תגית: בצל

מרק פרמז'ן, פשוט וטעים (צילום: דרור עינב)

נחמה בצלחת: מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן

אני לא נוהג להעלות מתכונים של אחרים מבלי לשנות אותם קצת, לתת להם את הטוויסט הקטן שלי. אני לא מרגיש נוח אחרת, אבל הפעם החלטתי לחרוג ממנהגי כשירות לקהילה, כשירות עבורכם. גם לכם מגיע לאכול את המרק המדהים הזה, המרק שאכלנו הצדיקה ואני בביקור שלנו באפריל בפריז. הלכנו לארוחת טעימות בצהריים בשה ל'אמי ז'אן וזוהי המנה הראשונה שהוגשה.

הוא היה כל כך טעים. גם שאר המנות, אבל רק הוא נצרב בזיכרון. לכן חזרנו לטעום ממנו שוב בביקור המולדת האחרון שלנו בפריז. לכן גם בחרתי בו כמנה שהיא נחמה בצלחת עבורי לפרויקט שהפוסט הזה הוא חלק ממנו, שזכה לשם – חכו לזה – "נחמה בצלחת". תודו שהופתעתם. מקווה שאתם זוכרים את המתכונת הקודמת, אז הכנתי לחם שום ממכר.

מרק פרמז'ן, הרכיבים (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן, הרכיבים (צילום: דרור עינב)

נכון, ההגדרה של הפרויקט דיברה על מנה שמכינים הרבה, בכל פעם שמחפשים במטבח אחיזה במשהו מוכר או רוצים לאכול משהו שעושה טוב גם בבטן וגם בלב. ואני, בכלל לא הכנתי את המרק הזה עד לפני שבועיים, איך הוא כבר הופך למנה המנחמת שלי? אז זהו שיש לי כמה תשובות לשאלה הרטורית הזאת.

התשובה הראשונה חוזרת למפגש הראשון בינינו. אני יושב לראשונה במסעדה צרפתית עם שף באסקי שיצא לו שם של קצת משוגע, כזה שמגיש לך מה שהוא רוצה ואתה תאכל. עד הסוף. ואנחנו עוד העזנו לבקש ממנו שיתחשב בהגבלות הקולינריות של הצדיקה, ז"א לוותר על החזיר והשרצים שמופיעים כמעט בכל מנה שלו.

מחכים למנה הראשונה והמלצר מגיע עם שתי קערות מרק עמוקות במיוחד. אני מביט לתחתית הצלחת ונדהם. היא ריקה. למעט כמה פירורי פריכים של לחם ובייקון, מעט עירית קצוצה ובצל שאלוט קצוץ. שנינו המומים. "על זה שילמנו?" היא השאלה ששנינו שואלים אחד את השנייה מבלי לדבר. עד שמגיע המלצר עם קנקן ושופך באומנות נוזל לבן וממכר. כשהוא נגמר עברתי לנגב את הצלחת עם הלחם.

התשובה השנייה קשורה לביקור השני שלנו במסעדה, שהיה קצת פחות מוצלח אחרי הארוחה החלומית שלה זכינו בביקור הבכורה. גם הפעם היה טעים, אבל קצת פחות. התנחמנו במרק. הוא נשאר מדהים כשהיה. פחות מחודש עבר מאז שחזרנו ודי מהר הבנתי שצריך לטפל איכשהו בגעגועים לעיר, הכי טוב דרך הבטן. והנה אנחנו פה, מתנחמים במרק נהדר שלבטח יהפוך לחבר קבוע.

