תגית: עוגיות

קרמוגית ביתית. עוגיות ממולאות בממרח שוקולד

קרמוגית ביתית: עוגיות ממולאות שוקולד

לצדיקה ולי יש ויכוח. היא טוענת, בחירוף נפש יש לציין, שעוגיות קרמוגית הן העוגיות שהכי מסמלות עבורה את תקופת הצבא (לצד הטים-טאם שבדיוק הגיעו לארץ). לי יש בכלל עוגיות אחרות עם מילוי שמתקשרות עם השירות הצבאי – הערגליות האלמותיות. בלי לפגוע בכבודה של הקרמוגית, שאכן כיכבה פה ושם בשתייה לכבוד יום הולדת או שחרור. מאוחר יותר היא הסבירה שהן היו הגילטי פלז'ר שלה, העוגיות שהיתה קונה בשק"ם כשרצתה להתפנק. לך תסביר לה שכשרצית להתפנק קנית גם במבה וגם ביסלי גריל ואכלת קערה גדולה של במביסלי.

כנראה שמדובר בעניין סובייקטיבי, זה גם לא משנה מי צודק כי הגרסה הביתית לקרמוגית הן תענוג ממולא שוקולד. והדבר הכי טוב לגביהן? אתם קובעים מה יהיה המילוי – נוטלה, ממרח קליק, רוזמרי (סתם בשביל הנוסטלגיה), כל ממרח אחר שסחבתם מחו"ל כמונו (מי אמר Ovomaltine?!), ממרח לוטוס או איזשהו ממרח חלבה שאני לא מבין למה אתם אוכלים אותו מלכתחילה. אגב, אם אתם מחפשים תעסוקה לילדים בחופש הגעתם למקום הנכון, המתכון הזה יכול להעביר לכם בוקר כיפי עם הילדים שגם יכולים להכין את העוגיות וגם לבחור את המילוי.

אז איזו עוגייה הכי מזכירה לכם את הצבא?

קרמוגית ביתית. עוגיות ממולאות בממרח שוקולד

קרמוגית ביתית. עוגיות ממולאות בממרח שוקולד

מצרכים לקרמוגית ביתית: עוגיות ממולאות שוקולד (כ-24 עוגיות):

  • ½2 כוסות קמח
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • ½ כפית אבקת אפיה
  • ½ כפית מלח
  • 200 גר' חמאה רכה
  • ¼1 כוס סוכר + ½ כוס לגלגול העוגיות
  • 1 ביצה
  • 1 כפית תמצית וניל
  • ¾-1 כוס ממרח שוקולד

מתכון לקרמוגית ביתית: עוגיות ממולאות שוקולד (כ-24 עוגיות):

  1. לפחות שעה לפני ההכנה והאפייה לוקחים תבנית או קופסה מרופדת בנייר אפיה, מסדרים עליה כ- 24 כדורים נדיבים של ממרח שוקולד שמכינים בעזרת שתי כפיות (או כפית עוגיות קטנה שנראית כמו כפית גלידה – זו הדרך הקלה אם יש לכם כזאת בבית). שומרים על צורה עגולה או אליפסה (העיקר שיהיה נפח ולא תתקבל צורה שטוחה). מקפיאים לשעה לפחות להתייצבות ממרח השוקולד.
  2. מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
  3. בקערה גדולה מנפים קמח, סודה לשתייה, אבקת אפיה ומלח.
  4. מקציפים בעזרת מיקסר את החמאה עם ¼1 כוסות סוכר במהירות בינונית, עד שמתקבלת תערובת אוורירית.
  5. מנמיכים את מהירות ההקצפה ומוסיפים לתערובת החמאה והסוכר וניל וביצה.
  6. בעזרת מרית, מערבבים את החומרים היבשים לתוך תערובת החמאה עד שמתקבל בצק אחיד.
  7. יוצרים מהבצק כ-24 כדורים ומשטחים אותם לצורה של דיסקית. מניחים במרכז של כל דיסקית כדור ממרח שוקולד קפוא וסוגרים היטב לצורה של כדור. מגלגלים את הכדור קלות בין הידיים כי לוודא שכל השוקולד עטוף בבצק.
  8. לוקחים קערה עם ½ כוס סוכר ומגלגלים בה את הכדורים לפני האפייה.
  9. מניחים את העוגיות על נייר אפיה ומשאירים להן הרבה מקום להתרחב לצדדים (הן משתטחות בזמן האפייה לצורה שמזכירה את עוגיות הקרמוגית המיתולוגיות).
  10. אופים 12-10 דקות, העוגיות לא צריכות להיות ממש שחומות אלא להישאר בהירות עם גוון זהוב קל.
  11. משאירים את העוגיות על המגש ל-5 דקות עד שיתקשו קצת, ומעבירים לרשת לצינון.

