תגית: מרק

מרק מינסטרונה נאפוליטני וגבינת פרובלונה

מרק מינסטרונה נאפוליטני

בגדול, עיון במרכיבי המרק הזה אמור להוביל למסקנה אחת ברורה: הוא לא בשבילי. אני לא אוהב, ואף פעם לא אהבתי, מרק ירקות. תאמינו או לא, אבל זאת הפעם הראשונה שבישלתי עם קישוא; זאת הופעת הבכורה של אנדיב במטבחנו הצנוע. אני בכלל מעדיף מרקים אחרים. מרקים של ירק אחד, מקסימום שניים, או כאלו עשירים או מיוחדים יותר.

אם כן, מדוע אני מפרסם מתכון למרק מינסטרונה, מרק הירקות הכי מפורסם שיש למטבח האיטלקי להציע? מרק שכולל בתוכו שלל סוגי ירקות? התשובה פשוטה מאוד, יש מתכונים שהם התגלמות מושלמת של קלישאת ספורט ידועה – השלם גדול מסך חלקיו. זה, מסתבר, מה שקורה במרק מינסטרונה, או לפחות בגרסה הנאפוליטנית שלו.

כן, כמו כל דבר באיטליה, יש למרק הזה גרסה בכל אזור של ארץ המגף. את המתכון מצאתי בתנ"ך של המטבח האיטלקי, ה-Silver Spoon האהוב עליי. בספר המעולה הזה מגדירים את המינסטרונה כמרק שכולל בתוכו ירקות גינה טריים, עשבי תיבול, פסטה או אורז וחמאה/שמן/בייקון/שומן חזיר. ההוספה של המרכיב האחרון בתחילת תהליך הבישול מעניקה למרק טעם עמוק, אך אפשר גם להוסיף אותם בסוף כדי להימנע מהדומיננטיות שלהם.

מרק מינסטרונה נאפוליטני, ללא בשר

מרק מינסטרונה נאפוליטני, ללא בשר

לאור העובדה שהצדיקה לא אוהבת טעם של קבנוס הכנתי שתי גרסאות של המרק, אחת עם הנקניק ואחת בלי. כמה מפתיע שבסופו של דבר הדעות שלנו היו חלוקות לגבי איזו מהן מוצלחת יותר. היא העדיפה את הגרסה נטולת הקבנוס, לי חסר קצת טעם שמצאתי בזאת שכללה את הנקניק. תעשו את הבחירה שלכם.

הגרסה המילאנזית היא ככל הנראה הכי פופולרית בישראל, אבל אני בחרתי דווקא בזאת שמגיעה מדרום איטליה בגלל הקרבה למטבח שלנו. הנאפוליטנים משתמשים במרכיבים שכל כך מוכרים לנו, כמו קישוא וחציל. בגלל טעם אישי החלטתי לוותר על מספר מרכיבים – פול ואפונה. אפשר גם לקשט עם מעט בזיליקום קצוץ בעת ההגשה. אגב, אם תוותרו על הנקניק והגבינה מתקבל פה מרק טבעוני נהדר, רק אומר. בתיאבון.

מרק מינסטרונה נאפוליטני

מרק מינסטרונה נאפוליטני

מצרכים למרק מינסטרונה נאפוליטני (6-4 אנשים):

  • פלפל צהוב
  • חצי בצל, קצוץ דק
  • חצי גזר, קצוץ דק
  • 6-5 שיני שום, קצוצות דק
  • 2 כפות שמן זית
  • 3 עגבניות מקולפות וללא גרעינים, חתוכות לקוביות
  • גבעול פטרוזיליה, קצוץ
  • 2 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות
  • קישוא, חתוך לקוביות
  • רבע כרוב, חתוך רצועות דקות
  • אנדיב, חתוך לרצועות דקות
  • חציל, חתוך לקוביות
  • 100 גרם פסטה, הצורה הכי קטנה שיש לכם
  • גבינת פרובלונה מעושנת, מגוררת
  • אופציונלי: 50 גרם קבנוס או חזה אווז מעושן, קצוץ דק

מתכון למרק מינסטרונה נאפוליטני (6-4 אנשים):