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן. חלום בצלחת מרק (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן. חלום בצלחת מרק (צילום: דרור עינב)

  • שמתם לב לתמונות הנהדרות שמלוות את הפוסט הזה? כל הקרדיט מגיע לדרור עינב המוכשר, עשו לעצמכם טובה ותשוטטו קצת באתר שלו

רכיבים למרק פרמז'ן (8 אנשים):

  • 25 גרם חמאה
  • 100 גרם גבינת פרמז'ן, חתוכה לפרוסות
  • חצי ליטר ציר ירקות/עוף
  • ליטר שמנת לבישול
  • חצי ליטר חלב
  • עירית קצוצה גס
  • בצל חתוך גס
  • מלח
  • שאלוט קצוץ דק (כחצי שאלוט לסועד)
  • 3 פרוסות לחם, חתוכות לחתיכות קטנות
מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן (צילום: דרור עינב)

מרק פרמז'ן של שה ל'אמי ז'אן (צילום: דרור עינב)

מתכון למרק פרמז'ן (8 אנשים):

  1. ממיסים את החמאה על אש בינונית בסיר מרק ומוסיפים את הבצל, מטגנים כעשר דקות.
  2. בינתיים מחממים את הציר ומביאים את החלב והשמנת לטמפרטורת החדר (אנחנו לא רוצים שהם יורידו את הטמפרטורה בסיר משמעותית).
  3. מוסיפים את הציר, החלב והשמנת וכשהנוזל מתקרב לרתיחה מוסיפים פנימה 75 גרם מהגבינה ומבשלים כ-45 דקות כשהנוזל מבעבע קלות.
  4. לאחר 45 דקות מוסיפים את שארית הגבינה ומבשלים עשר דקות נוספות.
  5. טוחנים את המרק במעבד מזון או בעזרת בלנדר יד, אחר כך מעבירים אותו דרך מסננת.
  6. קולים את חתיכות הלחם עם מעט שמן זית ומניחים בכל קערת מרק מעט קרוטונים, שאלוט קצוץ ועירית. שופכים מעל את המרק ומגישים.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פרויקט נחמה בצלחת, כל המשתתפים

פרויקט נחמה בצלחת, כל המשתתפים

טים טאם ביתי – ענבל מפיית העוגיות, מרגריטה קלאסית – אורן נדלר, אקלר קצפת עם תותים – נטלי לוין, דייסת חיטה – אפרת מוסקוביץ, מק אנד צ'יז – גיל גוטקין, מרק אפונה – עז תלם, עוגיות שוקולד – רויטל אמיר, עוגת שוקולד תפוז – שירה נוסבוים, עוף בדבש וצ'ילי – אולגה טוכשר, פאי רועים – פז אלסטר, שוקולטה איטלקית – שרון גור, עוגת שוקולד ופירות יער – תיק אוכל, בבקה שוקולד וערמונים – אורלי דהן חרמש, פירוגי – גורמיאו, עוגת ביסקוויטים – יהודית אביב, ברד פודינג מעוגת שמרים – רות אופק, ספגטי ברוטב עגבניות – רומי נדלר, עוגת טרה לצ'ס – חן שוקרון, נוקדלי עם תבשיל פטריות – רחלי קרוט

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

יש דברים שיכולים להתקיים סביבנו שנים מבלי שנשים אליהם לב או נהיה מודעים לקיומם. זה יכול להצביע על משהו בנוגע אלינו, עניין קשור אליהם או שסתם זה קורה בלי סיבה מיוחדת. אבל אז, כמו בסרט אמריקני טוב וקיטשי, הכל משתנה ברגע אחד.

כל ההקדמה הגרנדיוזית הזאת נועדה להבהיר לכם שפעם בכלל לא יכולתי לחשוב על פיצה שלא כוללת רוטב עגבניות, זה נראה לי משהו שבא בילט אין עם המושג. האמת, כשאתה גדל על שלל פיצריות משובחות כמו פיצה פאביוס, פיצה דומינו (פיצה באבי אצלנו בחבר'ה) ופיצה פרונטו, אין הרבה סיכוי שתכיר פיצות שאינן קלאסיות, שלא לומר שומרות על נאמנות כלשהי למקור האיטלקי.

