תגית: בצק פיצה

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

יש דברים שיכולים להתקיים סביבנו שנים מבלי שנשים אליהם לב או נהיה מודעים לקיומם. זה יכול להצביע על משהו בנוגע אלינו, עניין קשור אליהם או שסתם זה קורה בלי סיבה מיוחדת. אבל אז, כמו בסרט אמריקני טוב וקיטשי, הכל משתנה ברגע אחד.

כל ההקדמה הגרנדיוזית הזאת נועדה להבהיר לכם שפעם בכלל לא יכולתי לחשוב על פיצה שלא כוללת רוטב עגבניות, זה נראה לי משהו שבא בילט אין עם המושג. האמת, כשאתה גדל על שלל פיצריות משובחות כמו פיצה פאביוס, פיצה דומינו (פיצה באבי אצלנו בחבר'ה) ופיצה פרונטו, אין הרבה סיכוי שתכיר פיצות שאינן קלאסיות, שלא לומר שומרות על נאמנות כלשהי למקור האיטלקי.

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

אמנם כבר יצא לי לטעום פיצה לבנה אחת או שתיים עד שהכרתי את הצדיקה, אבל אבא שלה – אדם שמסרב לאכול עגבניות מבושלות בשום צורה, הסיבה משתנה בהתאם לעיתוי והסיטואציה שבהם תשאלו אותו – הוא שגרם לי להעריך אותה יותר ויותר. היום אני כבר מבין את החשיבות שלה בכל תפריט, את הנחיצות של לכלול אותה בכל הזמנה שאנחנו עושים לכל המשפחה ובעיקר את טווח האפשרויות החדש שנפתח בפניי כשאני מכין פיצה בבית.

ההחלטה להכין לא סתם פיצה לבנה, אלא אחת עם כדור בוראטה שלם מעל היא החלטה מושחתת מכל הבחינות. הבוראטה – כדור מוצרלה שעוטף גבינת שמנת – מתפוצצת מעל ומרטיבה את כל הבצק בטעם הקרמי הנהדר שלה. תוסיפו לזה את המתיקות של הבצל המקורמל, החמיצות העדינה של הארטישוק המשומר ואת החריפות של הצ'ילי הטרי וקיבלתם פיצה שהיא חגיגה של טעמים.

מצרכים לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  • בצק פיצה
  • כדור בוראטה טרייה
  • בצל בינוני, חתוך לחצאי טבעות
  • מעט שמן צמחי
  • מעט שמן זית
  • 2-1 כפות סויה
  • 2 כפות סוכר חום
  • רבעי ארטישוק משומרים
  • פלפל צ'ילי טרי, חתוך לפרוסות

מתכון לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  1. מכינים את בצק הפיצה לפי המתכון בלינק המצורף
  2. מחממים תנור לחום המקסימלי שלו
  3. מקרמלים את הבצל: מחממים את השמן במחבת, מטגנים את הבצל על אש בינונית עד שהוא נהיה שקוף. מפזרים מעל את הסוכר החום ומחכים עד שהוא נמס, מערבבים ומוסיפים את הסויה. לאחר כדקה נוספת של טיגון מכבים את האש
  4. מרדדים את הבצק ומורחים עליו שמן זית, מפזרים מעל את הבצל המקורמל, רבעי הארטישוק וטבעות הצ'ילי
  5. מכניסים לתנור ואופים כחמש דקות (עד שהבצק מתחיל לקבל צבע שזוף)
  6. מוציאים את הפיצה מהתנור ומניחים במרכזה את כדור הבוראטה, מפוצצים אותו ונותנים לכל השמנת שבפנים להתפזר על הבצק
  7. מחזירים לעוד כשתי דקות אפייה ומגישים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

מודעות פרסומת
פוקצ'ת פיסטוק וזעתר עם מטבל שמנת חמוצה ואבקת פיסטוק

לחם הקיץ המושלם: פוקצ'ת פיסטוקים, זעתר ושמנת חמוצה

עוד כמה חודשים הבלוג הזה, שמתיימר להיות בלוג בישול איטלקי בבסיסו, יחגוג יום הולדת שלוש. אין ספק שזהו רגע שיש להתגאות בו, וכשהוא יגיע אני מבטיח לאכול לכם את הראש בזמן שאני עושה זאת, אבל איזה מין בלוג בישול איטלקי מסתובב בעולם קרוב לשלוש שנים בלי להציע לקוראים שלו אפילו פעם אחת מתכון של פוקצ'ה?! מסתבר שהבלוג שלי, אז החלטתי לתקן את העוול הזה כמה שיותר מהר.

