תגית: מוצרלה

סלט קפרזה. מהיר וקל להכנה

ארוחת ערב מהירה או תוספת קלילה: סלט קפרזה

ארוחות הערב האהובות עליי הן כמו פאזל של 1,000 חלקים – שתי ביצי עין, עדיף עם תוספות עליהן (ירקות, גבינות או נקניק); אבוקדו לנשנוש; כמה ירקות חתוכים; מספר ממרחים ופרוסות לחם בהתאם. לא בדיוק הארוחה הקלה שמובילה לגזרה חטובה, יותר בכיוון של הפיכת כרס החורף שלי לתופעה רב-עונתית.

בדיוק בגלל כל אלה הצדיקה ואני משתדלים לאכול בערב סלט, אנחנו הולכים חזק על הקטע של ארוחת ערב קלה. התחלנו מסלט ירקות פשוט, עברנו לסלט ירקות פשוט עם שדרוגים (טונה, גבינה או ביצה קשה) ובתקופה האחרונה מככב אצלנו באופן כמעט בלעדי הסלט הכי פשוט והכי טעים שנתקלנו בו – סלט קפרזה.

שלושה מרכיבים, מעט תיבול ומינימום עבודה. זהו מתכון מושלם לארוחת ערב קלה ומהירה. תוסיפו לכך את העובדה שאחד המרכיבים הוא עגבניות שרי ותבינו למה הצדיקה, מכורה לעגבניות שרי בצורה הכי קשה שיש, התמכרה אליו.

סלט קפרזה. סלט משלושה מרכיבים

סלט קפרזה. סלט משלושה מרכיבים

הסלט נקרא על שם המקום שבו נוצר – חצי האי קפרי באיטליה, אבל מאז התפשט לכל ארץ המגף ובכל מקום מכינים אותו קצת אחרת. מה שמצחיק הוא שהגרסה המוכרת ביותר – זאת עם הבזיליקום וגבינת המוצרלה מחלב בפאלו – אינה המקורית. הקפרזים בכלל מעדיפים את הסלט שלהם עם אורוגולה ואין להם בפאלו ולכן המוצרלה היא מחלב בקר. במקור מדובר בשילוב בין עגבניות טריות, גבינת מוצרלה, שמן זית ומלח ים. אני הוספתי מעט חומץ בלסמי, על אף שהוא משפיע על טעמה הנייטרלי של הגבינה.

מצרכים לסלט קפרזה (6-4 אנשים):

  • חצי ק"ג עגבניות שרי (אפשר לשלב מספר סוגים בשביל הגיוון בטעם ובמראה)
  • כדור מוצרלה או 100 גרם כדורי מוצרלה קטנים
  • חצי צרור אורוגולה או רוקט
  • חצי כפית מלח ים אטלנטי
  • כף שמן זית
  • חצי כף חומץ בלסמי

מתכון לסלט קפרזה (6-4 אנשים):

  1. חותכים את עגבניות השרי לחצאים ומעבירים לקערת הגשה בינונית.
  2. שוטפים את האורוגולה וחותכים לשלוש כל עלה, מעבירים לקערה.
  3. קורעים את כדור המוצרלה לחתיכות גסות (לא גדולות מדי), מוסיפים לקערה יחד עם המלח, שמן הזית והחומץ הבלסמי ומערבבים יחד לפני ההגשה.
סלט קפרזה. סלט שחוגג את הטריות של חומרי הגלם

סלט קפרזה. סלט שחוגג את הטריות של חומרי הגלם

מודעות פרסומת
פסטה מלנזנה, חיבור טבעי בין המרכיבים

מנה ב-4 מרכיבים: פסטה מלנזנה

אתמול חגג הבלוג את יום הולדתו הרביעי, שזה הרבה יותר ממה שציפיתי שיחזיק. לא בגללו כמובן, בגללי. בצדי הדרך שעברתי בחיים מונחים לא מעט פרויקטים שלקחתי על עצמי ונטשתי כשהגיע הרגע להמשיך הלאה לאתגר הבא. יכול להיות שאני קצת מגזים ומחמיר עם עצמי, אבל בכל זאת לא חלמתי להגיע לנקודה הזאת, לכן זאת כבר סיבה למסיבה.