  1. שורפים את קליפת הפלפל הצהוב מעל אש פתוחה או בתנור לוהט, עד שכל צדדיו חרוכים. מעבירים לשקית ניילון וקושרים היטב. לאחר שהוא מתקרר מספיק מקלפים את הקליפה, נפטרים מהגרעינים וחותכים אותו לקוביות.
  2. מערבבים את הבצל, השום, הגזר והקבנוס/חזה אווז מעושן (במקרה שבחרתם להשתמש בו). מחממים בסיר גבוה את שמן הזית ומוסיפים את התערובת, מטגנים על אש נמוכה עד שהירקות מתחילים להשחים קלות.
  3. מוסיפים את העגבניות ומבשלים כ-10 דקות.
  4. שופכים אל הסיר 2 ליטר מים, מתבלים עם מלח ופלפל שחור. מביאים לרתיחה ומוסיפים את קוביות תפוחי האדמה ומבשלים במשך שעה, שומרים על בעבוע קל.
  5. כעת הגיע זמנם של הקישוא, הכרוב, האנדיב והחציל, חצי שעת בישול תוך בעבוע קל.
  6. מכניסים את הפסטה ומבשלים 10 דקות נוספות או עד שהיא אל דנטה.
  7. מגישים חם ומפזרים מעל את גבינת הפרובלונה המגוררת.
מודעות פרסומת
מרק פרמז'ן, פשוט וטעים (צילום: דרור עינב)

נחמה בצלחת: מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן

אני לא נוהג להעלות מתכונים של אחרים מבלי לשנות אותם קצת, לתת להם את הטוויסט הקטן שלי. אני לא מרגיש נוח אחרת, אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי כשירות לקהילה, כשירות עבורכם. גם לכם מגיע לאכול את המרק המדהים הזה, המרק שאכלנו הצדיקה ואני בביקור שלנו באפריל בפריז. הלכנו לארוחת טעימות בצהריים בשה ל'אמי ז'אן וזוהי המנה הראשונה שהוגשה.

הוא היה כל כך טעים. גם שאר המנות, אבל רק הוא נצרב בזיכרון. לכן חזרנו לטעום ממנו שוב בביקור המולדת האחרון שלנו בפריז. לכן גם בחרתי בו כמנה שהיא נחמה בצלחת עבורי לפרויקט שהפוסט הזה הוא חלק ממנו, שזכה לשם – חכו לזה – "נחמה בצלחת". תודו שהופתעתם. מקווה שאתם זוכרים את המתכונת הקודמת, אז הכנתי לחם שום ממכר.

מרק פרמז'ן, הרכיבים (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן, הרכיבים (צילום: דרור עינב)

נכון, ההגדרה של הפרויקט דיברה על מנה שמכינים הרבה, בכל פעם שמחפשים במטבח אחיזה במשהו מוכר או רוצים לאכול משהו שעושה טוב גם בבטן וגם בלב. ואני, בכלל לא הכנתי את המרק הזה עד לפני שבועיים, איך הוא כבר הופך למנה המנחמת שלי? אז זהו שיש לי כמה תשובות לשאלה הרטורית הזאת.

התשובה הראשונה חוזרת למפגש הראשון בינינו. אני יושב לראשונה במסעדה צרפתית עם שף באסקי שיצא לו שם של קצת משוגע, כזה שמגיש לך מה שהוא רוצה ואתה תאכל. עד הסוף. ואנחנו עוד העזנו לבקש ממנו שיתחשב בהגבלות הקולינריות של הצדיקה, ז"א לוותר על החזיר והשרצים שמופיעים כמעט בכל מנה שלו.

מחכים למנה הראשונה והמלצר מגיע עם שתי קערות מרק עמוקות במיוחד. אני מביט לתחתית הצלחת ונדהם. היא ריקה. למעט כמה פירורי פריכים של לחם ובייקון, מעט עירית קצוצה ובצל שאלוט קצוץ. שנינו המומים. "על זה שילמנו?" היא השאלה ששנינו שואלים אחד את השנייה מבלי לדבר. עד שמגיע המלצר עם קנקן ושופך באומנות נוזל לבן וממכר. כשהוא נגמר עברתי לנגב את הצלחת עם הלחם.

התשובה השנייה קשורה לביקור השני שלנו במסעדה, שהיה קצת פחות מוצלח אחרי הארוחה החלומית שלה זכינו בביקור הבכורה. גם הפעם היה טעים, אבל קצת פחות. התנחמנו במרק. הוא נשאר מדהים כשהיה. פחות מחודש עבר מאז שחזרנו ודי מהר הבנתי שצריך לטפל איכשהו בגעגועים לעיר, הכי טוב דרך הבטן. והנה אנחנו פה, מתנחמים במרק נהדר שלבטח יהפוך לחבר קבוע.

