פריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור

רוב חיי לא האמנתי לטענה שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום. שנים שהתעלמתי מקיומה, התחלתי את התזונה היומית שלי רק בצהריים. היום אני כבר מתנהג אחרת, מגיע לעבודה עם שקית מכובדת של ירקות ומנשנש אותן עד לארוחת הצהריים ההסתדרותית בחדר האוכל ב-12:00. זה די מדהים שהגוף מתאים את עצמו למקום העבודה שלך.

אבל אנחנו לא פה כדי לדבר על הרגלי האכילה שלי, אלא על החביתה האיטלקית בעלת השם המגניב – פריטטה. בגדול אני מעדיף ביצי עין, אבל אם כבר עושים חביתה אז עדיף שיהיה לה סטייל איטלקי. את הפריטטה שלי אני מתחיל בדומה לאורז פרסי, עם פרוסות תפוחי אדמה (עדיף דקיקות ככל האפשר) שמכסות את כל המחבת ומצפות את המרקם הנוזלי עם קצת קראנץ' כיפי.

תפוחי אדמה דקיקים

המתכון המצורף הוא לשני אנשים, אבל לפי רוב המתכונים האיטלקיים נהוג להוסיף שתי ביצים עבור כל אדם כך שלא תהיה לכם בעיה להתאים אותו לכמות האנשים שיגיעו לטעום מהפלא הזה. פריטטה אמורה להיות מבושלת משני צידיה, מה שמתקבל רק אם הופכים אותה, אבל גם לשמור על רכות מסוימת בחלקה הפנימי. הדרך הכי קלה להפוך אותה היא בעזרת צלחת, שאותה תצמידו למחבת ותהפכו, אח"כ פשוט החליקו את הפריטטה חזרה את המחבת. לא מדובר בסתם עוד חביתה, אלא באחת משודרגת שתהפוך כמעט כל ארוחת בוקר לקצת יותר איכותית.

מצרכים לפריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור (2 אנשים):

• 4 ביצים
• 30 גרם חמאה
• תפו"א קטן, פרוס דק במיוחד
• חצי חבילת עלי מנגולד, קצוצים גס
• 5-4 חתיכות לבבות ארטישוק משומרים בשמן, חתוכות לפרוסות
• 20 גרם גבינת רוקפור, מפוררת לחתיכות גסות
• 30 גרם גבינת טוב טעם/טבורוג
• מלח ופלפל

מתכון לפריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור (2 אנשים):

1. טורפים קלות את הביצים בקערה ולאחר מכן מוסיפים אליה את הגבינות (רוקפור וטוב טעם/טבורוג), עלי המנגולד ומלח ופלפל.
2. ממיסים את החמאה על אש, מכסים את המחבת בעזרת פרוסות תפוח האדמה ומטגנים על אש בינונית עד שהן הופכות שקופות.
3. בעדינות שופכים על תפוח האדמה את התערובות ומעל כל זה מפזרים בצורה שווה במחבת את חתיכות הארטישוק.
4. אחרי שתיים-שלוש דקות מנערים קלות את המחבת כדי להפריד ממנה את הפריטטה והופכים לטיגון של הצד השני לשתי דקות נוספות לפני שמגישים.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פריטטה עם ארטישוק, מנגולד, תפוחי אדמה ורוקפור

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

יש דברים שיכולים להתקיים סביבנו שנים מבלי שנשים אליהם לב או נהיה מודעים לקיומם. זה יכול להצביע על משהו בנוגע אלינו, עניין קשור אליהם או שסתם זה קורה בלי סיבה מיוחדת. אבל אז, כמו בסרט אמריקני טוב וקיטשי, הכל משתנה ברגע אחד.

כל ההקדמה הגרנדיוזית הזאת נועדה להבהיר לכם שפעם בכלל לא יכולתי לחשוב על פיצה שלא כוללת רוטב עגבניות, זה נראה לי משהו שבא בילט אין עם המושג. האמת, כשאתה גדל על שלל פיצריות משובחות כמו פיצה פאביוס, פיצה דומינו (פיצה באבי אצלנו בחבר'ה) ופיצה פרונטו, אין הרבה סיכוי שתכיר פיצות שאינן קלאסיות, שלא לומר שומרות על נאמנות כלשהי למקור האיטלקי.