האמת שהפוסט הזה מתקן עוד עוול, מלבד מתכון לפוקצ'ה סוף סוף יצא לי לעשות פוסט משותף עם נטלי הגאונה, גברת עוגיו.נט בכבודה ובעצמה. בהתחלה חשבנו לתת לכם שני מתכונים שונים לפוקצ'ה, מלוח פה ומתוק אצל המומחית למתוקים (אחד המתכונים האהובים על הצדיקה), אבל למזלי נטלי החליטה שבא לה להכין משהו קצת יותר ברוח הבלוג שלה וכך יצאנו בסופו של דבר לדרך עם חומר גלם משותף במקום מנה משותפת – פיסטוק.

למה פיסטוק? כי מאז שההורים של הצדיקה חזרו מסופ"ש ארוך ברומא שמעתי כמה וכמה פעמים על מנה נהדרת שהם אכלו באחת המסעדות, מנה שפיזרו מעליה אבקת פיסטוקים קלויים. אני חייב להודות שפיסטוק הוא עוד גילוי קולינרי מאוחר שלי, רק בשנים האחרונות התוודעתי אליו באמת והיום אני דג אותו במיוחד כשמישהו מביא מפיצוציה מיקס פיצוחים או יכול לאכול שקית שלמה מול הטלוויזיה.

אם כבר אני מכין פוקצ'ה, בטח אם אני עושה את זה באיחור ניכר, רצוי שתהיה קצת מיוחדת. פוקצ'ת פיסטוקים עם מטבל שמנת חמוצה ואבקת פיסטוקים נשמע לי מספיק מיוחד. או לפחות נשמע מיוחד עד שנטלי הודיעה לי שהיא מכינה טארט פיסטוק אינסופי, פה חשדתי. החשדות התאמתו כשהצדיקה ואני ראינו את עוגיו.נט משייטת לה בנינוחות מקצועית במטבח, מדלגת משלב אחד במתכון למשנהו במין רוגע ושלווה מדבקים. התוצאה הסופית היתה מהפנטת וטעימה, טעימה ומהפנטת.

מצרכים לפוקצ'ת פיסטוק ומטבל שמנת חמוצה אחת:

  • 210 גרם קמח לפיצה/לחם- אפשר להחליף חצי מהכמות בקמח כוסמין לתוצאה בריאה ופריכה יותר
  • רבע כפית שמרים יבשים אינסטנט (לא אלו במקררים, שקית שנמצאת במדף מוצרי האפייה)
  • 150 מ"ל מים חמימים
  • חצי כפית מלח
  • חצי כוס שמן זית
  • עלי זעתר קצוצים דק משלושה גבעולים גדולים/כף זעתר יבש

מצרכים למטבל שמנת חמוצה ואבקת פיסטוק:

  • גביע שמנת חמוצה
  • 100 גרם פיסטוקים קלופים ולא קלויים

מתכון לפוקצ'ת פיסטוק ומטבל שמנת חמוצה: 

  1. מערבבים יחד את המים והמלח, אפשר בקערת המיקסר, עד שהאחרון נמס. מערבבים את השמרים והזעתר עם הקמח
  2. מפעילים את המיקסר על מהירות איטית ומוסיפים בהדרגה את תערובת הקמח והשמרים
  3. כשכל הקמח בפנים מגבירים למהירות בינונית לשמונה-עשר דקות (הבצק צריך להיות אחיד וחלק) ותוך כדי מוסיפים בהדרגה כף שמן זית
  4. מניחים את כדור הבצק בקערה משומנת בשמנת זית, מכסים בנייר אלומיניום או ניילון נצמד ונותנים לו לתפוח עד שהוא מכפיל את גודלו (אפשר 12 שעות במקרר או שעה-שעתיים במקום חמים)
  5. אחרי שהבצק תפח מניחים אותו בתבנית גדולה מכוסה בנייר אפייה משומן בשמן זית, עם הידיים מוציאים את האוויר ומעצבים את הבצק לצורה של מלבן לא גדול מדי (הוא עוד אמור לתפוח). מכסים בעדינות עם ניילון נצמד ומניחים בצד לרבע שעה
  6. מחממים תנור לחום מקסימלי (למי שיש אבן שמוט בתנור יודע שזה לוקח יותר זמן מהרגיל)
  7. אחרי רבע שעה מורחים על הבצק שמן זית כך שיכסה את כולו ואז בעזרת האצבעות יוצרים גומות עמוקות (אל תחששו להגיע לתבנית עם האצבעות) – בשלב הזה אתם גם מערבבים עוד שמן זית לתוך הבצק וגם משפרים את תהליך האפייה
  8. מכסים שוב בניילון נצמד ונותנים לבצק לתפוח כ-45 דקות ולהכפיל את גודלו
  9. אחרי 45 דקות מורידים את הניילון הנצמד, מורחים שוב שמן זית על פני הבצק, מפזרים מעל שברי פיסטוקים לא קלויים ומכניסים לתחתית התנור לכ-15-10 דקות או עד שהפוקצ'ה מזהיבה
  10. מוציאים לרשת קירור, מורחים במעט שמן זית ואחרי מספר דקות אפשר לחתוך ולהגיש חתיכות לחם אווריריות עם ציפוי קראנצ'י וטעים (תודה לך שמן זית)