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן. חלום בצלחת מרק (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן. חלום בצלחת מרק (צילום: דרור עינב)

  • שמתם לב לתמונות הנהדרות שמלוות את הפוסט הזה? כל הקרדיט מגיע לדרור עינב המוכשר, עשו לעצמכם טובה ותשוטטו קצת באתר שלו

רכיבים למרק פרמז'ן (8 אנשים):

  • 25 גרם חמאה
  • 100 גרם גבינת פרמז'ן, חתוכה לפרוסות
  • חצי ליטר ציר ירקות/עוף
  • ליטר שמנת לבישול
  • חצי ליטר חלב
  • עירית קצוצה גס
  • בצל חתוך גס
  • מלח
  • שאלוט קצוץ דק (כחצי שאלוט לסועד)
  • 3 פרוסות לחם, חתוכות לחתיכות קטנות
מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן (צילום: דרור עינב)

מתכון למרק פרמז'ן (8 אנשים):

  1. ממיסים את החמאה על אש בינונית בסיר מרק ומוסיפים את הבצל, מטגנים כעשר דקות.
  2. בינתיים מחממים את הציר ומביאים את החלב והשמנת לטמפרטורת החדר (אנחנו לא רוצים שהם יורידו את הטמפרטורה בסיר משמעותית).
  3. מוסיפים את הציר, החלב והשמנת וכשהנוזל מתקרב לרתיחה מוסיפים פנימה 75 גרם מהגבינה ומבשלים כ-45 דקות כשהנוזל מבעבע קלות.
  4. לאחר 45 דקות מוסיפים את שארית הגבינה ומבשלים עשר דקות נוספות.
  5. טוחנים את המרק במעבד מזון או בעזרת בלנדר יד, אחר כך מעבירים אותו דרך מסננת.
  6. קולים את חתיכות הלחם עם מעט שמן זית ומניחים בכל קערת מרק מעט קרוטונים, שאלוט קצוץ ועירית. שופכים מעל את המרק ומגישים.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פרויקט נחמה בצלחת, כל המשתתפים

פרויקט נחמה בצלחת, כל המשתתפים

טים טאם ביתי – ענבל מפיית העוגיות, מרגריטה קלאסית – אורן נדלר, אקלר קצפת עם תותים – נטלי לוין, דייסת חיטה – אפרת מוסקוביץ, מק אנד צ'יז – גיל גוטקין, מרק אפונה – עז תלם, עוגיות שוקולד – רויטל אמיר, עוגת שוקולד תפוז – שירה נוסבוים, עוף בדבש וצ'ילי – אולגה טוכשר, פאי רועים – פז אלסטר, שוקולטה איטלקית – שרון גור, עוגת שוקולד ופירות יער – תיק אוכל, בבקה שוקולד וערמונים – אורלי דהן חרמש, פירוגי – גורמיאו, עוגת ביסקוויטים – יהודית אביב, ברד פודינג מעוגת שמרים – רות אופק, ספגטי ברוטב עגבניות – רומי נדלר, עוגת טרה לצ'ס – חן שוקרון, נוקדלי עם תבשיל פטריות – רחלי קרוט

מרק ארטישוק עם קצת פרמז'ן מעל, בכלים המדהימים של עמית אדלר ויעל אקרמן

מרתון קילוף: מרק ארטישוק קרמי ועשיר

יש בה משהו בריצת מרתון, משהו שגורם לרצים להתמכר אל 42 הק"מ שלה. לא משנה עד כמה היא קשה לנו, עד כמה היא טוחנת אותנו דק-דק, מביאה אותנו אל קצת גבול היכולת האישית שלנו ומעבר לה, שוברת את רוחנו שוב ושוב – כמעט כולנו חוזרים לעוד. מזוכיזם במיטבו, על שתי רגליים ועדיף בתנועת ריצה בלתי פוסקת.

מיד עם הסיום אנחנו אומרים לעצמנו 'די, מספיק, לא עוד', אבל אחרי פרק זמן מסוים כבר מתחילים לחשוב מתי ואיפה רצים את המרתון הבא. בין המרתון הראשון שלי לזה שבא אחריו הפרידו יותר משנתיים, לקח לי הרבה זמן לקבל החלטה להתמודד שוב עם האתגר, שבסיבוב הראשון שלו היה אחד הקשים שעברתי.

