תגית: ג'ינג'ר

ביף ג'רקי. חטיף אמריקאי שהולך נהדר גם עם בירה ישראלית

יוצאים לרוד טריפ? ביף ג'רקי, החטיף המושלם לדרך

בשנים האחרונות אני מתחזק יחסי אהבה-שנאה לוהטים עם ארה"ב. כמו רוב בני דורי, גם אני נחשפתי בעיקר לתרבות האמריקאית (MTV, בוורלי הילס 90210, הצלצול הגואל, הרבה ספורט אמריקאי והיד עוד נטויה) וחונכתי על ברכיה. צחקתי מבדיחות שאת הקשרן התרבותי לא הכרתי והתוודעתי לאתוסים אמריקאים שלא הבנתי את גודלם וחשיבותם.

כ"כ רציתי לבקר בארצות הברית של אמריקה, כמהתי לחוויות וטעמים שראיתי רק בטלוויזיה. לאט לאט החלו להגיע לישראל נציגים אמריקאים, דוגמת מקדונלדס ו-KFC, אבל אני רציתי לאכול גם טווינקי, קורן דוג ופופ-טארטס ולשתות מאונטיין דיו וצ'רי קולה (לא באמת, זה מגעיל). חלמתי על רוד טריפ בפורד מוסטאנג קונברטבל, הרוח בשיער (כשעוד היה לי) והביף ג'רקי בפה. יש לארה"ב הרבה דברים שמסמלים אותה, אבל הבשר המשומר הזה הוא אחד הבולטים שבהם.

רק בגיל 27 דרכה רגלי לראשונה על אדמת אמריקה, בטיול שהפן הקולינרי שלו התאפיין בזלילה אדירה של ג'אנק. לא מסעדות יוקרה, אפילו לא סתם כאלו מוצלחות. פיצות נוטפות שומן, עוף מטוגן והרבה חטיפים עמוסים באבקת טעם ומונוסודיום-גלוטומט, שאת כולם ליוו כמויות אדירות של אותו משקה זוהר המזכיר את ספרייט ולפי השמועות פוגע בגבריות של אלו שצורכים אותו. והיה גם את המפגש הראשון שלי עם ביף ג'רקי, ואת השני והשלישי.

זה פשוט חטיף/נשנוש נהדר וגם ברוב המקרים בריא יותר מכל שאר הדברים שמנסים למכור לנו בסופר. בדרא"פ יצא לי לטעום בשר משומר שהוא לא בדיוק ביף ג'רקי, יותר בכיוון של אנטילופה ג'רקי ועוד כל מיני חיות שלא השכילו לברוח מהכוונת של הציידים. קצת פחות עשה לי את זה, חייב להודות. ועכשיו אנחנו מגיעים לקטע המעשי. למה בכלל להכין את זה אם כבר אפשר למצוא ביף ג'רקי בארץ? כי זה נורא קל להכין, זה ייצא הרבה יותר טעים ממה שמוכרים לכם בחנות וגם תוכלו לודא שאתם אוכלים בשר איכותי ועל הדרך לשחק עם הטעמים שיצפו אותו. נוסעים לטיול בצפון או בדרום? קחו אתכם שקית עמוסה, פתחו את החלון ותדמיינו שאתם חוצים את ארה"ב על הייוויי 66.

ביף ג'רקי לפני ואחרי. הרבה יותר נחמד מהגרסה שרואים בפרסומות להשתלות שיער

ביף ג'רקי לפני ואחרי. הרבה יותר נחמד מהגרסה שרואים בפרסומות להשתלות שיער

בגדול מה שחשוב במתכון הזה היא דרך ההכנה – החיתוך והזמן הארוך בתנור, מעבר לזה כל דבר ניתן לשינוי. אני בחרתי במרינדה בעלת טעמים חזקים, אבל כמו בפיצה – זה הרגע שלכם להשתולל. רוצים פשוט? הסתפקו במלח ופלפל. חריף? הכינו מרינדה לוהטת במיוחד. מתוק? שום, חרדל ודבש. בקיצור, הבנתם את הרעיון. המטרה היא בסופו של דבר לקבל חתיכות בשר יבשות, אבל לא יותר מדי. הבדיקה הטובה ביותר היא לנסות ולקפל את הבשר אחרי שהיה בתנור, אנחנו לא רוצים שיישבר ישר אלא שיתעקם.

מצרכים לביף ג'רקי:

  • 1 ק"ג בשר בקר לא שומני מדי, מיועד לבישול ארוך – אני בחרתי בפילה מדומה, אפשר ללכת גם על צ'אך
  • 200 מ"ל סויה
  • 200 מ"ל טריאקי
  • מעט שמן שומשום
  • ארבע כפיות ג'ינג'ר מגורר
  • 8-7 שיני שום כתושות
  • ארבע כפיות סוכר חום
  • ארבע כפיות דבש
  • מעט צ'ילי גרוס לאוהבי החריף
  • מלח ופלפל שחור

מתכון לביף ג'רקי:

  1. חותכים את הבשר לפרוסות של כחצי ס"מ (אפשר להכניס אותו לכחצי שעה במקפיא על מנת שיהיה קל יותר לחתוך אותו)
  2. טוחנים את כל מרכיבי המרינדה בבלנדר ולאחר מכן מעבירים לקערה
  3. משרים את חתיכות הבשר בקערת המרינדה לכמה שעות (לפחות ארבע), כמה שיותר יותר טוב
  4. מסדרים את חתיכות הבשר על רשת ונותנים להן להגיר את הנוזלים המיותרים
  5. מחממים תנור ל-70 מעלות, לפני כן מצפים את התחתית בנייר כסף או מניחים תבנית שתספוג את כל הנוזלים ותמנע לכלוך מיותר
  6. מכניסים את הבשר לתנור ומשאירים את הדלת מעט פתוחה בעזרת חתיכת עץ קטנה/כפפת סיליקון/פחית מעוכה – המטרה היא לאפשר לאדים לצאת מהתנור וכך לא לפגוע בתהליך הייבוש של הבשר
  7. זמן האפייה ישתנה מתנור לתנור – אנחנו מדברים על כשלוש-ארבע שעות, בדקו מדי פעם את הבשר כדי לראות האם הוא כבר מוכן. כבר אחרי שעה-שעה וחצי הוא ייראה וירגיש לכם מוכן, אבל תתאפקו ותנו לו להתייבש כמו שצריך והתוצאה לא תאכזב אתכם
  • הכמויות האלה יניבו חטיף חביב לערב שתייה/נסיעה בהשתתפות ארבעה-חמישה אנשים, אל תתביישו להכפיל אותן ולשמור חלק מהתוצאות בצד, הרי זאת כל המטרה של בשר משומר/מיובש…

עוד מתכונים לחטיפים: פוטטו סקינס קריספיות במיוחד, טבעות גבינה אפויות, שבלולי בצק עלים, פיצה טעימה, עוף מטוגן כמו ב-KFC

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

ביף ג'רקי. משאיר אבק להרבה חטיפים אחרים ומושלם לנסיעות

ביף ג'רקי. משאיר אבק להרבה חטיפים אחרים ומושלם לנסיעות

עוגיות ג'ינג'ר, המרכיב הסודי

המלצות לשנה הקרובה

כמה מחבריי ברחבי הרשת סיכמו את השנה החולפת מנקודת המבט של הבלוג שלהם, קצת מצחיק אם הייתי עושה זאת לבלוג שנמצא באוויר רק מאז נובמבר האחרון. במקום זאת מצאתי את עצמי כחלק מפרויקט לקראת השנה החדשה בשיתוף חלק מאותם חברים, מעין ניסיון להעשיר את עולמכם עם המלצות על בלוגים נוספים שכדאי לכם להכיר ופוסטים אהובים שלהם ושלי. קבלו את הניסיון שלי, את אלו האחרים תוכלו למצוא במהלך מה שנותר בחודש הנוכחי בבלוגים שלהם.

למה בעצם אני ממליץ לכם על הבלוגים שמופיעים פה למטה? כי כמוני, כל אחד מהם נדבק בחיידק הבישול והאוכל בצורה כזאת או אחרת; כי כמוני, כל אחד מהם מבלה שעות רבות במטבח ונהנה מכך; כי כמוני, כל אחד מהם עושה מאמץ להביא לכם מתכונים טעימים, מגרים ומגוונים.

מה שקנה אותי אצל תמי מ"הפרור האחרון" הוא המסלול הדומה שעברנו בכל הנוגע להתפתחות בתחום הבישול, זה גם עורר אצלי געגוע לפיצה מקפיצה. לירון מ"טעמים שרואים מכאן" שכנעה אותי בגלל הפן של התרפיה שמספק הבלוג עבורה (לאגד את כל המתכונים שרשמה על פתקים קטנים ואיבדה באופן די קבוע…), הרגשה שאני מכיר טוב מאוד.

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

הניסיון ליצור מורשת משפחתית הוא שבלט כשנתקלתי בטל מ"מה יש לאכול". אצל יובל מ"פשוט מבשל פשוט" התשוקה לאוכל פשוט מדבקת (התשוקה, לא האוכל הפשוט). התנגשות התרבויות היא מה שמרתק אצל אולגה מ"המרכיב הסודי", כי אוקראינית שמבשלת אוכל מרוקאי זה משהו שחייב להיות מעניין.

אל תחמיצו

עוגיות ג'ינג'ר חורפיות – המרכיב הסודי

אחד הדברים שגילית בחורף האחרון הוא שלאושר צרוף – או ג'ינג'ר מסוכר כמו שקוראים לו בחנויות הפיצוחים – יש מחיר לא גבוה יחסית (40 שקל ב"שוק קליפורניה", שבשוק לוינסקי). בקיצור, אני מת על ג'ינג'ר והספיק לי מבט חטוף על התמונות במתכון כדי לעורר רצון עז לטעום את העוגיות. אם אתם מחליטים להכין, אל תשכחו לשמור לי טעימה.