הערות
– העוגיות יוצאות גדולות. מניסיון, כשמכינים אותן קטנות יותר יחס הבצק-שוקולד הופך לפחות מפנק וקרמי, לכן מומלץ בכל זאת להכין עוגיות גדולות.
– מי שרוצה מילוי ממש קרמי יכול לחמם את העוגייה במיקרוגל 15-10 שניות לפני האכילה, אבל המילוי נשאר די קרמי גם ככה (אם שמים מספיק שוקולד באמצע).
– אם מכינים את העוגיות ביום ממש חם, יכול להיות שצריך יהיה לקרר את השוקולד באמצע ההכנה, או לפחות להוציא בכל פעם רק כמה כדורים. עבודה עם שוקולד לא קפוא תלכלך לכם את הבצק ותפזר את השוקולד לכל הכיוונים.

קרמוגית ביתית. עוגיות ממולאות בממרח שוקולד

קרמוגית ביתית. עוגיות ממולאות בממרח שוקולד

 

מודעות פרסומת
Levain Copycat: עוגיות שאי אפשר להפסיק לאכול

Levain Copycat: עוגיות שוקולד-שוקולד צ'יפס-חמאת בוטנים

אתם בטח כבר יודעים שעל כל תחום המתוקים בבית אחראית הצדיקה, אז לא אבזבז את זמנכם ואעביר לה את השרביט (או במילים אחרות: פוסט אורחת מבית):

אני זוכרת את היום שבו אמא שלי הודיעה לי שאנחנו עוברים לגור בארה"ב לשנה. הייתי אז בכיתה ג' ולא ממש היה אכפת לי לאן אנחנו נוסעים, רק שזה יבוא כבר. העובדה שידעתי אז עשר מילים באנגלית או שקנזס זו מדינה שכל מה שאנשים יודעים עליה קשור ב"קוסם מארץ עוץ" (וגם הם בד"כ חושבים שמדובר בטקסס) לא הרתיעה אותי. אמא שלי קנתה לי "ערכת לימוד אנגלית", תיקייה עם ארבע קלטות (כן, אני מודעת לארומת הנפטלין שעולה מהמשפט הזה), ו-one little, two little, three little Indians אחר כך כבר היינו על המטוס בדרך לבית החדש שלנו בעיר הנוצצת – טופיקה, קנזס.

כבר בשבוע הראשון ללימודים התחברתי עם מי שעתידה היתה להפוך לחברה הכי טובה שלי ולצרף אותי אל המשפחה השנייה שלי בקנזס – לילה מיי מקנזי. לילה מיי היתה בת למשפחה בת ארבעה ילדים שלכל אחד מהם קוראים בשני השמות שלהם, ולדעתי ביליתי מחצית מהזמן שלי בקנזס בבית משפחת מקנזי, אם לא יותר.