הכנת המטבל

  1. קולים בתנור 20 גרם מהפיסטוקים בחום נמוך יחסית (120-100 מעלות)
  2. טוחנים דק (ממש אבקה )את הפיסטוקים הקלויים ומערבבים אותם עם השמנת החמוצה ומגישים לשולחן יחד עם הפוקצ'ה המוכנה, שהולכת נהדר עם סלט

שף ג'ון בהסבר אמריקני מצולם ומשעשע במיוחד
את הטארט המדהים של נטלי כבר ראיתם?

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פוקצ'ת פיסטוק וזעתר עם מטבל שמנת חמוצה ואבקת פיסטוק. מעולה ליד סלט

פוקצ'ת פיסטוק וזעתר עם מטבל שמנת חמוצה ואבקת פיסטוק. מעולה ליד סלט

פיצת לחם קופים

פיצת לחם קופים: עוד סיבה טובה לאכול עם הידיים

כשהייתי קטן, על מי אני עובד?! עד איפשהו באמצע שנות העשרה שלי לא אהבתי לאכול עם סכין ומזלג, ממש סלדתי מהשימוש בסכו"ם. בסוף כל ארוחה משפחתית, כשהיה מגיע הזמן לפנות את הכלים המלוכלכים לעדישוושר (שילוב בין שמה של האחות הגדולה למדיח כלים, אחד הכינויים האהובים עליי), לפחות אחד מכלי הסכו"ם שלי היה חוזר לאחר כבוד נקי ומצוחצח למגירה. את אמא שלי, מן הסתם, זה היה משגע. כמעט מעליב.

אחד האירועים שהכי זכורים לי סביב העניין הזה קרה כשדוד שלי, סוג של רווק מושבע באותה תקופה, הביא את החברה שלו לארוחת ערב משפחתית כדי שתפגוש את כל המשפחה. אני הייתי בערך בן שמונה, לא מספיק גדול בשביל להבין את גודל המאורע. החברה החדשה גם מועמדת מובילה להפוך לדודה שלי וגם עולה חדשה ממזרח אירופה, על כל הנימוס שמשתמע מזה. לפני הארוחה הפצירו בי, ממש התחננו, שאעשה מאמץ להיות מנומס ככל האפשר.

ההורים החליטו להכין לכבודה מנה סלובקית מסורתית – פפריקש והלושקי, שזה שם יפה לכנפי עוף ברוטב פפריקה ובצקניות שטובלים ברוטב. לא נראה לי שצריך להרחיב יותר מדי, בכל זאת מדובר בכנפיים, מאכל שמלכתחילה מאתגר שימוש בסכין ומזלג.

בחירת המנה היתה הכשל הראשון בתכנית של ההורים שלי, סידור המקומות – שהושיב את הכלה המיועדת מול הילד התמים למראה – היה הכשל השני. עד היום מתארים אצלנו את הפרצוף המבועת שעטתה על פניה האירופית המנומסת נוכח ידיי ופרצופי, שהאדימו מהפפריקש. זה לא מנע ממנה להתחתן עם דוד שלי, אבל בהחלט הבהיר לה שהיא כבר לא בקנזס, או במקרה שלה אירופה הקלאסית.