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

אמנם כבר יצא לי לטעום פיצה לבנה אחת או שתיים עד שהכרתי את הצדיקה, אבל אבא שלה – אדם שמסרב לאכול עגבניות מבושלות בשום צורה, הסיבה משתנה בהתאם לעיתוי והסיטואציה שבהם תשאלו אותו – הוא שגרם לי להעריך אותה יותר ויותר. היום אני כבר מבין את החשיבות שלה בכל תפריט, את הנחיצות של לכלול אותה בכל הזמנה שאנחנו עושים לכל המשפחה ובעיקר את טווח האפשרויות החדש שנפתח בפניי כשאני מכין פיצה בבית.

ההחלטה להכין לא סתם פיצה לבנה, אלא אחת עם כדור בוראטה שלם מעל היא החלטה מושחתת מכל הבחינות. הבוראטה – כדור מוצרלה שעוטף גבינת שמנת – מתפוצצת מעל ומרטיבה את כל הבצק בטעם הקרמי הנהדר שלה. תוסיפו לזה את המתיקות של הבצל המקורמל, החמיצות העדינה של הארטישוק המשומר ואת החריפות של הצ'ילי הטרי וקיבלתם פיצה שהיא חגיגה של טעמים.

מצרכים לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

• בצק פיצה
• כדור בוראטה טרייה
• בצל בינוני, חתוך לחצאי טבעות
• מעט שמן צמחי
• מעט שמן זית
• 2-1 כפות סויה
• 2 כפות סוכר חום
• רבעי ארטישוק משומרים
• פלפל צ'ילי טרי, חתוך לפרוסות

מתכון לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

1. מכינים את בצק הפיצה לפי המתכון בלינק המצורף
2. מחממים תנור לחום המקסימלי שלו
3. מקרמלים את הבצל: מחממים את השמן במחבת, מטגנים את הבצל על אש בינונית עד שהוא נהיה שקוף. מפזרים מעל את הסוכר החום ומחכים עד שהוא נמס, מערבבים ומוסיפים את הסויה. לאחר כדקה נוספת של טיגון מכבים את האש
4. מרדדים את הבצק ומורחים עליו שמן זית, מפזרים מעל את הבצל המקורמל, רבעי הארטישוק וטבעות הצ'ילי
5. מכניסים לתנור ואופים כחמש דקות (עד שהבצק מתחיל לקבל צבע שזוף)
6. מוציאים את הפיצה מהתנור ומניחים במרכזה את כדור הבוראטה, מפוצצים אותו ונותנים לכל השמנת שבפנים להתפזר על הבצק
7. מחזירים לעוד כשתי דקות אפייה ומגישים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצת לחם קופים: עוד סיבה טובה לאכול עם הידיים

כשהייתי קטן, על מי אני עובד?! עד איפשהו באמצע שנות העשרה שלי לא אהבתי לאכול עם סכין ומזלג, ממש סלדתי מהשימוש בסכו"ם. בסוף כל ארוחה משפחתית, כשהיה מגיע הזמן לפנות את הכלים המלוכלכים לעדישוושר (שילוב בין שמה של האחות הגדולה למדיח כלים, אחד הכינויים האהובים עליי), לפחות אחד מכלי הסכו"ם שלי היה חוזר לאחר כבוד נקי ומצוחצח למגירה. את אמא שלי, מן הסתם, זה היה משגע. כמעט מעליב.

אחד האירועים שהכי זכורים לי סביב העניין הזה קרה כשדוד שלי, סוג של רווק מושבע באותה תקופה, הביא את החברה שלו לארוחת ערב משפחתית כדי שתפגוש את כל המשפחה. אני הייתי בערך בן שמונה, לא מספיק גדול בשביל להבין את גודל המאורע. החברה החדשה גם מועמדת מובילה להפוך לדודה שלי וגם עולה חדשה ממזרח אירופה, על כל הנימוס שמשתמע מזה. לפני הארוחה הפצירו בי, ממש התחננו, שאעשה מאמץ להיות מנומס ככל האפשר.