 

אמא של לילה מיי, סוזי, עשתה לי קורס מזורז ודאגה להשלים לי את כל פערי הילדות שהיו לי, וכך נחשפתי בין לילה לשילובים שלא ידעתי שקיימים: חמאת בוטנים וריבה, שוקו מלא במרשמלוז קטנטנים, מקרוני אנד צ'יז שאפילו הרשו לנו להכין לבד (כבר אז אפשר היה להבחין בניצני הפחד מבישול שיש לי עד היום), rice crispy treats – כדורי השוקולד של אז, וגולת הכותרת – עוגיות שוקולד צ'יפס. התגלית הכי מוצלחת של התקופה הזו היתה שכשאמא של לילה מיי מכינה בצק לעוגיות שוקולד צ'יפס, אפשר היה להתחנף אליה כדי שתפריש קצת מהבצק הצידה ונאכל אותו עם גלידה, כמו שהוא. כן, אין ספק שלאמריקנים האלו יש מורשת קולינרית מוזרה ומהממת כאחד.

בכל מקרה, אפשר לומר שהימים הארוכים (והלילות) שביליתי בבית משפחת מקנזי כאילו אני אחות נוספת (רק העובדה שלא היה לי שם אמצעי הסגירה אותי) השאירה עלי את חותמה. המתכון הראשון שהיה לי לעוגיות שוקולד צ'יפס היה של סוזי מקנזי. הוא היה גזור משקית של שוקולד צ'יפס שלדעתי שקלה יותר מילד בן שנתיים ונקנתה ב-sam's club, ה-Costco של אז.

סוזי נהגה להכין את העוגיות האלו כפינוק לסוף השבוע, וכשחזרתי לישראל זו היתה התזכורת שלי למשפחה שהשארתי מאחור. אגב, להכין עוגיות ממתכון שנגזר משקית של שוקולד צ'יפס אולי נשמע כמו זוועה, אבל הופתעתי לגלות שהמתכון הזה דומה להפליא למתכונים שמסתובבים היום עם מוניטין מכובד הרבה יותר, כמו המתכון של אורנה ואלה ואפילו המתכון של האחד והיחיד, פייר ארמה.

 

יותר מ-20 שנה אחר כך נסענו לבקר בניו יורק את הראלי, עוד אחד שיודע להצטרף למשפחות ולהשתלב כאחד האחים, עד שהוא מפנה את הגב היפה שלו לכולנו ועובר לעיר נוצצת באמת. היה קר, קר מאוד, והחלטנו שאין דבר שיחמם אותנו יותר מלאכול, ולאכול הרבה. ביקור ב-Levain Bakery גרם לי להחליט שאני חייבת לנסות להכין עוגיות אחרות, כאלו שנראות כמו גבעה קטנה ומבפנים הן רכות-רכות.

חיפוש של מתכון לעוגיות האלו גילה לי שיש עולם שלם של אנשים שמנסים לפצח את המתכון של Levain וטרם הצליחו, וכמו שרק אמריקנים יודעים – אלוהים יודע שהם השקיעו בזה הרבה יותר מדי זמן ואנרגיות.  אז אחרי כמה ניסיונות – הרי לכם מתכון שאולי לא יהיה בדיוק כמו העוגיות של Levain (למקרה שזה לא היה ברור עד עכשיו, הם לא משחררים את המתכון), אבל הוא בוודאי דומה. במתכון המקורי השתמשו בעוד המצאה אמריקנית שקשה לאתר מחוץ לגבולות של הדוד סם – peanut butter chips, אבל אל דאגה – גיליתי שגם אותם אפשר להכין לבד, ודי בקלות.

Levain Copycat לפני ואחרי אפייה

Levain Copycat לפני ואחרי אפייה

 מצרכים לעוגיות שוקולד צ'יפס, Levain copycat (כ-40-35 עוגיות):
לבצק העוגיות

  • 220 גרם חמאה רכה
  • 3/4 כוס סוכר חום
  • 1/2 כוס סוכר לבן
  • 2 ביצים
  • 1/2 כוס אבקת קקאו מאיכות טובה
  • 2 כוסות קמח
  • 1/4 כפית מלח
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • כוס שוקולד צ'יפס
  • כוס נטיפי חמאת בוטנים שמכינים בבית או מבקשים מחבר/ה נחמד/ה שמבקר/ת בארה"ב