היום אני כבר מחונך, אוכל בסכין ומזלג (האמת שלרוב אני מעדיף כף על מזלג, קטע בוכרי שכזה) ויודע להציג נימוסים מבית חנה בבלי כשצריך, אבל אני עדיין אוהב לאכול בידיים ולכן כנראה אני נמשך לכל מיני נשנושים. אני פשוט מכור למה שהאמריקנים מגדירים כ-Finger Food, לכן היה ברור לי שהמתכון הזה מושלם בשבילי (גם בשבילכם, לערב עם חברים). זאת בעצם גרסת נשנוש של פיצה, קצת שונה מהמקור ומאוד כיפית לאכול עם חברים או להכין כשמגיעים אורחים.

מצרכים לפיצת לחם קופים (כ-48 חתיכות):

  • בצק פיצה, מנה כפולה
  • שתי שיני שום כתושות
  • 50 גרם חמאה
  • 300 גרם גבינת מוצרלה, חתוכה לקוביות בינוניות (כמספר כדורי הבצק)
  • אפשרויות למילוי נוסף: חתיכות זיתי קלמטה, אנשובי, צלפים, גבינת רוקפור (או כל גבינה בעלת טעם עז), פפרוני, ארטישוק משומר, חציל מטוגן, צמחי תבלין (נענע, בזיליקום), פטריות, עגבניות שרי
  • כוס רוטב עגבניות (להגשה)

* אפשר לערבב בין המילויים ולהכין כדורים עם מגוון של טעמים, כך בכל פעם תקבלו הפתעה אחרת

מתכון לפיצת לחם קופים (כ-48 חתיכות):

  1. מחממים את החמאה בסיר על אש בינונית, כשהיא נמסה מוסיפים את השום הכתוש וממשיכים לבשל שתיים-שלוש דקות נוספות (מבלי שהשום יתחיל להשחים, רק ייתן את הטעם לחמאה)
  2. לאחר הכנת בצק הפיצה (הוראות כאן) קורצים כדורים בגודל של כדורי גולף מהבצק (1.5 ס"מ קוטר, בערך)
  3. משטחים בעזרת הידיים כדור בצק, מניחים במרכז קובייה של גבינת מוצרלה ואת המילוי שבחרתם, סוגרים היטב את הבצק. חוזרים על הפעולה עד שכל כדורי הבצק מוכנים
  4. מניחים שכבה ראשונה של כדורי הבצק בתוך התבנית בסדר רנדומלי, מורחים עליה חמאת שום וחוזרים על הפעולה עד שכל הכדורים בתוך התבנית
  5. מכסים במגבת לחה ומניחים להתפחה של כשעה
  6. מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית קוגלהוף בעזרת חלק מחמאת השום
  7. אופים כ-50-40 דקות, עד שהכדורים מזהיבים. מוציאים מהתנור ומניחים לתבנית להתקרר על רשת כעשר דקות
  8. להגשה: הכינו צלחת גדולה והפכו עליה את התבנית, במרכז לחם הקופים הניחו קערית עם רוטב העגבניות (אפשר לחמם אותו מעט לפני) ותתחילו לנשנש

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

עכשיו הזמן לנשנש, אל תשכחו לטבול ברוטב

עכשיו הזמן לנשנש, אל תשכחו לטבול ברוטב

קלצונה. עוד ורסיה של פיצה

קלצונה: כיס בצק מפתיע ליום הולדת

בחצות יום ראשון, בזמן שמשטרת ישראל ערכה לכבודי מופע זיקוקים מאולתר בכיכר רבין, הסתיים פסטיבל יום ההולדת שלי. השנה כלל פסטיבל שתי ארוחות משפחתיות (אצל ההורים של הצדיקה ואצל אלו שלי), ביקור בשתי מסעדות שונות, הרבה חום ואהבה ובעיקר המון אוכל.

בשישי הצדיקה פינקה אותי עם טארט שוקולד ומוס קפה, על פי מתכון של נטלי (עוגיו.נט). בשבת החלפתי את האוש סובו המסורתי בפלוב עם בשר כבש, לא ברור איך נשאר לנו מקום ללכת בערב עם חברים לערב של אלכוהול ועוד הרבה אוכל. בראשון בערב הלכנו לפופינה, במה שהתברר כתיקון עוול היסטורי וחשוב. בשנה שעברה המסעדה של אוראל קמחי הגיעה לגמר ארוחת יום ההולדת שלי, אבל הפסידה לבינדלה. השנה לא חזרנו על אותה טעות ונהנינו מערב מדהים וטעים.