כדורי בצק פיצה, בדרך לפיצת לחם קופים

פותחים את כדורי הבצק עם הידיים

שמים קוביית מוצרלה

מוסיפים את המילוי שבחרתם, זית קלמטה במקרה הזה

ההורים החליטו להכין לכבודה מנה סלובקית מסורתית – פפריקש והלושקי, שזה שם יפה לכנפי עוף ברוטב פפריקה ובצקניות שטובלים ברוטב. לא נראה לי שצריך להרחיב יותר מדי, בכל זאת מדובר בכנפיים, מאכל שמלכתחילה מאתגר שימוש בסכין ומזלג.

בחירת המנה היתה הכשל הראשון בתכנית של ההורים שלי, סידור המקומות – שהושיב את הכלה המיועדת מול הילד התמים למראה – היה הכשל השני. עד היום מתארים אצלנו את הפרצוף המבועת שעטתה על פניה האירופית המנומסת נוכח ידיי ופרצופי, שהאדימו מהפפריקש. זה לא מנע ממנה להתחתן עם דוד שלי, אבל בהחלט הבהיר לה שהיא כבר לא בקנזס, או במקרה שלה אירופה הקלאסית.

היום אני כבר מחונך, אוכל בסכין ומזלג (האמת שלרוב אני מעדיף כף על מזלג, קטע בוכרי שכזה) ויודע להציג נימוסים מבית חנה בבלי כשצריך, אבל אני עדיין אוהב לאכול בידיים ולכן כנראה אני נמשך לכל מיני נשנושים. אני פשוט מכור למה שהאמריקנים מגדירים כ-Finger Food, לכן היה ברור לי שהמתכון הזה מושלם בשבילי (גם בשבילכם, לערב עם חברים). זאת בעצם גרסת נשנוש של פיצה, קצת שונה מהמקור ומאוד כיפית לאכול עם חברים או להכין כשמגיעים אורחים.

מסדרים בתבנית, מורחים בחמאת שום ומניחים להתפחה

מניחים ללחם קופים המוכן להתקרר

מצרכים לפיצת לחם קופים (כ-48 חתיכות):

• בצק פיצה, מנה כפולה
• שתי שיני שום כתושות
• 50 גרם חמאה
• 300 גרם גבינת מוצרלה, חתוכה לקוביות בינוניות (כמספר כדורי הבצק)
• אפשרויות למילוי נוסף: חתיכות זיתי קלמטה, אנשובי, צלפים, גבינת רוקפור (או כל גבינה בעלת טעם עז), פפרוני, ארטישוק משומר, חציל מטוגן, צמחי תבלין (נענע, בזיליקום), פטריות, עגבניות שרי
• כוס רוטב עגבניות (להגשה)

* אפשר לערבב בין המילויים ולהכין כדורים עם מגוון של טעמים, כך בכל פעם תקבלו הפתעה אחרת

מתכון לפיצת לחם קופים (כ-48 חתיכות):

1. מחממים את החמאה בסיר על אש בינונית, כשהיא נמסה מוסיפים את השום הכתוש וממשיכים לבשל שתיים-שלוש דקות נוספות (מבלי שהשום יתחיל להשחים, רק ייתן את הטעם לחמאה)
2. לאחר הכנת בצק הפיצה (הוראות כאן) קורצים כדורים בגודל של כדורי גולף מהבצק (1.5 ס"מ קוטר, בערך)
3. משטחים בעזרת הידיים כדור בצק, מניחים במרכז קובייה של גבינת מוצרלה ואת המילוי שבחרתם, סוגרים היטב את הבצק. חוזרים על הפעולה עד שכל כדורי הבצק מוכנים
4. מניחים שכבה ראשונה של כדורי הבצק בתוך התבנית בסדר רנדומלי, מורחים עליה חמאת שום וחוזרים על הפעולה עד שכל הכדורים בתוך התבנית
5. מכסים במגבת לחה ומניחים להתפחה של כשעה
6. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית קוגלהוף בעזרת חלק מחמאת השום
7. אופים כ-50-40 דקות, עד שהכדורים מזהיבים. מוציאים מהתנור ומניחים לתבנית להתקרר על רשת כעשר דקות
8. להגשה: הכינו צלחת גדולה והפכו עליה את התבנית, במרכז לחם הקופים הניחו קערית עם רוטב העגבניות (אפשר לחמם אותו מעט לפני) ותתחילו לנשנש

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

עכשיו הזמן לנשנש, אל תשכחו לטבול ברוטב

קלצונה: כיס בצק מפתיע ליום הולדת

בחצות יום ראשון, בזמן שמשטרת ישראל ערכה לכבודי מופע זיקוקים מאולתר בכיכר רבין, הסתיים פסטיבל יום ההולדת שלי. השנה כלל פסטיבל שתי ארוחות משפחתיות (אצל ההורים של הצדיקה ואצל אלו שלי), ביקור בשתי מסעדות שונות, הרבה חום ואהבה ובעיקר המון אוכל.