חמאת בוטנים ביתית – עד הפרור האחרון

תמיד אהבתי חמאת בוטנים, אבל את הטיפוס שלה במעלה סולם המאכלים האהובים עליי היא עשתה לאחר שאמריקאית חביבה הכריחה אותי לאכול כריך Pb&j (חמאת בוטנים וריבה). זה פתח לי עולם חדש של טעמים ושילובים. עזבו את הנושא, התחברתי לכל הרפרנסים השונים בפוסט. הכתיבה קנתה אותי.

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

נוסטלגיה במיטבה – טעמים שרואים מכאן

גם אני גדלתי באייטיז. גם אני נתקלתי בעשרות סברינות. גם אני האמנתי שמדובר באחד הקינוחים הכי טובים שיש. בכל זאת מדובר בעוגה ספוגה בסירופ מתוק והרבה שמנת עוד יותר מתוקה. היום ספק אם אצליח לגמור חצי קינוח לבד, הרי התפתחתי להיות מי שמעריך אוכל מלוח הרבה יותר, אבל הפוסט הזה החזיר אותי ברגע אחד לאמצע הקניותר (גאוות הקניות של נס ציונה באותה תקופה), מול ויטרינת הקינוחים של בית הקפה 'המפואר' "שרי".

כרובית כמו-מטוגנת – פשוט מבשל פשוט

הייתי שמח להיוולד בארה"ב. רוב האמריקאים אולי לא מבינים כ"כ באוכל, אבל נראה שטיגון עמוק הוא חלק מהתרבות של ארה"ב וקשה להתחרות באוכל מטוגן. עם השנים וההתבגרות גם הגוף שלי כבר נהיה פחות סלחן לגבי צריכה מוגברת של שמן (אם לא בהשמנה אז בצרבות קשות), לכן גם אני נוהג לחפש דרכים חלופיות להכין מאכלים מטוגנים (אחת ממנות הדגל שלי היא ה-PFC – פולק'ס פרייד צ'יקן, שבכלל מוכן בתנור עם מעט שמן). כילד עם עבר בתנועה הקיבוצית גם אני גדלתי על כרובית מצופה, את המתכון הזה אני בטוח אנסה בקרוב.

פיש אנד צ'יפס – יש מה לאכול

בהמשך ישיר לקו המטוגן של הכרובית, הלכתי על פיש אנד צ'יפס. מדובר באוכל רחוב נפוץ במיוחד ברחבי העולם, שבדיוק כמו עוף מטוגן, משום מה לא תפס בישראל. אני אישית מת על הפיש אנד צ'יפס של "פורטר אנד סאנס", אבל לאחרונה אני מתקשה לגרור את הצדיקה לשם. אולי הפתרון הוא פשוט להכין בבית את המתכון הזה? גם אם אתם לא בקטע של הפיש, מתחבא פה טיפ נהדר להכנת צ'יפס קטלני.

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

איך בוחרים פוסט אהוב?

במסגרת הפרויקט נתבקשתי לבחור את הפוסט האהוב עליי משביתה איטלקית. כולה 11 פוסטים, כמה קשה זה יכול להיות? תתפלאו. איך בוחרים? מה שכתוב הכי טוב בעיניי או מה שיצא הכי טעים? הערב בו הכי נהניתי או האוכל אליו אני הכי מתחבר? החלטתי ללכת על פוסט הרביולי שלי – ממש נהניתי מהערב, האוכל יצא ממש מוצלח ואני גאה על הניסיון הראשון והמוצלח שלי לעשות את הפסטה הממולאת.

פוסטים אחרים שאהבתי

New year resolution – סולה

שאלוטס בעיר הגדולה הוא בלוג ביקורת מסעדות שאני מכיר מיומו הראשון, אפילו השתתפתי בחלק מהארוחות שזכו להיכנס לבלוג. שני, האישה מאחורי שאלוטס, גם פיתחה מיומנות של איסוף המלצות למסעדות בחו"ל ולפני כל טיסה אנחנו מקפידים להתייעץ איתה. הפוסט הספציפי הזה הגביר אצלי את הרצון להגיע בעצמי לסולה, והרי זאת המטרה של ביקורת מסעדות. גם אזכורה של המסעדה (גם אם לא לטובה) בה הצעתי נישואים לצדיקה נגע בי.

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

קצ'ה פפה

בתור מי שמחפש את דרכו בבישול אוכל מארץ המגף, אני מודה לאל שאני לא מאמין בו על העובדה שיש בלוג כמו זה של רומינה לה קוצ'ינה. הידע הרב שלה על האוכל האיטלקי מובא בצורה קלילה וזמינה, כמו הדוגמה שמובאת כאן – הגרסה האיטלקית למאק אנד צ'יז

מתיחת פנים שבדית

נכון, זה לא בלוג אוכל, אבל בדיוק כמו בישול גם פה מדובר בסוג של אומנות – שיפוץ רהיטים. אחרי שסיימה לשפץ לי את החיים (הכירה לי את הצדיקה, בת דודה שלה מלידה), עברה דפי לשפץ ולחדש רהיטים והיא עושה קסמים. בפוסט הזה היא מדגימה כיצד להפוך רהיט די כעור של איקאה לפריט מרשים לכל הדעות. 

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

סברינה, טעמים שרואים מכאן

סברינה, טעמים שרואים מכאן