אבל למה אני מבזבז לכם את הזמן?! אתם פה בשביל הקלצונה, שהוא בעצם מתנת יום ההולדת שלי לעצמי ולכם. כבר הרבה זמן שמתחשק לי להכין את המאפה הזה, שהוא בעצם עוד גרסה לאחד המאכלים האהובים על כולנו – הפיצה. אחד הבונוסים בעבודה מעט הסתדרותית היא כמות ימי החופש, מה שאפשר לי לנצל אחד לטובת יום הולדת רגוע במיוחד.

חלק ניכר ממנו ביליתי במטבח, במה שהזכיר קצת את התקופה שבה הבלוג הזה נוצר. אז היה לי הרבה זמן ונהניתי לבלות אותו בבישולים, כשהתחלתי לעבוד השילוב בין חוסר הזמן לאוכל הנגיש (והלא טעים בשום צורה) בחדר האוכל הרחיק אותי מהמטבח. הזמן הזה ליד הכיריים, מעל הסירים וליד המיקסר והתנור היה המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי. טובה יותר מכל סכין שף יפני עם ריקועים על הלהב (זורק רמזים למי שמחפש עדיין רעיון למתנה …).

האמת שזה די פשוט להכין קלצונה, כל מה שאתם צריכים זה בצק פיצה, קצת רוטב עגבניות ואת התוספות שתרצו. בגדול, זה כמו להכין פיצה, רק בצורת כיס. בדיוק כמו הפיצה, גם מקורו של הקלצונה הוא בנאפולי. התוצאה הסופית הזכירה לי שתי חוויות קולינריות מפעם, אחת עם קצת יותר קלאס והשנייה הרבה יותר נוסטלגית.

פעם, כשרק הוצאנו רישיון, לא מעט בילויים היו מסתיימים על המדרגות של הטאבון בראשון לציון. סמבוסק הבית, כיס בצק אפוי עם כל מה שאתם יכולים לדמיין בפנים (רוטב פיצה, גבינה, תפו"א, ביצה ועוד), היה הבחירה המועדפת עליי. לפי כמה שנים, בסיבוב הראשון של פיצריית דה פפה המעולה, השף הכין לנו במיוחד קלצונה מטוגן. נכון, הוא נכנס אחרי שכולנו כבר היינו מפוצצים, אבל לכו תגידו "לא" לנאפוליטני עצבני שבסך הכול רוצה לפנק אתכם. מזל שלא אמרנו "לא" כי זה היה מדהים.

מצרכים לקלצונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

  • בצק פיצה (כמות לפיצה אחת)
  • 4 כפות רוטב עגבניות לפיצה
  • 100 גרם מוצרלה
  • 10 חתיכות של לבבות ארטישוק בשמן
  • 20 גרם גבינת גורגונזולה/שורפשייר, מפוררת לחתיכות
  • 4 פרוסות סלמי איטלקי, חתוכות לפרוסות
  • 8 עגבניות שרי תמר, חצויות לחצי לאורך
  • ביצה טרופה (מדביקה את כל מרכיבי המילוי)

מתכון לקצלונה (שניים גדולים או ארבעה-חמישה קטנים):

  1. מחממים תנור ל-220 מעלות, מורחים מעט שמן זית על דף אפייה
  2. לאחר הכנת בצק הפיצה לפי ההוראות כאן, מרדדים אותו על משטח מקומח היטב לשני עיגולים גדולים (כ-15/8 ס"מ קוטר) ולא דקים מדי על מנת שהקלצונה לא יתפוצץ במהלך האפייה
  3. מערבבים בקערה את כל מרכיבי המילוי ומפזרים חצי מהתערובת על צד אחד של כל עיגול
  4. מקפלים את החצי השני מעל המילוי, מדביקים את קצוות החלק העליון של הבצק קרוב לקצהו של החלק העליון. את השארית של החלק התחתון מקפלים על המפגש בין הקצוות ולוחצים עם קצה האצבעות על מנת לאטום את הקלצונה
  5. אופים כ-15 דקות או עד שהחלק העליון מזהיב
  6. אפשר להגיש עם קערית של רוטב עגבניות לפיצה

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

קלצונה ורוטב פיצה. מה צריך יותר?