לנטיפי חמאת בוטנים

  • 1 כוס חמאת בוטנים חלקה
  • 35 גרם שמן קוקוס (יש להמיס את השמן במיקרו כמה שניות)
  • 25 גרם אבקת סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל

 מתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס, Levain copycat (כ-40-35 עוגיות):
נטיפי חמאת בוטנים

  1. מערבבים את כל החומרים יחד בקערה
  2. שופכים את התערובת לכלי מרובע מצופה בנייר אפיה או ניילון נצמד, ומכניסים למקפיא עד שהתערובת קופאת ומתקשה
  3. מוציאים מהמקפיא וחותכים לריבועים קטנים. מחזירים את הריבועים למקפיא ומוציאים רק כשמשלבים את הנטיפים בתערובת העוגיות.

עוגיות שוקולד צ'יפס

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. בקערת מיקסר עם וו גיטרה מקרימים יחד את החמאה, שני סוגי הסוכר והמלח עד שמתקבלת קציפה אוורירית
  3. מוסיפים את הביצים אחת אחרי השניה במהירות בינונית עד שהן משתלבות בבלילה, כאשר לפני ההוספה ובין ביצה לביצה מנקים עם מרית את שולי הקערה
  4. עכשיו השלב המלוכלך שבו אני מעדיפה לעצור את המיקסר ולעבוד עם מרית. אם אתם לא כאלו ולא אכפת לכם שהכל יתמלא בקקאו וקמח – תמשיכו עם המיקסר… עוצרים את המיקסר. מוסיפים את הקקאו ומערבבים בעזרת מרית (לחלופין: מורידים את המיקסר למהירות נמוכה ומוסיפים את הקקאו)
  5. מוסיפים קמח, אבקת אפיה, ומלח, ומערבבים בעזרת המרית (או המיקסר) עד שהכל משתלב
  6. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ונטיפי חמאת הבוטנים ומערבבים עד שהכל משתלב לבלילה אחידה
  7. עכשיו מגיע הטריק שישאיר את העוגיות שלכם צ'אנקי: מגלגלים את העוגיות לכדורים קטנים ששוקלים בערך 40 גרם. שימו לב שצריך לעבוד מהר כדי שהנטיפים לא יימסו ויהפכו לחלק מהבלילה.
    *אם אתם רוצים עוגיות בגודל של levain, הן צריכות לשקול בשלב הזה 120-100 גרם. בעיני הקטנות יותר הן בגודל מושלם, אבל זה עניין של טעם
  8. מכניסים את הכדורים למקפיא, לשעה לפחות
  9. מוציאים מהמקפיא, מסדרים את העוגיות על נייר אפיה עם מרווח בינהן (העוגיות מתרחבות באפיה) ואופים 12-10 דקות (אם הגדלתם את העוגיות לגודל של levain, זמן האפיה יתארך בהתאם ל-20-15 דקות). שימו לב שהעוגיות מאד רכות כשהן יוצאות מהתנור, ואמורות להשאר קצת רכות באמצע. עשו לעצמכם טובה ואל תאפו אותן יותר מדי… אחרי כמה דקות מעבירים לרשת לצינון
    * אפשר (ואפילו רצוי) לשמור חלק מהעוגיות במקפיא ולאפות כמה מהן בכל פעם שמתעורר החשק לעוגיות טריות

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

Levain Copycat: עוגיות שאי אפשר להפסיק לאכול

Levain Copycat: עוגיות שאי אפשר להפסיק לאכול

אקלר פארי ברסט של כריסטוף אדאם, גאון

כל מה שצריך לדעת על פריז קשור לאוכל?

ארזנו לא מעט דברים לחוויה הפריזאית שלנו, אבל כנראה שהדבר הכי חשוב שלקחנו איתנו הוא קובץ ההמלצות שאספנו מטיולים קודמים ומיודעי דבר, כשגולת הכותרת היא מפת גוגל עמוסה בכל טוב (תודה לך שי מקובר, תודה).