אחרי חצי ראשון של ריצה שהלך לפי התוכנית, הגיע חצי שני שהלך בניגוד מוחלט לכל תוכנית – 2:05 שעות ו-21.1 ק"מ של סבל ארוך, שבירה מנטלית וגופנית והכל מתועד בסרט דוקומנטרי שעשיתי ("רץ מהספה", בשום מקום הקרוב לביתכם מאחר שבאתגר של להוציא אותו לאור לא הצלחתי לעמוד).

התיקון, אם אפשר לקרוא לו ככה, הגיע במרתון ת"א 2009. כשבוע לפני יום הולדתי ה-28 ויום לפני הדייט הראשון שלי עם הצדיקה (אליו הגעתי צולע ותפוס, עמדתי לכל אורכו ועוד ליוויתי/דידיתי אותה הביתה), רשמתי את הישגי הספורטיבי הגדול ביותר – שיפרתי בלא פחות מ-33 דקות את התוצאה של המרתון הראשון. השכחתי את זכרו עם שיא אישי של 3:22 שעות.

מאז רצתי עוד שני מרתונים (ת"א 2012 ופריז 2013), אחד רחוק יותר והשני רחוק פחות מהשיא, אבל תמיד התכוננתי לרגע הנכון כדי לשפר שוב את השיא, מתוך הבטחה שזה יהיה המרתון התחרותי האחרון שלי. שלא משנה מה תהיה התוצאה אסתפק בה ולא אנסה לרשום אחת טובה יותר בעתיד.

כל הניסיונות נעצרו בגלל פציעה כזאת או אחרת, בקיץ היה נראה שסוף סוף הגיע זמני – הייתי קרוב לכושר הטוב בחיי, נקי מפציעות וכאבים. החלטתי לנסות ולשבור את השיא במהלכו של ביקור מולדת בפריז באפריל הקרוב והכל נראה מושלם, יותר מדי מושלם. כאב קטן הפך לכאב גדול, משם הדרך לפיזיותרפיסט היתה קצרה מתמיד.

אמנם הכאב עדיין שם, אבל לי שום כוונה להישבר, בדיוק כמו הארטישוקים שחיכו בסבלנות במקרר שלי יותר משבוע. הם ידעו שיומם לזרוח יגיע וכך אכן קרה לפני יומיים, כשסוף סוף הצלחתי להכין את המרק שכל כך רציתי לנסות.

האמת שאם יש קשר בין המתכון הזה לבין בליל המילים האינסופי למעלה על ריצות ומרתונים, זה הזמן שלוקח לקלף את הארטישוקים. אני יכול להבטיח לכם שזה שווה את זה, אני גם יכול להעלים עין מהכוונה שלכם להשתמש בלבבות ארטישוק משומרים או קפואים. את המתכון המקורי מצאתי ב-Silver Spoon, שהוא סוג של תנ"ך לבישול איטלקי, אבל בדרך שיחקתי איתו קצת ולצדיקה (המבקרת הכי 'לא משוחדת' שלי) היו רק מחמאות על המרק.

מצרכים למרק ארטישוק (4 אנשים):

  • 6 לבבות ארטישוק, לאחר ניקוי
  • מיץ מלימון אחד
  • 65 גרם חמאה
  • בצל קצוץ דק
  • מקל סלרי קצוץ
  • 300 גרם תפוחי אדמה, חתוכים לפלחים
  • 1.2 ליטר ציר עוף/ירקות/מים
  • כוס יין לבן
  • חלמון ביצה
  • מלח, פלפל
  • פרמז'ן, להגשה

מתכון למרק ארטישוק (4 אנשים):

  1. מקלפים את הארטישוק (הסבר בווידאו למעלה) ואת הלבבות מניחים בקערה מלאה במים ובמיץ הלימון (אפשר לזרוק פנימה גם את הלימון הסחוט)
  2. בסיר בינוני מחממים על אש בינונית 40 גרם מהחמאה ומטגנים כ-5 דקות את הבצל והסלרי, עד שהם מתרככים
  3. מוסיפים פנימה את פלחי תפוח האדמה ולבבות הארטישוק ומטגנים כ-5 דקות נוספות, מערבבים מדי פעם. מתבלים עם מעט פלפל שחור ומלח ים
  4. מגבירים את האש ומוסיפים בהדרגה את היין, כשהוא מתאדה מוסיפים באותה דרך את שאר הנוזלים (ציר/מים)
  5. מנמיכים את האש לאש בינונית, מכסים ומניחים למרק לבעבע כ-40 דקות
  6. מכבים את האש ובעזרת בלנדר יד טוחנים עד שמתקבל מרק סמיך וללא גושים או חתיכות של הירקות. מי שלא מחזיק בבלנד יד יכול לטחון במעבד מזון, רק צריך לתת למרק להתקרר מעט קודם
  7. מערבבים את החמאה הנותרת עם חלמון הביצה, מוסיפים למרק ומערבבים. מוזגים לצלחת ומפזרים מעל מעט פרמז'ן מגורדת, אפשר לקשט גם עם מעט גרידת לימון