קלצונה ורוטב פיצה. מה צריך יותר?

פיצה ביתית. קצת עבודה, הרבה תענוג

האבולוציה של הפיצה: הכל התחיל בפיתה-פיצה

סביר להניח שפיצה היא הפאסט-פוד הראשון שניסיתי לשחזר בבית, הרבה לפני שהתחלתי בכלל לבשל. כמו האיור המפורסם לתורת האבולוציה של דארווין, גם לפיצה בחיי יש גרף התפתחות ברור. תחילה הופיעה הפיצה-פיתה הפשוטה (קטשופ וגבנ"צ במיקרו); בהמשך זכתה אותה פיתה לשדרוג, נפתחה וזכתה להימרח ברסק מתובל ולפעמים קצת תוספות פשוטות ואז נכנסה לתנור.

לחוליה הבאה בשרשרת, הפיצה העיראקית, שמורה פינה חמה בלבי. את הפיתה הרגילה החליפה לאפה ממסעדת אלדין ז"ל ובד"כ היא נאכלה מול משחקים של השטן הצהוב (בימים שעוד צפיתי במכבי ת"א). הבדל גדול לא היה, רק הגודל והעובדה שאת הצהובה החליפה מוצרלה מגוררת ביד (אז עוד לא היו מגררות בכל סופר, חוצמזה זה היה התפקיד הקבוע של בלס).

פיצה ביתית: מורחים את הרוטב בעזרת החלק החיצוני של הכף

פיצה ביתית: מורחים את הרוטב בעזרת החלק החיצוני של הכף

השינוי האמיתי התרחש בשנים האחרונות, אז החלטתי לפרק מחדש את הפיצה ולהכין את כל המרכיבים בעצמי. מרוטב העגבניות ועד הבצק, הכל חוץ מהגבינה. נכון, זה קצת יותר עבודה מלהזמין פיצה או להסתפק בפיצה-פיתה אבל זה לא קשה כמו שזה נשמע והתוצאה הרבה יותר טעימה ומספקת.

את רוטב העגבניות גיליתי תודות למושיק רוט, בפרס הפיצה האהובה זוכה מסעדת "גוסטו" עם הבצל המקורמל והבוואריאן בלו שלה. עד עכשיו השתמשתי בבצק הפיצה של מנה שטרום (הבצק הדק הוא המועדף עלינו), אבל לאחרונה יצא לי לבשל עם רותי רוסו והיא נשבעה בחייה שיש לה בצק מושלם לפיצה, לא ננסה?

פיצה ביתית: מפזרים מוצרלה, הרבה מוצרלה

פיצה ביתית: מפזרים מוצרלה, הרבה מוצרלה

אורחים: אורי עבד איתי באתר מבית ידיעות, כשעברתי למעריב והייתי צריך עורך הבאתי אותו כדי שיהיה לי עם מי לדבר על אוכל. על אף שמדובר בבוגר הקורס המורחב של בישולים, היום העזרה שלו התמצתה בעיקר בצילומים כשהידיים שלי טבעו בבצק.

פסקול: מאז שראיתי בשישי האחרון את זוכה האוסקר "מחפשים את שוגרמן" אני לא יכול להפסיק להקשיב למוזיקה של רודריגז, תענוג

הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) לפני הכניסה לתנור

הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) לפני הכניסה לתנור

מצרכים לבצק פיצה (פיצה בודדת):

  • 210 גרם קמח לפיצה/לחם
  • רבע כפית שמרים יבשים אינסטנט (לא אלו במקררים, שקית שנמצאת במדף מוצרי האפייה)
  • 150 מ"ל מים חמימים
  • חצי כפית מלח
  • כפית שמן זית

הוראות הפעלה:

  1. מערבבים יחד את המים והמלח, אפשר בקערת המיקסר, עד שהאחרון נמס. מערבבים את השמרים עם הקמח
  2. מפעילים את המיקסר על מהירות איטית ומוסיפים בהדרגה את תערובת הקמח והשמרים, כשכל הקמח בפנים מגבירים למהירות בינונית לשמונה-עשר דקות (הבצק צריך להיות אחיד וחלק)
  3. מקמחים משטח עבודה ואת הידיים ולשים את הבצק כחצי דקה. מכדררים לכדור, מניחים אותו במגש או קערה מרווחת (שיהיה לו מקום לתפוח), מורחים מעט שמן זית על הכיפה ועוטפים אותו בניילון נצמד
  4. מניחים במקרר לתפיחה של 12 שעות לפחות, ככל שתיתנו לו יותר זמן השמרים יקבלו הזדמנות לעשות את שלהם ולבצק יהיה טעם פחות חזק
  5. שעה וחצי-שעתיים לפני מוציאים את הבצק ונותנים לו להגיע לטמפרטורת החדר, במקביל מחממים את התנור לחום מקסימום (300-250 מעלות, למי שיש אבן שמוט בתנור ייקח יותר זמן). מרדדים את הבצק במערוך או שפותחים עם הידיים (כמו פיצהמן, רק לאט יותר, מעבירים מגב יד אחת לשנייה).
  6. מותחים את הבצק על רשת לפיצה או בתבנית (מורחים את הקצוות במעט שמן זית), מורחים רוטב, מפזרים את המוצרלה המגוררת (כ-200 גרם לפיצה בקוטר 30 ס"מ) וזורקים את התוספות ואת הפיצה לתנור (כ-10-8 דקות)
הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) אחרי ביקור בתנור

הפיצה המועדפת (רוקפור, עגבניות ובצל מקורמל) אחרי ביקור בתנור

  • האופציה המועדפת שלנו היא בצל מקורמל (מטגנים קלות, מוסיפים סוכר חום ואז מעט חומץ בלסמי), רוקפור ועגבניות. הפעם החלטתי, כמחווה לאבא של הצדיקה שלא אוכל עגבניות מבושלות, להכין גם פיצה לבנה: בצק מעט עבה יותר, מרוח שמן זית, חתיכות פרמז'ן, גבעות מוצרלה ונגיעות של ריקוטה תרד (טוחנים את התרד ומערבבים עם הגבינה). כשהיא יצאה מהתנור הזלפתי עליה עוד קצת שמן זית ושמן כמהין
  • אפשר להכין מראש בצקים ורוטב ולהקפיא אותם, אצלנו במקפיא כמעט תמיד אפשר למצוא בצק, רוטב ומוצרלה, שרק מחכים להרכיב יחד פיצה
ריקוטה-תרד: קוצצים את עלי התרד, מוסיפים את הריקוטה ומערבבים. זהו

ריקוטה-תרד: קוצצים את עלי התרד, מוסיפים את הריקוטה ומערבבים. זהו

בסיס לרוטב עגבניות:

  1. חותכים לחצאים/רבעים חצי ק"ג עגבניות תמר בשלות (אפשר גם שרי או עגבניות רגילות)
  2. מערבבים בתבנית עם מעט שמן זית (מרטיבים את כל העגבניות), טיפה סוכר (נגד החמיצות), מלח ופלפל ועשבי תבלין לפי בחירה (אני מעדיף נענע, אפשר גם בזיליקום או אורגנו בשביל הקלאסיקה)
  3. מכניסים לשעה בתנור שחומם ל-70-50 מעלות – החום הנמוך מונע מהעגבניות לעבור תהליך כימי שישחרר טעם חמוץ ומריר
  4. מוציאים מהתנור וטוחנים בעזרת מג'ימיקס/מיקסר יד. המדקדקים יכולים לסנן על מנת להיפטר מהקליפות והגרעינים
  • אפשר לוותר על שלושה השלבים הראשונים ופשוט לטחון קופסת שימורים של עגבניות תמר מקולפות, אפשר למצוא כאלו בלי חומרים משמרים כמעט בכל סופר
  • לרוטב פיצה: מעבירים את העגבניות לסיר קטן, מוסיפים שום כתוש לפי הטעם ומבשלים על אש קטנה לשעה נוספת (אם האש הקטנה ביותר חזקה מדי אפשר לשים את הסיר על מחבת). מקררים ומורחים על הבצק (שלוש כפות גדושות לפיצה בקוטר 30 ס"מ)

עוד מתכונים לחטיפיםפוטטו סקינס קריספיות במיוחדביף ג'רקישבלולי בצק עליםטבעות גבינה אפויותעוף מטוגן כמו ב-KFC

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פיצה לבנה: ריקוטה-תרד, פרמז'ן, מוצרלה, שמן זית ושמן כמהין

פיצה לבנה: ריקוטה-תרד, פרמז'ן, מוצרלה, שמן זית ושמן כמהין