פריז היא גן עדן קולינרי, בכל רחוב שלה מסתתרת הזדמנות להוציא את בלוטות הטעם שלכם לטיול שנתי מהנה. אבל צריך להיזהר כי מאחורי כל פינה אורבת מלכודת תיירים, המאיימת לבלוע אתכם ואת כספכם בעזרת תפריט מגוון מדי ומלא בתמונות של המנות. אנחנו מכירים אותן טוב מאוד, לא כי נפלנו באחת חס ושלום, אלא פשוט כי הדירה שלנו ממוקמת מעל מקבץ נדיר של בערך עשר מסעדות כאלו.

רצה הגורל והדירה הנהדרת ששכרנו נמצאת בלב האזור התיירותי של סן מישל, הכל אפשר להשיג כאן – ציור מספריי צבע, קריקטורה, מזכרות זולות של פריז, פונדו ומלא ג'יירואים (הגרסה האירופית לשווארמה). או כמו שהצדיקה הגדירה זאת: "אנחנו גרים באמצע הטיילת".

כל ערב אנחנו תוהים מחדש מי הם אותם אנשים שכל כך דחוף להם לבזבז את זמנם בפריז דווקא באזור תיירותי, בו הם יתקלו רק בעוד תיירים ולא יקבלו שום מושג אמיתי לגבי העיר עצמה. הרי כל מי שמבקש מאיתנו המלצות פותח את בקשתו בהדגשה "משהו לא תיירותי", אז איך זה שעדיין כ"כ הרבה אנשים באים לפה?

הכניסה של הלובר מוארת בלילה, שווה ביקור

הכניסה של הלובר מוארת בלילה, שווה ביקור

אין לי ספק שבסוף נשבר ונטעם את אחד הג'יירואים, שהריח שלהם ממלא את הדירה ברגע שפותחים חלון, אבל לפני כן אנחנו מנצלים כל יום כדי לסמן עוד 'וי' ברשימה הארוכה. השגרה פה נעה סביב ההנאה מהארוחה הנוכחית ותכנון הארוחה הבאה, מה שהביא את אחותי לשאול אם אנחנו עושים גם דברים שלא קשורים לאוכל. "לא כרגע", עניתי לשאלה המוזרה.

אני חייב להודות שפתחנו בסערה, מקפידים לבקר לפחות מקום אחד ביום. כאילו לא מעכלים שיש לנו שלושה חודשים להספיק הכל. מצד שני לכל פטיסייר מכובד יש ויטרינה (ותמחור) שאי אפשר לטעום בפעם אחת, חייבים לחזור שוב ויש לנו כוונה מלאה לעשות זאת. שוב. ושוב.

ברגע שיוצאת השמש הדשא נראה כמו חוף גורדון בשישי

ברגע שיוצאת השמש הדשא נראה כמו חוף גורדון בשישי

המבחר הקולינרי כ"כ גדול שלפעמים זה נראה בזבוז להישאר בבית ולבשל, אבל שפע מוצרי היסוד והאיכות שלהם מושכים לכיוון השני ויוצרים איזון נהדר. מבטיח לצרף מתכון לפוסט הבא, בינתיים אתם מוזמנים לעבור על עמוד ההמלצות לפריז אם אתם שוקלים לבוא לבקר .

  • התמזל מזלי לשתף פעולה עם "בישולים" ולבקר מטעמם אצל כמה מהשפים הגדולים שיש לצרפת להציע (על האקלרים הגאוניים של כריסטוף אדאם, שמגיע בחודש הבא להעביר סדנה בביה"ס, תוכלו לקרוא ב-nrg).