בשישי הצדיקה פינקה אותי עם טארט שוקולד ומוס קפה, על פי מתכון של נטלי (עוגיו.נט). בשבת החלפתי את האוש סובו המסורתי בפלוב עם בשר כבש, לא ברור איך נשאר לנו מקום ללכת בערב עם חברים לערב של אלכוהול ועוד הרבה אוכל. בראשון בערב הלכנו לפופינה, במה שהתברר כתיקון עוול היסטורי וחשוב. בשנה שעברה המסעדה של אוראל קמחי הגיעה לגמר ארוחת יום ההולדת שלי, אבל הפסידה לבינדלה. השנה לא חזרנו על אותה טעות ונהנינו מערב מדהים וטעים.

אבל למה אני מבזבז לכם את הזמן?! אתם פה בשביל הקלצונה, שהוא בעצם מתנת יום ההולדת שלי לעצמי ולכם. כבר הרבה זמן שמתחשק לי להכין את המאפה הזה, שהוא בעצם עוד גרסה לאחד המאכלים האהובים על כולנו – הפיצה. אחד הבונוסים בעבודה מעט הסתדרותית היא כמות ימי החופש, מה שאפשר לי לנצל אחד לטובת יום הולדת רגוע במיוחד.

Space Invader מתוק במיוחד. עיצוב: הצדיקה, מרמלדות: הילה הוכמן

פלוב עם כבש. ללא ספק תענוג

הצדיקה, עוגת יום ההולדת וניצחון של הפועל ת"א

טארט פקאנים עם גלידת בוטנים מלוחה בפופינה

חלק ניכר ממנו ביליתי במטבח, במה שהזכיר קצת את התקופה שבה הבלוג הזה נוצר. אז היה לי הרבה זמן ונהניתי לבלות אותו בבישולים, כשהתחלתי לעבוד השילוב בין חוסר הזמן לאוכל הנגיש (והלא טעים בשום צורה) בחדר האוכל הרחיק אותי מהמטבח. הזמן הזה ליד הכיריים, מעל הסירים וליד המיקסר והתנור היה המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי. טובה יותר מכל סכין שף יפני עם ריקועים על הלהב (זורק רמזים למי שמחפש עדיין רעיון למתנה …).

האמת שזה די פשוט להכין קלצונה, כל מה שאתם צריכים זה בצק פיצה, קצת רוטב עגבניות ואת התוספות שתרצו. בגדול, זה כמו להכין פיצה, רק בצורת כיס. בדיוק כמו הפיצה, גם מקורו של הקלצונה הוא בנאפולי. התוצאה הסופית הזכירה לי שתי חוויות קולינריות מפעם, אחת עם קצת יותר קלאס והשנייה הרבה יותר נוסטלגית.

פעם, כשרק הוצאנו רישיון, לא מעט בילויים היו מסתיימים על המדרגות של הטאבון בראשון לציון. סמבוסק הבית, כיס בצק אפוי עם כל מה שאתם יכולים לדמיין בפנים (רוטב פיצה, גבינה, תפו"א, ביצה ועוד), היה הבחירה המועדפת עליי. לפי כמה שנים, בסיבוב הראשון של פיצריית דה פפה המעולה, השף הכין לנו במיוחד קלצונה מטוגן. נכון, הוא נכנס אחרי שכולנו כבר היינו מפוצצים, אבל לכו תגידו "לא" לנאפוליטני עצבני שבסך הכול רוצה לפנק אתכם. מזל שלא אמרנו "לא" כי זה היה מדהים.