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מרק דושפרה. מלא בכל טוב

דושפרה: כשצלחת מרק היא ארוחה שלמה

בתור ילד, כמו בהרבה נושאים שקשורים לאוכל, לא הבנתי יותר מדי מה טוב לי. פסלתי מאכלים רבים רק על בסיס מראה, ריח או תחושה שלא אוהב אותם. עד היום אני לא ממש מוכן לתת הזדמנות לקישואים, אפרסמון ועוד כמה.

לא שעכשיו אני מופת לאכילה בריאה ומגוונת, בעיקר בתחום הירקות, אבל לפחות אני מוכן לטעום. כמעט כל דבר. רגל קרושה הוא לא אחד מהם. גם לא גפילטע פיש. בין הדברים שפספסתי אפשר למצוא את מרק הדושפרה הנהדר של סבתא אסתר, מרק שהוא ארוחה בפני עצמו. למעשה מדובר בגרסה הבוכרית למרק עם קרפלך, רק שמשהו בו גורם לך לאכול שתיים-שלוש צלחות ומייתר את קיומן של מנות נוספות אחריו. פשוט לא נותר מקום.

מה שהפריע לי במרק דושפרה כנראה היו הירקות המועטים שצפו בו, למרות שמדובר בכאלו סטנדרטים לגמרי (תפו"א, חומוס, גזר). מנה בוכרית אחרת בשם אושקימה – ירקות ממולאים – היתה מבאסת לי את כל הארוחה, הרגשתי כאילו עשו לי דווקא והותירו אותי בלי מה לאכול.

סבתא היתה יושבת להכין בעצמה את כל מרכיבי המרק. מקלפת את החומוס, חותכת את הירקות ומכינה את הדושפרה (קרפלך) – בצק ותערובת. איפשהו בין הדורות הידע, או הכוח להכין את הכיסונים הממכרים, אבד וכיום מסתפקים אצלנו בלהכין את המרק. את הקרפלך קונים, או מבוכרית טובת לב שמוכרת או כאלו קפואים מהסופר. מי שרוצה את המתכון לכיסונים עצמם רק צריך לבקש בתגובות, אתן אותו בשמחה למי שבנוי להשקעה שכזאת.

מרק דושפרה

מרק דושפרה

מצרכים למרק דושפרה (6 אנשים):
  • שלושה גזרים חתוכים לעיגולים בעובי בינוני
  • ארבעה תפו"א חתוכים לקוביות בינוניות
  • כוס וחצי גרגירי חומוס רכים
  • 3 עגבניות טריות מרוסקות או חתוכות לקוביות גדולות
  • שורש סלרי
  • חצי ק"ג בשר טחון
  • 4-3 כנפי עוף/צוואר עוף (גרגרלה בלשון העם)
  • 2 בצלים בינוני קצוצים
  • מלח ופלפל
  • 1 ק"ג דושפרה (קרפלך)
מתכון למרק דושפרה (6 אנשים):
  1. מערבבים את הבשר הטחון, אחד הבצלים הקצוצים, מלח ופלפל ומכדררים לכדורי בשר קטנים
  2. מטגנים את הבצל הקצוץ השני על אש בינונית ועם מעט שמן, מוסיפים את הכנפיים/הצוואר ונותנים לבשר להתבשל. כדי למנוע שריפה של הבשר מוסיפים מעט מים רותחים
  3. מוסיפים את עיגולי הגזר ואת קוביות תפוחי האדמה, את הסלרי ואת החומוס
  4. זורקים פנימה גם את העגבניות ומכסים במים רותחים. מביאים לרתיחה, אחריה מנמיכים את האש (כחצי שעה)
  5. כשהכל רך מוסיפים את כדורי הבשר הקטנים ומבשלים כ-20 דקות נוספות
  6. במקביל מרתיחים סיר גדול עם מים ומבשלים את הדושפרה עד שהם עולים למעלה (בדומה לניוקי)
  7. מגישים עם פטרוזיליה ולימון