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

עוגיות ג'ינג'ר, המרכיב הסודי

המלצות לשנה הקרובה

כמה מחבריי ברחבי הרשת סיכמו את השנה החולפת מנקודת המבט של הבלוג שלהם, קצת מצחיק אם הייתי עושה זאת לבלוג שנמצא באוויר רק מאז נובמבר האחרון. במקום זאת מצאתי את עצמי כחלק מפרויקט לקראת השנה החדשה בשיתוף חלק מאותם חברים, מעין ניסיון להעשיר את עולמכם עם המלצות על בלוגים נוספים שכדאי לכם להכיר ופוסטים אהובים שלהם ושלי. קבלו את הניסיון שלי, את אלו האחרים תוכלו למצוא במהלך מה שנותר בחודש הנוכחי בבלוגים שלהם.

למה בעצם אני ממליץ לכם על הבלוגים שמופיעים פה למטה? כי כמוני, כל אחד מהם נדבק בחיידק הבישול והאוכל בצורה כזאת או אחרת; כי כמוני, כל אחד מהם מבלה שעות רבות במטבח ונהנה מכך; כי כמוני, כל אחד מהם עושה מאמץ להביא לכם מתכונים טעימים, מגרים ומגוונים.

מה שקנה אותי אצל תמי מ"הפרור האחרון" הוא המסלול הדומה שעברנו בכל הנוגע להתפתחות בתחום הבישול, זה גם עורר אצלי געגוע לפיצה מקפיצה. לירון מ"טעמים שרואים מכאן" שכנעה אותי בגלל הפן של התרפיה שמספק הבלוג עבורה (לאגד את כל המתכונים שרשמה על פתקים קטנים ואיבדה באופן די קבוע…), הרגשה שאני מכיר טוב מאוד.

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

הניסיון ליצור מורשת משפחתית הוא שבלט כשנתקלתי בטל מ"מה יש לאכול". אצל יובל מ"פשוט מבשל פשוט" התשוקה לאוכל פשוט מדבקת (התשוקה, לא האוכל הפשוט). התנגשות התרבויות היא מה שמרתק אצל אולגה מ"המרכיב הסודי", כי אוקראינית שמבשלת אוכל מרוקאי זה משהו שחייב להיות מעניין.

אל תחמיצו

עוגיות ג'ינג'ר חורפיות – המרכיב הסודי

אחד הדברים שגילית בחורף האחרון הוא שלאושר צרוף – או ג'ינג'ר מסוכר כמו שקוראים לו בחנויות הפיצוחים – יש מחיר לא גבוה יחסית (40 שקל ב"שוק קליפורניה", שבשוק לוינסקי). בקיצור, אני מת על ג'ינג'ר והספיק לי מבט חטוף על התמונות במתכון כדי לעורר רצון עז לטעום את העוגיות. אם אתם מחליטים להכין, אל תשכחו לשמור לי טעימה.

חמאת בוטנים ביתית – עד הפרור האחרון

תמיד אהבתי חמאת בוטנים, אבל את הטיפוס שלה במעלה סולם המאכלים האהובים עליי היא עשתה לאחר שאמריקאית חביבה הכריחה אותי לאכול כריך Pb&j (חמאת בוטנים וריבה). זה פתח לי עולם חדש של טעמים ושילובים. עזבו את הנושא, התחברתי לכל הרפרנסים השונים בפוסט. הכתיבה קנתה אותי.

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

נוסטלגיה במיטבה – טעמים שרואים מכאן

גם אני גדלתי באייטיז. גם אני נתקלתי בעשרות סברינות. גם אני האמנתי שמדובר באחד הקינוחים הכי טובים שיש. בכל זאת מדובר בעוגה ספוגה בסירופ מתוק והרבה שמנת עוד יותר מתוקה. היום ספק אם אצליח לגמור חצי קינוח לבד, הרי התפתחתי להיות מי שמעריך אוכל מלוח הרבה יותר, אבל הפוסט הזה החזיר אותי ברגע אחד לאמצע הקניותר (גאוות הקניות של נס ציונה באותה תקופה), מול ויטרינת הקינוחים של בית הקפה 'המפואר' "שרי".