אני יכול לחשוב על כמה מתכונים יותר חגיגיים שיתאימו יותר לציון של מאורע כזה מאשר מנת פסטה, אבל אני איש של סנטימנטים וסמליות. בשנה שעברה חזרתי אל הפוסט הראשון בבלוג, שדרגתי אותו וצילמתי מחדש. הפעם בחרתי לתת כבוד למתכון נוסף מתחילת הבלוג, אחד שהפך לחלק קבוע מהתפריט הביתי שלנו – פסטה מלנזנה, (חציל באיטלקית).

פסטה מלנזנה, הגרסה 'המלוכלכת'

פסטה מלנזנה, הגרסה 'המלוכלכת'

הרוטב הפשוט הזה – שילוב בין חצילים מטוגנים, עגבניות ומוצרלה – התחבא עד עכשיו בפוסט על הכנת בצק פסטה. כעת, הגיע תורו לצאת אל קדמת הבמה, בעיקר כי יש בו את כל המרכיבים של ארוחה שמחממת את הלב. צלחת נהדרת של אוכל ביתי ולא מתחכם, מספר מרכיבים צנוע שמשתלבים יחד בצורה מושלמת. זאת הדרך לקנות אותי. את שאר המתכונים החגיגיים אשמור ליום אחר, לחגיגה של מישהו אחר שמצפה ליותר.

אפשר להכין את המנה הזאת בשתי צורות, כפי שאפשר לראות בתמונות. הגרסה האהובה עליי כוללת ערבוב של כל המרכיבים יחד, אז המוצרלה נמסה ויוצרת חוטי גבינה מהפנטים. הגרסה הלא מעורבבת היא ללא ספק מרשימה יותר מבחינת מראה, אבל היא משאירה לסועדים את אחריות הרכבת הביס שישלב בין כל המרכיבים. יש בה משהו פחות ביתי ומחמם. אולי כי הרוטב לא עוטף וצובע את הפסטה כולה בצבעו האדמדם-כתמתם.

פסטה מלנזנה, הגרסה הלא מעורבבת

פסטה מלנזנה, הגרסה הלא מעורבבת

מצרכים לפסטה ברוטב מלנזנה (4 אנשים):

  • חבילת פסטה קצרה (500 גרם)
  • שמן
  • חציל בינוני-גדול, חתוך לקוביות גדולות
  • 425 גרם עגבניות מרוסקות (קופסת שימורים אחת)
  • 3-2 שיני שום כתושות
  • אגוז מוסקט
  • כף פטרוזיליה קצוצה
  • 150 גרם גבינת מוצרלה מגוררת

מתכון לפסטה ברוטב מלנזנה (4 אנשים):

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות, מסדרים את קוביות החציל בתבנית ושופכים עליהן שמן, מספיק כדי שכל הקוביות יספגו ולא יותר.
  2. אופים בתנור עד שקוביות החציל מזהיבות (מומלץ להפוך/לערבב את החציל באמצע הדרך).
  3. בסיר קטן מחממים את רוטב העגבניות על אש קטנה-בינונית, כשהרוטב חם מוסיפים פנימה את השום הכתוש ומגררים פנימה מעט אגוז מוסקט.
  4. מכינים את הפסטה עד לדרגת אל דנטה (דקה-שתיים פחות מהרשום על השקית).
  5. מוסיפים את החציל אל רוטב העגבניות ומערבבים (בעדינות כדי לא לפרק את החציל).
  6. מערבבים בין הפסטה לרוטב, תוך כדי ערבוב מוסיפים את המוצרלה המגוררת.
  7. לפני ההגשה מפזרים מעל מעט פטרוזיליה.

פסטה מלנזנה, אחת המנות האהובות

פסטה מלנזנה, אחת המנות האהובות

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

יש דברים שיכולים להתקיים סביבנו שנים מבלי שנשים אליהם לב או נהיה מודעים לקיומם. זה יכול להצביע על משהו בנוגע אלינו, עניין קשור אליהם או שסתם זה קורה בלי סיבה מיוחדת. אבל אז, כמו בסרט אמריקני טוב וקיטשי, הכל משתנה ברגע אחד.

כל ההקדמה הגרנדיוזית הזאת נועדה להבהיר לכם שפעם בכלל לא יכולתי לחשוב על פיצה שלא כוללת רוטב עגבניות, זה נראה לי משהו שבא בילט אין עם המושג. האמת, כשאתה גדל על שלל פיצריות משובחות כמו פיצה פאביוס, פיצה דומינו (פיצה באבי אצלנו בחבר'ה) ופיצה פרונטו, אין הרבה סיכוי שתכיר פיצות שאינן קלאסיות, שלא לומר שומרות על נאמנות כלשהי למקור האיטלקי.