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מרק דושפרה. פטרוזיליה, לימון וכף. לא צריך יותר

מרק דושפרה. פטרוזיליה, לימון וכף. לא צריך יותר

מרק סטראצ'יאטלה. מתכון קל ומהיר להכנה

10 דברים שאתם לא יודעים עליי ומרק סטראצ'יאטלה

כמו רבים וטובים לפניי, גם אני נפלתי קרבן למשימה אינטרנטית שעוברת בקצב מטורף מבלוגר לבלוגר ולא היה לי האומץ להגיד "לא, אני יותר גדול מזה". אז כתבתי עשרה דברים שאתם לא יודעים עליי רק בגלל שאולגה מהמרכיב הסודי החליטה להעניש אותי. עכשיו אני עושה אותו דבר לרומי מרומינה א לה קוצ'ינה, דניאלה מפרפראות ושרה מ-simple V food, שפעם אפילו עבדנו יחד.

בגלל חוסר הרצון שלי לחפור החלטתי להסתפק במתכון פשוט למרק סטראצ'יאטלה, לקראת גיחתו החוזרת של החורף. מדובר במרק פופולרי לאזור רומא, שבד"כ מוגש בארוחת פסחא. ההכנה שלו פשוטה לחלוטין והיא כוללת חימום ציר בשר/עוף (אפשר גם ירקות אם אתם צמחונים/טבעונים) וטפטוף של עיסה הכוללת ביצים וגבינה (שוב, לא חובה לטבעונים) אל הציר חם. אזהרה: התוצאה המתקבלת אינה הדבר הכי יפה שתגישו, אבל הטעם מחפה.

מרק סטראצ'יאטלה: מתכון פשוט עם מעט מרכיבים

מרק סטראצ'יאטלה: מתכון פשוט עם מעט מרכיבים

מצרכים למרק סטראצ'יאטלה (4 אנשים):

  • ליטר ציר עוף/בשר
  • 3 ביצים, טרופות בצורה קלה
  • 25 גרם פירורי לחם
  • 40 גרם גבינת פרמז'ן מגוררת
  • מלח ופלפל
  • מעט פטרוזיליה קצוצה להגשה

* בחלק גרסאות האמריקאיות מוסיפים תרד ולפעמים אפילו כדורי בשר

מתכון למרק סטראצ'יאטלה (4 אנשים):

  1. מערבבים יחד את פירורי הלחם, הגבינה, הביצים וקצת מלח
  2. מחממים את הציר בסיר מרק
  3. שופכים מעט מהציר החם (כף) אל התערובת ומערבבים עד לקבלת מרקם חלק
  4. כשהציר רותח שופכים פנימה את התערובת תוך כדי ערבוב, כשהיא מתקשה שוברים אותה לשערות בעזרת מזלג
  5. מגישים עם מעט פטרוזיליה קצוצה מעל
שלושה שלבים של תערובת הביצים, פירורי הלחם והגבינה

שלושה שלבים של תערובת הביצים, פירורי הלחם והגבינה

10 דברים שלא ידעתם עליי

1. מה בא קודם, הביצה או התרנגולת? את רוב הפוסטים אני כותב לפני שאני מבשל, גם אם כבר בחרתי מתכון. אני אוהב לבשל, אבל עם הזמן אני לומד שמהכתיבה אני גם מפיק הנאה גדולה. לפעמים ממש מתחשק לי להכין משהו, אבל פעמים אחרות בוער בי רצון לכתוב ורק אח"כ אני מוצא מתכון שיתאים.

2. OCD: יש לי סוג של הפרעה טורדנית-כפייתית וזה מתבטא בהרבה תחומים (המטבח הוא לא אחד מהם). איפה כן? אני חייב שהווליום בטלוויזיה יעמוד על מספרים עגולים או כאלו שכוללים את הספרה 5 (35 לדוגמה, גם אם זה ווליום לחירשים אצלנו).

3. בול פגיעה כבר בניסיון הראשון: הצדיקה, אשתי שתחיה, היא גם החברה הראשונה שלי. אין מדובר בסיפור אהבה מהתיכון, הכרנו כמה ימים לפני יום ההולדת ה-28 שלי, פשוט לפניה זה אף פעם לא נמשך יותר מחודשיים.