כרובית כמו-מטוגנת – פשוט מבשל פשוט

הייתי שמח להיוולד בארה"ב. רוב האמריקאים אולי לא מבינים כ"כ באוכל, אבל נראה שטיגון עמוק הוא חלק מהתרבות של ארה"ב וקשה להתחרות באוכל מטוגן. עם השנים וההתבגרות גם הגוף שלי כבר נהיה פחות סלחן לגבי צריכה מוגברת של שמן (אם לא בהשמנה אז בצרבות קשות), לכן גם אני נוהג לחפש דרכים חלופיות להכין מאכלים מטוגנים (אחת ממנות הדגל שלי היא ה-PFC – פולק'ס פרייד צ'יקן, שבכלל מוכן בתנור עם מעט שמן). כילד עם עבר בתנועה הקיבוצית גם אני גדלתי על כרובית מצופה, את המתכון הזה אני בטוח אנסה בקרוב.

פיש אנד צ'יפס – יש מה לאכול

בהמשך ישיר לקו המטוגן של הכרובית, הלכתי על פיש אנד צ'יפס. מדובר באוכל רחוב נפוץ במיוחד ברחבי העולם, שבדיוק כמו עוף מטוגן, משום מה לא תפס בישראל. אני אישית מת על הפיש אנד צ'יפס של "פורטר אנד סאנס", אבל לאחרונה אני מתקשה לגרור את הצדיקה לשם. אולי הפתרון הוא פשוט להכין בבית את המתכון הזה? גם אם אתם לא בקטע של הפיש, מתחבא פה טיפ נהדר להכנת צ'יפס קטלני.

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

איך בוחרים פוסט אהוב?

במסגרת הפרויקט נתבקשתי לבחור את הפוסט האהוב עליי משביתה איטלקית. כולה 11 פוסטים, כמה קשה זה יכול להיות? תתפלאו. איך בוחרים? מה שכתוב הכי טוב בעיניי או מה שיצא הכי טעים? הערב בו הכי נהניתי או האוכל אליו אני הכי מתחבר? החלטתי ללכת על פוסט הרביולי שלי – ממש נהניתי מהערב, האוכל יצא ממש מוצלח ואני גאה על הניסיון הראשון והמוצלח שלי לעשות את הפסטה הממולאת.

פוסטים אחרים שאהבתי

New year resolution – סולה

שאלוטס בעיר הגדולה הוא בלוג ביקורת מסעדות שאני מכיר מיומו הראשון, אפילו השתתפתי בחלק מהארוחות שזכו להיכנס לבלוג. שני, האישה מאחורי שאלוטס, גם פיתחה מיומנות של איסוף המלצות למסעדות בחו"ל ולפני כל טיסה אנחנו מקפידים להתייעץ איתה. הפוסט הספציפי הזה הגביר אצלי את הרצון להגיע בעצמי לסולה, והרי זאת המטרה של ביקורת מסעדות. גם אזכורה של המסעדה (גם אם לא לטובה) בה הצעתי נישואים לצדיקה נגע בי.

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

קצ'ה פפה

בתור מי שמחפש את דרכו בבישול אוכל מארץ המגף, אני מודה לאל שאני לא מאמין בו על העובדה שיש בלוג כמו זה של רומינה לה קוצ'ינה. הידע הרב שלה על האוכל האיטלקי מובא בצורה קלילה וזמינה, כמו הדוגמה שמובאת כאן – הגרסה האיטלקית למאק אנד צ'יז

מתיחת פנים שבדית

נכון, זה לא בלוג אוכל, אבל בדיוק כמו בישול גם פה מדובר בסוג של אומנות – שיפוץ רהיטים. אחרי שסיימה לשפץ לי את החיים (הכירה לי את הצדיקה, בת דודה שלה מלידה), עברה דפי לשפץ ולחדש רהיטים והיא עושה קסמים. בפוסט הזה היא מדגימה כיצד להפוך רהיט די כעור של איקאה לפריט מרשים לכל הדעות. 

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

סברינה, טעמים שרואים מכאן

סברינה, טעמים שרואים מכאן