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

אמנם כבר יצא לי לטעום פיצה לבנה אחת או שתיים עד שהכרתי את הצדיקה, אבל אבא שלה – אדם שמסרב לאכול עגבניות מבושלות בשום צורה, הסיבה משתנה בהתאם לעיתוי והסיטואציה שבהם תשאלו אותו – הוא שגרם לי להעריך אותה יותר ויותר. היום אני כבר מבין את החשיבות שלה בכל תפריט, את הנחיצות של לכלול אותה בכל הזמנה שאנחנו עושים לכל המשפחה ובעיקר את טווח האפשרויות החדש שנפתח בפניי כשאני מכין פיצה בבית.

ההחלטה להכין לא סתם פיצה לבנה, אלא אחת עם כדור בוראטה שלם מעל היא החלטה מושחתת מכל הבחינות. הבוראטה – כדור מוצרלה שעוטף גבינת שמנת – מתפוצצת מעל ומרטיבה את כל הבצק בטעם הקרמי הנהדר שלה. תוסיפו לזה את המתיקות של הבצל המקורמל, החמיצות העדינה של הארטישוק המשומר ואת החריפות של הצ'ילי הטרי וקיבלתם פיצה שהיא חגיגה של טעמים.

מצרכים לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  • בצק פיצה
  • כדור בוראטה טרייה
  • בצל בינוני, חתוך לחצאי טבעות
  • מעט שמן צמחי
  • מעט שמן זית
  • 2-1 כפות סויה
  • 2 כפות סוכר חום
  • רבעי ארטישוק משומרים
  • פלפל צ'ילי טרי, חתוך לפרוסות

מתכון לפיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי:

  1. מכינים את בצק הפיצה לפי המתכון בלינק המצורף
  2. מחממים תנור לחום המקסימלי שלו
  3. מקרמלים את הבצל: מחממים את השמן במחבת, מטגנים את הבצל על אש בינונית עד שהוא נהיה שקוף. מפזרים מעל את הסוכר החום ומחכים עד שהוא נמס, מערבבים ומוסיפים את הסויה. לאחר כדקה נוספת של טיגון מכבים את האש
  4. מרדדים את הבצק ומורחים עליו שמן זית, מפזרים מעל את הבצל המקורמל, רבעי הארטישוק וטבעות הצ'ילי
  5. מכניסים לתנור ואופים כחמש דקות (עד שהבצק מתחיל לקבל צבע שזוף)
  6. מוציאים את הפיצה מהתנור ומניחים במרכזה את כדור הבוראטה, מפוצצים אותו ונותנים לכל השמנת שבפנים להתפזר על הבצק
  7. מחזירים לעוד כשתי דקות אפייה ומגישים

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

פיצה לבנה עם בוראטה, ארטישוק, בצל מקורמל ופרוסות צ'ילי

בחש בוכרי: אורז ירוק מעשבי תיבול עם בשר טחון וחתיכות של כבד בקר

בחש, אורז בוכרי ירוק וממכר

לפעמים, כשאנחנו הולכים לאכול בחוץ, ממש קשה לי לבחור. אני בוהה בתפריט, מתלבט בין האפשרויות הרבות. במקרים הקשים חוסר החלטיות משתלט עליי, כל המבחר גורם לבלבול. אני יכול להסתכל על התפריט עוד שעה מבלי לבחור, הכל נראה לי אותו דבר. לרוב אני מאיץ במי שאיתי להתחיל להזמין, בתקווה שהלחץ יוביל אותי לקבל החלטה. פעמים אחרות אני שם את מבטחי במלצרים ומקווה שההימור ישתלם.

חגיגות יום ההולדת המשפחתיות, שבהן ההורים שואלים אותי כבר שבועיים לפני מה ארצה שיכינו לכבוד המאורע הפכו לחוויה מאוד דומה. ההבדל הוא שפה אין תפריט, אני נשען על מאגר הזיכרונות הקולינריים. מנסה לדלות מנבכי המוח איזו מנה מסורתית שאחד מהם מכין ארצה הפעם, מתקשה להיזכר מה ביקשתי בשנים שעברו.