4. טרי זה לא בהכרח טעים יותר: הרבה חטיפים זרמו בנהר, אבל זאת שתמיד תהיה שם בשבילי היא במבה יבשה. כן, אני עמרי ואני מייבש במבה. פעם אפילו ניסיתי לשכנע את אבא של הצדיקה לבנות לי מכשיר שיקצר את תהליך הייבוש, "הבמבומטר" קראתי לו (זכויות יוצרים וכל החרא הזה).

קצת קיטש לא הרג אף אחד...

קצת קיטש לא הרג אף אחד…

5. איבוד שליטה: ההתאהבות שלי בבישול התחילה מזה שהוא הרגיע אותי, תרופת פלא להתקפי הזעם שלי. כנער היו אלה משחקי מחשב או שידורי ספורט שהיו יכולים להעביר אותי על דעתי, כולל צעקות וקללות אל עבר מכשיר אלקטרוני. היום, באופן די אירוני, אלה הכישלונות במטבח.

6. חתולים? זה מגעיל אותי: אף פעם לא חיבבתי חתולים, גם לא כלבים האמת (לפחות עד הגעת פרגי). בזמן האחרון אני מפתח שנאה תהומית כלפי חתולים. זוהי תקופת הייחום שלהם ואחד מריטואלי החיזור כולל שני זכרים שעומדים אחד מול השני ומייללים ללא הפסקה, עדיף באמצע הלילה ומתחת לחלון שלנו. כבר ארבע פעמים נאלצתי לרדת ולגרש אותם רק כדי שנוכל להמשיך לישון.

7. ביש מזל הוא תכונה? יכול להיות שאנחנו נולדים עם מאגר אומץ מסוים והוא אמור להספיק לנו לכל החיים, כילד בזבזתי מנה רצינית ממנו, מה שהוביל להרבה מצבים כואבים ולא נעימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש בערב יום הולדתי החמישי.

אחרי ארוחת שישי ירדתי יחד עם שאר ילדי הקיבוץ לרחבה מתחת לחדר האוכל ואחד המשחקים היה רולטת מכונת הסודה – המנוע נותר חשוף מתחת למבנה והמשחק כלל נגיעה מהירה בגלגליו, בתקווה שאף אחד לא יחליט פתאום שבא לו סודה. כולם נגעו והגיע תורי, ואז מישהו החליט שהוא רוצה סודה. הסצנה הבאה כללה כניסה דרמטית של ילד בוכה, שתי כפות ידיו אדומות מדם, אל חדר האוכל ההומה. לפחות קיבלתי את מתנות יום ההולדת שלי ערב אחד מוקדם יותר…

פרגי, הכלבה ששינתה את התמונה

פרגי, הכלבה ששינתה את התמונה

8. ילד רע: אולי כתוצאה מכל הפציעות כילד, יכול להיות שהגנטיקה הפולנית שיחקה תפקיד, אבל גדלתי עם אמא דאגנית שעשתה הכל כדי לשמור על התכשיט שלה שלם. גם כשכבר היה גדול. אחד האיסורים הגדולים היה הוצאת רישיון על קטנוע, משהו שעשיתי בכל זאת כשעברתי לת"א. איפה הקאץ'? סיפרתי לה רק שלוש שנים אחרי (עבר בקלילות מפתיעה).

9. מתכון? לא בבית ספרנו: האמת, רוב הזמן כשאני מבשל אני לא משתמש במתכונים, למעט בצקים. כן, אני מסתכל על מתכון, אבל לא עוקב אחריו באדיקות. אני אוהב לאלתר, לעבוד עם הרגש ולקוות שזה ייצא טעים.

10. אף פעם לא מאוחר מדי: בבי"ס היסודי נחשבתי לתלמיד מצטיין, אפילו התקבלתי לתכנית המחוננים של מכון ויצמן במתמטיקה. מי היה מאמין שבגיל 18 אמלט בעור שיניי מהתיכון עם תעודת בגרות ונכשל במתמטיקה (53.5). רק לפני שנתיים, אחרי עשרה שיעורים פרטיים אצל סטודנט צעיר, תיקנתי את העוול.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מרק סטראצ'יאטלה חם. לא המנה הכי יפה שתגישו

מרק סטראצ'יאטלה חם. לא המנה הכי יפה שתגישו