעמוד עשר דקות נוספות עם מכסה סגור
  10. ערבבו את תכולת הסיר והגישו אותה אל השולחן על צלחת הגשה גדולה
  • המלצה שלי: רוקנו את תוכנן של מספר שיני שום אל הצלחת וערבבו אותו עם האושפולוב. לטעם, ולריח השומי שיישאר אתכם כל היום, אין תחרות…
  • שימו לב לכמות המים, מדובר בעניין של ניסוי ותהייה וטעייה שלוקח זמן עד שמשתלטים עליו. הדוד של אמא שלי, דוד יעקב, היה נוהג להגיד לאשתו, דודה אסתר האלמותית: "אשתי, רצית להכין אושפלו ויצא לך אושישולה (ריזוטו בוכרי, הרבה יותר רטוב בבסיסו, זוכרים?)".

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

IMG_6724