אם פעם אחת בשנה זה לא מספיק, אז מאז שהצדיקה נכנסה למשפחה אני נאלץ להתמודד עם רגע הבחירה הקשה פעמיים בשנה. בכל זאת, אני לא יכול להתעלם מבקשת העזרה שלה לניווט בנוף קולינרי שאינו מוכר לה. חלק מבני המשפחה מייחסים לי השפעה גדולה מהבחירה, עד רמה של השתלטות עליה ושכנוע של הצדיקה לבחור במנות שאהובות עליי. עזבו את הקטע המעליב של ניצול הכוח שמיוחס לי, על זה אני יכול להתגבר, אבל מה לגבי חוסר האמונה ביכולתה של החצי הטוב יותר שלי לקבל החלטות לבד? בשביל להוכיח שהם טועים שכנעתי אותה השנה להזמין בחש, אורז בוכרי ירוק עם עשבי תיבול. סתם, היא בחרה לבד. אני רק הזכרתי לה את השם.

בחש בוכרי או באחש בוכארי? תלוי אם אתם אנשים של א' או לא

בחש בוכרי או באחש בוכארי? תלוי אם אתם אנשים של א' או לא

מצרכים לבחש, אורז בוכרי ירוק (8 אנשים):

  • בצל גדול קצוץ דק
  • 1.3 ק"ג בשר בקר טחון גס
  • 3-2 פרוסות כבד בקר (מטוגן קלות וחתוך לקוביות  קטנות)
  • 6 כוסות אורז פרסי ארוך (לאחר שהושרה במים רותחים ומלח לשעה)
  • 3 צרורות גדולים של פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, קצוצים דק
  • מלח ,פלפל שחור, מעט כמון
  • שמן לטיגון הבשר והכבד

מתכון לבחש, אורז בוכרי ירוק (8 אנשים):

  1. משרים את האורז במים רותחים ומלח לשעה
  2. מטגנים את פרוסות כבד הבקר וחותכים לקוביות קטנות לאחר שהוא מוכן
  3. מטגנים את הבצל עם הפלפל והכמון עד להזהבה קלה
  4. מוסיפים את פירורי הבשר בשלבים ותוך כדי בחישה , מטגנים עד שהבשר הטחון משנה את צבעו
  5. מוסיפים את קוביות הכבד ומטגנים יחד 3-2 דקות, בלי להפסיק לבחוש. מוסיפים מלח לפי הטעם ומכבים את האש
  6. שוטפים ומסננים את האורז, מערבבים אותו היטב עם עשבי התיבול
  7. מוסיפים את האורז לסיר ומערבבים אותו היטב עם הבשר והכבד
  8. מוסיפים מים רותחים בכמות שתכסה את תכולת הסיר (כ-1 ס"מ מעליה). אם צריך מוסיפים מלח ופלפל
  9. מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה, מעבירים לאש קטנה וכשהנוזלים נספגים באורז, יוצרים בידית עץ ארובות אדים ועוטפים את מכסה הסיר במגבת
  10. מכסים וממשיכים לבשל באש קטנה עד שהאורז רך
  11. מגישים עם גרגירי רימון ליד או פרוסות צנונית
* מעוניינים באורז ירוק יותר? אפשר להוסיף עוד עשבי תיבול למתכון
עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!
שקיעה במדברא, היכן שהצדקה בחרה לבלות את יום ההולדת האחרון שלה

שקיעה במדברא, היכן שהצדקה בחרה לבלות את יום ההולדת האחרון שלה

מאפה שמרים מלוח, ממולא בכל טוב

מאפה שמרים מלוח: הנחמה הטעימה שבבצק

זאת כנראה תקופת האימונים הקשה ביותר שהייתה לי בכל חמשת המרתונים אליהם התכוננתי. אין שתי ריצות טובות ברצף, למזלי גם אין שתי רעות (לפחות במיוחד) ברצף. כל הריצות הארוכות – גם אלו הטובות – מרגישות כמו מרתון שלם, מאבק מתמשך של הגוף והנפש להגיע למטרה שנקבעה מראש. תמיד זה מסתיים בקושי אדיר, בלי שום יכולת לרוץ גם 20 מטר יותר מעבר לתכנון המקורי איתו יצאתי מהבית.