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

אמנם כבר יצא לי לטעום פיצה לבנה אחת או שתיים עד שהכרתי את הצדיקה, אבל אבא שלה – אדם שמסרב לאכול עגבניות מבושלות בשום צורה, הסיבה משתנה בהתאם לעיתוי והסיטואציה שבהם תשאלו אותו – הוא שגרם לי להעריך אותה יותר ויותר. היום אני כבר מבין את החשיבות שלה בכל תפריט, את הנחיצות של לכלול אותה בכל הזמנה שאנחנו עושים לכל המשפחה ובעיקר את טווח האפשרויות החדש שנפתח בפניי כשאני מכין פיצה בבית.

ההחלטה להכין לא סתם פיצה לבנה, אלא אחת עם כדור בוראטה שלם מעל היא החלטה מושחתת מכל הבחינות. הבוראטה – כדור מוצרלה שעוטף גבינת שמנת – מתפוצצת מעל ומרטיבה את כל הבצק בטעם הקרמי הנהדר שלה. תוסיפו לזה את המתיקות של הבצל המקורמל, החמיצות העדינה של הארטישוק המשומר ואת החריפות של הצ'ילי הטרי וקיבלתם פיצה שהיא חגיגה של טעמים.

מצרכים לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  • בצק פיצה
  • כדור בוראטה טרייה
  • בצל בינוני, חתוך לחצאי טבעות
  • מעט שמן צמחי
  • מעט שמן זית
  • 2-1 כפות סויה
  • 2 כפות סוכר חום
  • רבעי ארטישוק משומרים
  • פלפל צ'ילי טרי, חתוך לפרוסות

מתכון לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  1. מכינים את בצק הפיצה לפי המתכון בלינק המצורף
  2. מחממים תנור לחום המקסימלי שלו
  3. מקרמלים את הבצל: מחממים את השמן במחבת, מטגנים את הבצל על אש בינונית עד שהוא נהיה שקוף. מפזרים מעל את הסוכר החום ומחכים עד שהוא נמס, מערבבים ומוסיפים את הסויה. לאחר כדקה נוספת של טיגון מכבים את האש
  4. מרדדים את הבצק ומורחים עליו שמן זית, מפזרים מעל את הבצל המקורמל, רבעי הארטישוק וטבעות הצ'ילי
  5. מכניסים לתנור ואופים כחמש דקות (עד שהבצק מתחיל לקבל צבע שזוף)
  6. מוציאים את הפיצה מהתנור ומניחים במרכזה את כדור הבוראטה, מפוצצים אותו ונותנים לכל השמנת שבפנים להתפזר על הבצק
  7. מחזירים לעוד כשתי דקות אפייה ומגישים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

קלצונה. עוד ורסיה של פיצה

קלצונה: כיס בצק מפתיע ליום הולדת

בחצות יום ראשון, בזמן שמשטרת ישראל ערכה לכבודי מופע זיקוקים מאולתר בכיכר רבין, הסתיים פסטיבל יום ההולדת שלי. השנה כלל פסטיבל שתי ארוחות משפחתיות (אצל ההורים של הצדיקה ואצל אלו שלי), ביקור בשתי מסעדות שונות, הרבה חום ואהבה ובעיקר המון אוכל.

בשישי הצדיקה פינקה אותי עם טארט שוקולד ומוס קפה, על פי מתכון של נטלי (עוגיו.נט). בשבת החלפתי את האוש סובו המסורתי בפלוב עם בשר כבש, לא ברור איך נשאר לנו מקום ללכת בערב עם חברים לערב של אלכוהול ועוד הרבה אוכל. בראשון בערב הלכנו לפופינה, במה שהתברר כתיקון עוול היסטורי וחשוב. בשנה שעברה המסעדה של אוראל קמחי הגיעה לגמר ארוחת יום ההולדת שלי, אבל הפסידה לבינדלה. השנה לא חזרנו על אותה טעות ונהנינו מערב מדהים וטעים.