קלצונה. כמו בפיצה, גם כאן אתם יכולים לאלתר עם איזה מילוי שתרצו

קלצונה. חשוב להדק היטב את הקצוות, שהמילוי לא יברח בזמן האפייה

מצרכים לקלצונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

• בצק פיצה (כמות לפיצה אחת)
• 4 כפות רוטב עגבניות לפיצה
• 100 גרם מוצרלה
• 10 חתיכות של לבבות ארטישוק בשמן
• 20 גרם גבינת גורגונזולה/שורפשייר, מפוררת לחתיכות
• 4 פרוסות סלמי איטלקי, חתוכות לפרוסות
• 8 עגבניות שרי תמר, חצויות לחצי לאורך
• ביצה טרופה (מדביקה את כל מרכיבי המילוי)

מתכון לקצלונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

1. מחממים תנור ל-220 מעלות, מורחים מעט שמן זית על דף אפייה
2. לאחר הכנת בצק הפיצה לפי ההוראות כאן, מרדדים אותו על משטח מקומח היטב לשני עיגולים גדולים (כ-15/8 ס"מ קוטר) ולא דקים מדי על מנת שהקלצונה לא יתפוצץ במהלך האפייה
3. מערבבים בקערה את כל מרכיבי המילוי ומפזרים חצי מהתערובת על צד אחד של כל עיגול
4. מקפלים את החצי השני מעל המילוי, מדביקים את קצוות החלק העליון של הבצק קרוב לקצהו של החלק העליון. את השארית של החלק התחתון מקפלים על המפגש בין הקצוות ולוחצים עם קצה האצבעות על מנת לאטום את הקלצונה
5. אופים כ-15 דקות או עד שהחלק העליון מזהיב
6. אפשר להגיש עם קערית של רוטב עגבניות לפיצה

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

קלצונה ורוטב פיצה. מה צריך יותר?

מרתון קילוף: מרק ארטישוק קרמי ועשיר

יש בה משהו בריצת מרתון, משהו שגורם לרצים להתמכר אל 42 הק"מ שלה. לא משנה עד כמה היא קשה לנו, עד כמה היא טוחנת אותנו דק-דק, מביאה אותנו אל קצת גבול היכולת האישית שלנו ומעבר לה, שוברת את רוחנו שוב ושוב – כמעט כולנו חוזרים לעוד. מזוכיזם במיטבו, על שתי רגליים ועדיף בתנועת ריצה בלתי פוסקת.

מיד עם הסיום אנחנו אומרים לעצמנו 'די, מספיק, לא עוד', אבל אחרי פרק זמן מסוים כבר מתחילים לחשוב מתי ואיפה רצים את המרתון הבא. בין המרתון הראשון שלי לזה שבא אחריו הפרידו יותר משנתיים, לקח לי הרבה זמן לקבל החלטה להתמודד שוב עם האתגר, שבסיבוב הראשון שלו היה אחד הקשים שעברתי.

פרח ארטישוק. לא טעים כמו הירק שממנו הוא גדל

ארטישוקים גדלים בגבולו של כרם

ארטישוקים קטנים. אחרי שמקלפים לא נשאר הרבה…

אחרי חצי ראשון של ריצה שהלך לפי התוכנית, הגיע חצי שני שהלך בניגוד מוחלט לכל תוכנית – 2:05 שעות ו-21.1 ק"מ של סבל ארוך, שבירה מנטלית וגופנית והכל מתועד בסרט דוקומנטרי שעשיתי ("רץ מהספה", בשום מקום הקרוב לביתכם מאחר שבאתגר של להוציא אותו לאור לא הצלחתי לעמוד).

התיקון, אם אפשר לקרוא לו ככה, הגיע במרתון ת"א 2009. כשבוע לפני יום הולדתי ה-28 ויום לפני הדייט הראשון שלי עם הצדיקה (אליו הגעתי צולע ותפוס, עמדתי לכל אורכו ועוד ליוויתי/דידיתי אותה הביתה), רשמתי את הישגי הספורטיבי הגדול ביותר – שיפרתי בלא פחות מ-33 דקות את התוצאה של המרתון הראשון. השכחתי את זכרו עם שיא אישי של 3:22 שעות.