האימונים האלו גורמים לי להרגיש, אם מותר לי לצטט דמות מסרט פנטזיה אהוב במיוחד, כמו מעט מדי חמאה שמרוחה על יותר מדי טוסט. בזה אני דווקא מצליח לראות משהו חיובי, מאחר שהתקופה הזאת והקשיים הרבים שהיא מזמנת לי מאפשרים לי להבין מה עבר על הספורטאים עליהם כתבתי כשעוד התפרנסתי מהמקצוע הנעלם שנקרא עיתונות.

פציעה טורדנית שכתבתי עליה עשרות פעמים ואף פעם לא הבנתי כמה מציקה היא יכולה להיות, היום אני יודע. אני גם מתחיל לקלוט את ההבנה שמובילה ספורטאים ותיקים לפרישה ממה שעשו כל חייהם, ממה שהגדיר אותם מאז שהם קטנים, המחשבה שהגוף בוגד בהם, שאין להם כבר את היכולת לעשות את מה שעשו כל כך טוב בעבר ובקלות יחסית.

בשביל רבים מהם זאת הנפילה מהאולימפוס, פתאום הם הופכים לבני אנוש ונותר להם רק להתרפק על תהילת העבר ולהתנחם בה. אני, שתמיד הייתי ותמיד נותרתי בן אנוש, מתנחם באוכל ואין הרבה דברים מנחמים מבצק, במיוחד בצק שמרים. אחד הדברים הטעימים שאכלתי בתקופה האחרונה היה מאפה שמרים מלוח שהכינה השף-קונדיטורית מיכל בוטון לערב טעימות יין בספריית היין של ג'יאקונדה, מהרגע שאכלתי אותו הוא לא עזב את מחשבותיי וחיכיתי לרגע בו אנסה להכין אותו בעצמי.

למזלי מיכל היא לא רק קונדיטורית מוכשרת, אלא גם בחורה מאוד נחמדה שהסכימה לתת כמה טיפים לפני שאני מקלקל בצק טוב על כל מיני ניסיונות. וכך, חמוש בשלל עצות ובעזרתה של הצדיקה, ניצלתי את הסופ"ש הגשום להכנת המאפה המדהים הזה. נכון, הוא מצריך קצת עבודה, אבל הוא מעולה ויעשה רושם טוב על כל מי שיטעם ותוכלו לשחק עם המילוי לפי מה שמתחשק לכם באותו רגע.

מצרכים למאפה שמרים מלוח (שתי תבניות אינגלייש קייק):

לבצק

  • 500 גרם קמח לבן
  • 9 גרם שמרים יבשים
  • כף גדושה סוכר
  • 90 מ"ל חלב
  • 2 ביצים (M)
  • כפית מלח
  • 100 גרם חמאה מומסת
  • חצי גביע שמנת חמוצה

למילוי

  • 300 גרם כתף בקר מעושן, פרוס
  • 250 גרם גבינת גאודה, פרוסה
  • בצל סגול, חתוך לפלחים (מלמטה למעלה)
  • 12 שיני שום קלופות
  • מקל סלרי, חתוך לקוביות לחתיכות בינוניות
  • טחינה גולמית
  • נענע
  • שמן זית
  • צלפים
  • פלפל ירוק חריף, חתוך לפרוסות דקות (למי שאוהב חריף)

מתכון למאפה שמרים מלוח (שתי תבניות אינגליש קייק)

מתכון לבצק שמרים מלוח:

  1. מערבבים את הקמח והשמרים בקערת המיקסר עם וו לישה.
  2. מערבבים את החמאה המומסת, החלב והשמנת החמוצה עד שמתקבלת תערובת פושרת (אם החמאה מתקשה בגלל הקור של שני המרכיבים האחרים, תנו לתערובת כמה שניות במיקרו).
  3. מוסיפים לקערת המיקסר את שאר המרכיבים ומעבדים כחמש דקות במהירות בינונית עד שמתקבל בצק חלק, רך ומבריק.
  4. מעבירים את הבצק לקערה משומנת, מכסים ומתפיחים עד שהוא מכפיל את נפחו (כשעה אם לא קר מדי).