אבל למה אני מבזבז לכם את הזמן?! אתם פה בשביל הקלצונה, שהוא בעצם מתנת יום ההולדת שלי לעצמי ולכם. כבר הרבה זמן שמתחשק לי להכין את המאפה הזה, שהוא בעצם עוד גרסה לאחד המאכלים האהובים על כולנו – הפיצה. אחד הבונוסים בעבודה מעט הסתדרותית היא כמות ימי החופש, מה שאפשר לי לנצל אחד לטובת יום הולדת רגוע במיוחד.

חלק ניכר ממנו ביליתי במטבח, במה שהזכיר קצת את התקופה שבה הבלוג הזה נוצר. אז היה לי הרבה זמן ונהניתי לבלות אותו בבישולים, כשהתחלתי לעבוד השילוב בין חוסר הזמן לאוכל הנגיש (והלא טעים בשום צורה) בחדר האוכל הרחיק אותי מהמטבח. הזמן הזה ליד הכיריים, מעל הסירים וליד המיקסר והתנור היה המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי. טובה יותר מכל סכין שף יפני עם ריקועים על הלהב (זורק רמזים למי שמחפש עדיין רעיון למתנה …).

האמת שזה די פשוט להכין קלצונה, כל מה שאתם צריכים זה בצק פיצה, קצת רוטב עגבניות ואת התוספות שתרצו. בגדול, זה כמו להכין פיצה, רק בצורת כיס. בדיוק כמו הפיצה, גם מקורו של הקלצונה הוא בנאפולי. התוצאה הסופית הזכירה לי שתי חוויות קולינריות מפעם, אחת עם קצת יותר קלאס והשנייה הרבה יותר נוסטלגית.

פעם, כשרק הוצאנו רישיון, לא מעט בילויים היו מסתיימים על המדרגות של הטאבון בראשון לציון. סמבוסק הבית, כיס בצק אפוי עם כל מה שאתם יכולים לדמיין בפנים (רוטב פיצה, גבינה, תפו"א, ביצה ועוד), היה הבחירה המועדפת עליי. לפי כמה שנים, בסיבוב הראשון של פיצריית דה פפה המעולה, השף הכין לנו במיוחד קלצונה מטוגן. נכון, הוא נכנס אחרי שכולנו כבר היינו מפוצצים, אבל לכו תגידו "לא" לנאפוליטני עצבני שבסך הכול רוצה לפנק אתכם. מזל שלא אמרנו "לא" כי זה היה מדהים.

מצרכים לקלצונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

  • בצק פיצה (כמות לפיצה אחת)
  • 4 כפות רוטב עגבניות לפיצה
  • 100 גרם מוצרלה
  • 10 חתיכות של לבבות ארטישוק בשמן
  • 20 גרם גבינת גורגונזולה/שורפשייר, מפוררת לחתיכות
  • 4 פרוסות סלמי איטלקי, חתוכות לפרוסות
  • 8 עגבניות שרי תמר, חצויות לחצי לאורך
  • ביצה טרופה (מדביקה את כל מרכיבי המילוי)

מתכון לקצלונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות, מורחים מעט שמן זית על דף אפייה
  2. לאחר הכנת בצק הפיצה לפי ההוראות כאן, מרדדים אותו על משטח מקומח היטב לשני עיגולים גדולים (כ-15/8 ס"מ קוטר) ולא דקים מדי על מנת שהקלצונה לא יתפוצץ במהלך האפייה
  3. מערבבים בקערה את כל מרכיבי המילוי ומפזרים חצי מהתערובת על צד אחד של כל עיגול
  4. מקפלים את החצי השני מעל המילוי, מדביקים את קצוות החלק העליון של הבצק קרוב לקצהו של החלק העליון. את השארית של החלק התחתון מקפלים על המפגש בין הקצוות ולוחצים עם קצה האצבעות על מנת לאטום את הקלצונה
  5. אופים כ-15 דקות או עד שהחלק העליון מזהיב
  6. אפשר להגיש עם קערית של רוטב עגבניות לפיצה

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

קלצונה ורוטב פיצה. מה צריך יותר?

קלצונה ורוטב פיצה. מה צריך יותר?