מרתון טבריה 2007. עד הכנרת החברים הגיעו לעודד

מרתון ת"א 2012. המרתון הראשון של הגיס הצריך תלבושת חגיגית

מרתון פריז 2013. אי אפשר לעצור את התרנגול המשוגע

מרתון פריז 2013. שער הניצחון וה-Blue Men Group

מאז רצתי עוד שני מרתונים (ת"א 2012 ופריז 2013), אחד רחוק יותר והשני רחוק פחות מהשיא, אבל תמיד התכוננתי לרגע הנכון כדי לשפר שוב את השיא, מתוך הבטחה שזה יהיה המרתון התחרותי האחרון שלי. שלא משנה מה תהיה התוצאה אסתפק בה ולא אנסה לרשום אחת טובה יותר בעתיד.

כל הניסיונות נעצרו בגלל פציעה כזאת או אחרת, בקיץ היה נראה שסוף סוף הגיע זמני – הייתי קרוב לכושר הטוב בחיי, נקי מפציעות וכאבים. החלטתי לנסות ולשבור את השיא במהלכו של ביקור מולדת בפריז באפריל הקרוב והכל נראה מושלם, יותר מדי מושלם. כאב קטן הפך לכאב גדול, משם הדרך לפיזיותרפיסט היתה קצרה מתמיד.

לבבות ארטישוק בשמן זית. אל תשפכו את השמן, הוא עשיר בטעם

וגר ארטישוק עם אספרגוס, ותפוז

ארטישוקים מזמינים

אמנם הכאב עדיין שם, אבל לי שום כוונה להישבר, בדיוק כמו הארטישוקים שחיכו בסבלנות במקרר שלי יותר משבוע. הם ידעו שיומם לזרוח יגיע וכך אכן קרה לפני יומיים, כשסוף סוף הצלחתי להכין את המרק שכל כך רציתי לנסות.

האמת שאם יש קשר בין המתכון הזה לבין בליל המילים האינסופי למעלה על ריצות ומרתונים, זה הזמן שלוקח לקלף את הארטישוקים. אני יכול להבטיח לכם שזה שווה את זה, אני גם יכול להעלים עין מהכוונה שלכם להשתמש בלבבות ארטישוק משומרים או קפואים. את המתכון המקורי מצאתי ב-Silver Spoon, שהוא סוג של תנ"ך לבישול איטלקי, אבל בדרך שיחקתי איתו קצת ולצדיקה (המבקרת הכי 'לא משוחדת' שלי) היו רק מחמאות על המרק.

מצרכים למרק ארטישוק (4 אנשים):

• 6 לבבות ארטישוק, לאחר ניקוי
• מיץ מלימון אחד
• 65 גרם חמאה
• בצל קצוץ דק
• מקל סלרי קצוץ
• 300 גרם תפוחי אדמה, חתוכים לפלחים
• 1.2 ליטר ציר עוף/ירקות/מים
• כוס יין לבן
• חלמון ביצה
• מלח, פלפל
• פרמז'ן, להגשה

מתכון למרק ארטישוק (4 אנשים):

1. מקלפים את הארטישוק (הסבר בווידאו למעלה) ואת הלבבות מניחים בקערה מלאה במים ובמיץ הלימון (אפשר לזרוק פנימה גם את הלימון הסחוט)
2. בסיר בינוני מחממים על אש בינונית 40 גרם מהחמאה ומטגנים כ-5 דקות את הבצל והסלרי, עד שהם מתרככים
3. מוסיפים פנימה את פלחי תפוח האדמה ולבבות הארטישוק ומטגנים כ-5 דקות נוספות, מערבבים מדי פעם. מתבלים עם מעט פלפל שחור ומלח ים
4. מגבירים את האש ומוסיפים בהדרגה את היין, כשהוא מתאדה מוסיפים באותה דרך את שאר הנוזלים (ציר/מים)
5. מנמיכים את האש לאש בינונית, מכסים ומניחים למרק לבעבע כ-40 דקות
6. מכבים את האש ובעזרת בלנדר יד טוחנים עד שמתקבל מרק סמיך וללא גושים או חתיכות של הירקות. מי שלא מחזיק בבלנד יד יכול לטחון במעבד מזון, רק צריך לתת למרק להתקרר מעט קודם
7. מערבבים את החמאה הנותרת עם חלמון הביצה, מוסיפים למרק ומערבבים. מוזגים לצלחת ומפזרים מעל מעט פרמז'ן מגורדת, אפשר לקשט גם עם מעט גרידת לימון

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!