מילוי:

  1. שמים את הבצל הסגול, שיני השום ומקל הסלרי בסיר קטן, מכסים בשמן זית ומבשלים על אש קטנה כשעה מבלי שהשמן רותח (רק מבעבע קלות) – בסוף התהליך נקבל בצל קונפי, שום קונפי וסלרי קונפי.

הרכבה:

  1. מרדדים חצי מהבצק על משטח מקומח היטב למלבן בגודל של 35X30 ס"מ/25X20 ס"מ.
  2. מניחים את מלבן הבצק על נייר אפייה, מורחים אותו בשכבה דקה של טחינה גולמית (הדבק שיחזיק הכל) ומסדרים את המילוי בארבע שורות (שתי שורות שחוזרות על עצמן).
  3. מגלגלים את הבצק מצד אחד לצד השני עד שמתקבל גליל ארוך.
  4. חוצים את הגליל, אבל משאירים את הסוף מחובר וקולעים לצמה תוך כדי שמסובבים את חתיכות הבצק בצורה של בורג.
  5. מעבירים לתבנית אינגליש קייק ומתפיחים עד שהמאפה מכפיל את גודלו (כ-45 דקות).
  6. מחממים תנור ל-180 מעלות, מורחים את החלק העליון בביצה ואופים כ-30-25 דקות.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

קוקו בקן ממולא בתבשיל טלה

"מנה שהתחפשה": קוקו בקן במילוי תבשיל טלה

כמו רכב, גם בלוג אוכל מגיע ברמת אבזור מסוימת. אחד הפינוקים הגדולים בחבילת האבזור היוקרתית הוא שיתופי פעולה עם בלוגרים אחרים. לבשל עם שותפים זה מאתגר, מפרה ובעיקר כיף מאוד לקבץ ארבעה בלוגרים במטבח אחד ליום משותף של בישולים. במהלך התהליך אתה לומד, מלמד ומתרשם מהאנשים שעומדים לצידך.

הפעם, לכבוד חג פורים המתקרב (נראה לי שהוא אי שם באופק), זכיתי להשתתף בפרויקט "מנה שהתחפשה" עם שלושה בלוגרים אהובים במיוחד – אולגה מ"המרכיב הסודי", גיל מ"מבשל ואוכל" ומתן מ"טוניס שולחן". כל אחד בחר מתכון מבלוג אחר והיה צריך לשנות אותו מעט, להכניס לו טוויסט, לעשות אותו קצת יותר שלו. והכי חשוב? אין אפילו זכר לאוזני המן, שהן כנראה מאכל החג המבאס שקיים.

בהגרלה הגדולה, שלא התנהלה בנוכחות נוטריון, שלפתי את הפתק של "טוניס שולחן". האמת, זה בדיוק מה שרציתי. משהו במרחק הגיאוגרפי והקולינרי בין המוצאים שלי ושל מתן משך אותי לנסות ולבשל את אחד ממתכוניו. למרות זאת, אני חייב להודות שהמתכונים הטוניסאיים עליהם גדל קצת הרתיעו אותי.

אני לא אוהב שמישהו משנה מתכון שגדלתי עליו, זה מרגיש כמו זלזול בחשיבות שלו עבורי. אין טעם להגיד את זה בקול רם, אני יודע שזה משהו שדפוק אצלי, אבל בכל מקרה לא רציתי לעשות את זה למתן. בסופו של דבר בחרתי במתכון שיותר קשור לבית של מתן, כזה שאמא שלו נהגה להכין, אבל לא אחד עם שורשים טוניסאיים עמוקים – קערות לחם במילוי תבשיל בשר.