מלנזנה קיצית. תענוג של מנה ראשונה

מלנזנה קיצית: כשחציל, מנגו, מוצרלה ורוטב עגבניות נפגשים

הקיץ הגיע, כשבעקבותיו קצת צרפתים והרבה יותר טילים.החום פוגע קשות בחשק לבלות זמנים ארוכים מדי מעל הכיריים, בתקופה הזאת מתבקש להזמין כל מנה בגרסה קרה או לאכול את השאריות ישר מהמקרר (משהו שחביב עליי כבר שנים). בגדול, המתכון שבתחתית הפוסט הזה מכיל רק מרכיבים שאני אוהב (לא מפתיע לאור העובדה שאני הכנתי אותו…), אבל השילוב ביניהם הוא שהופך את המנה הזאת למוצלחת בעיניי.

על ההתמכרות שלי לנענע כבר קראתם (גם כאן); את החיבה העזה לחציל כבר הייתם צריכים לזהות; מוצרלה זוכה ליחס אוהד בגלל שהיא גבינה וגבינה זה טעים; רוטב עגבניות, גם כשהוא קר, תמיד בא טוב; ומנגו, שנותן פה את הטוויסט המתוק (אוכל מתוק זה פטיש שלי כבר שנים).

אז על מה בעצם כל המהומה? כבר הכנתי בבלוג, די בתחילת דרכו (אי שם ב-2012), רוטב מלנזנה. מאז הוא הפך לחבר די קבוע בתפריט שלנו, אבל הפעם מדובר בגרסה קיצית, נטולת פסטה ועם טוויסט מתקתק (נעים מאוד, מנגו). בניגוד לגרסת הרוטב לפסטה, פה החציל והגבינה זוכים ליותר כבוד ולא הופכים לחלק מהתערובת הכללית. גם מבחינת מראה עוברת המנה עצמה שדרוג רציני. לעזאזל, אפשר אפילו להגיש את זה כמנה ראשונה מרשימה כשאתם מארחים. היא גם קלה להכנה, אז כדאי לכם כבר לרוץ לסופר כדי לקנות מה שחסר.

בניגוד לפעמים אחרות, בהן אני נכנס למטבח עם מושג ברור מה אני הולך לעשות, הפעם ניסיתי להכין את המתכון בכל מיני דרכים. שיחה רנדומלית על קפה בשדרות בן ציון (רגע של בועה תל אביבית) נתנה לי רעיון לנסות לאדות את החציל עם מי נענע, אבל בסופו של דבר הגרסה הכי טעימה כללה את החציל המטוגן (קלות ועם מעט שמן), הישן והטוב. בסופו של המתכון יעמדו בפניכם שתי אופציות, אחת למנה קרה וקלילה, שנייה למנה חמה וקצת פחות קלילה. הבחירה בידיכם, שתיהן היו מוצלחות בעיניי. בסוף הכל עניין של העדפה, הגבינה המותכת קנתה אותי, כמו שהיא עושה תמיד.

מלנזנה קיצית בגרסה הקרה שלו על רקע קו החוף של ת"א

מלנזנה קיצית בגרסה הקרה שלו על רקע קו החוף של ת"א

מצרכים למלנזנה קיצית (4 אנשים):

  • שני חצילים גדולים- בינוניים, חתוכים לפרוסות
  • מנגו גדול, חתוך לפרוסות דקות
  • כ-20 עגבניות שרי תמר
  • שני כדורי מוצרלה גדולים
  • עלי נענע

מתכון למלנזנה קיצית (4 אנשים):

  1. פורסים את החציל ומניחים את הפרוסות על נייר סופג, מחממים את התנור ומפזרים את החציל על נייר אפייה עם מעט שמן
  2. טוחנים את העגבניות, עד שמתקבל מיץ/רוטב מימי
  3. פורסים את המנגו לחתיכות דקות
  4. לאחר שהחציל מוכן (כ-30 דקות או עד שהוא מזהיב/משחים) עומדת בפניכם שתי אופציות: להרכיב מנה קרה או מנה חמה
  5. מנה קרה: שופכים כפית רוטב עגבניות על הצלחת, מניחים פרוסת חציל, עליה חתיכת מוצרלה, שוב חציל, מעט רוטב, פרוסת מנגו וחותמים עם חתיכת מוצרלה. קשטו עם פרח נענע והגישו
  6. מנה חמה: הרכיבו באותה צורה, רק עשו זאת על תבנית ואפו כשבע-עשר דקות (עד שהגבינה נמסה קלות) בחום של 150 מעלות
  • משהו קטן ששכחתי: אוהבי החריף יכולים להוסיף לרוטב העגבניות קצת פלפל ירוק קצוץ, לטובת חריפות קלה

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!