בהתחלה חשבתי לשחק קצת עם הבצק, לשדרג אותו עם טעמים נוספים, אבל משהו לא עבד לי בראש. בסופו של דבר הצדיקה באה לעזרתי וחיברה בין המנה שאמא של מתן הכינה לו לזאת שאבא שלי היה מכין לי – קוקו בקן (לחם מטוגן עם חור, בו מכינים ביצה). לא יכול לספור כמה שבתות פתחתי עם שתיים כאלה בצלחת, בלי שום צורך בסכו"ם. הקו המחבר בין שתי המנות, מן הסתם, הוא השימוש בבצק ככלי שמכיל את החלק המהותי.

במקום להכין בעצמי את קערות הלחם מהמתכון המקורי של מתן, בחרתי בלחם (קנו אחד עשיר ולא פרוס, חתכו חתיכות עבות שיהוו כלי נהדר לתבשיל) והחלטתי לשחק קצת עם התבשיל. את בשר הבקר החלפתי בגולאש טלה ואת הרוטב ביססתי על עגבניות ודלעת ערמונים, כשאת הטאץ' הסופי מעניק התיבול (פפריקה מעושנת בעיקר).

זה מה שמוצאים בסלון של בלוגרית רצינית

זה מה שמוצאים בסלון של בלוגרית רצינית

מצרכים לקוקו בקן ממולא בתבשיל טלה (6 אנשים):

  •  שש עגבניות, חתוכות לקוביות
  • שתי דלעות ערמונים, חתוכות לחצי ומנוקות מגרעינים
  • שני קולורבי, מקולפים וחתוכים גס
  • ארבע שיני שום כתושות
  • בצל סגול, חתוך גס
  • פלפל אדום מתוק, חתוך גס
  • 5-4 פטריות פורטבלו, חתוכות גס
  • 600 גרם בשר גולאש טלה, חתוך לחתיכות בינוניות-קטנות
  • פפריקה מתוקה ופפריקה מעושנת
  • מלח ופלפל שחור
  • שתי חלות/לחמים לא פרוסים
  • שלושה גבעולי בצל ירוק, חתוכים לעיגולים קטנים

מתכון לקוקו בקן ממולא בתבשיל טלה (6 אנשים):

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות, עושים חריצים בדלעת ערמונים בעזרת מזלג ומברישים אותה עם מעט שמן זית לפני שמכניסים אותה לכ-20 דקות בתנור
  2. מחממים מחבת גדולה בעלת דפנות גבוהות על אש גבוהה וצורבים את הבשר היטב
  3. מעבירים את הבשר לקערה, מנמיכים את האש, מוסיפים מעט שמן למחבת ומטגנים את הבצל, השום והקולורבי
  4. אחרי שהבצל מתרכך מוסיפים למחבת את הפלפל והפטריות, חמש דקות אחר כך מגיע תורן של העגבניות
  5. מחזירים את הבשר למחבת, מתבלים עם פפריקה מתוקה (שתי כפות), פפריקה מעושנת (כפית), מלח ופלפל שחור
  6. בעזרת כפית מרוקנים את תוכנה של דלעת הערמונים למחבת ומערבבים היטב, עד שהיא מתערבבת עם הרוטב שנוצר מהתפרקות העגבניות
  7. מכסים את הסיר חלקית ומבשלים כשעתיים עד שהרוטב מסמיך, אם במהלך הזמן הזה הרוטב הופך סמיך מדי יש להוסיף מעט מים ולערבב
  8. כשהתבשיל מוכן פורסים פרוסות עבות מהלחם/חלה ומרוקנים בעזרת סכין או היד את תוכנן עד ליצירת קערה
  9. את קערת הלחם ממלאים בעזרת התבשיל ומעל מפזרים בצל ירוק לקישוט וקצת קראנץ'

הנה מה ששאר החבר'ה עשו:
טרטר בקר וכמון עם קריספי בורגול של "טוניס שולחן"
טארט שוקולד וקרמל מלוח של מבשל ואוכל
ריזוטו דלורית של "המרכיב הסודי", שמתבסס על המתכון הזה שלי

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!