טיול לווייטנאם: אין כמו ריח של נאפלם על הבוקר

מהטיול בווייטנאם חזרתי עם אובר ווייט רציני של חוויות. ידעתי שאני רוצה לחלוק חלק גדול מהן, לזרוק טיפים קטנים למי שמתכנן לנסוע ואולי גם לשכנע עוד מבקר או שניים פוטנציאליים. התחלתי עם המטלות הסיזיפיות (מפת גוגל), עברתי למה שאני מכיר הכי טוב (מדריך קולינרי) ולסוף השארתי את מה שאתם עומדים לקרוא, מעין יומן מסע משולב במידע וטיפים (מרוכזים למטה, בסוף המסלול).

מסלול טיול בווייטנאם, עונות מומלצות
אנחנו הגענו בקיץ, שזאת העונה הרטובה והדי מגעילה. הכל חם יותר ובנוסף יש את הסיכוי שמונסון יחרבן לכם כמה ימים מהטיול. בכל הנוגע לגשם היה לנו מזל, אבל החום לא פסח עלינו ובשלב מסוים כבר ויתרנו על המלחמה בו. הבונוס היחיד הוא שמדובר בתקופה חלשה יחסית לתיירות, כך שהמחירים נוחים יותר וכמעט בכל מלון-מסעדה-אטרקציה לא תתקשו למצוא מקום.

אנחנו נעזרנו בשירותיה של סוכנת נסיעות מקומית (אלכס, כל נותני השירות במדינה מאמצים שם מערבי כדי שיהיה לכם קל), שחברה של חברה המליצה עליה. אחרי מסכת מיילים ארוכה (דיונים על המסלול, מו"מ על המחיר) היא ארגנה לנו טיול לתפארת, שכלל גם עזרה בכל רגע נתון שבו הזדקקנו לה. מוזמנים לפנות אליה (sales2@threeland.com), אל תשכחו לציין שעמרי ורוני שלחו אתכם (אולי יסייע לכם לזכות בהנחה מסוימת).

הקטנוע החליף בווייטנאם את בהמות העבודה

האנוי, סאפה והאלונג ביי
בכל הנוגע למסלול, הכל תלוי בעונה, בזמן שיש לכם ובמה שמעניין אתכם. אנחנו נחתנו בהאנוי וממנה יצאנו לביקור של יומיים בסאפה (עיירה מדהימה בהרים של צפון המדינה) ושייט של יומיים בהאלונג ביי (מפרץ עם מעל ל-1,500 איים קטנטנים, מעין גן עדן). בהאנוי עצמה, עיר הבירה של וייטנאם, יש מה לעשות ליום-יומיים, אבל אנחנו לא כל כך התחברנו אליה ובסופו של דבר שמחנו לעזוב אותה. יש לציין שבמהלך סוף השבוע היא הרבה יותר חביבה מבשאר השבוע, במיוחד באזור הרובע העתיק, עם שוק הלילה והמדרחוב-ג'ימבורי המטריף שלו.

ביקור בסאפה צריך להיות עוגן בבניית כל מסלול, לא הייתי מוותר עליה. לסאפה מגיעים בשביל לראות את טרסות האורז המדהימות, להתרשם מהנוף עוצר הנשימה ולסייר כמה שעות בין הכפרים, הליכה חביבה ולא קשה במיוחד. גם אם תבחרו לעשות את המסלול ללא מדריך מקומי לא תהיו לבד, נשות הכפרים מתלוות/נדבקות לתיירים, משוחחות איתם באנגלית שבורה ומצפות שייקנו מהן את עבודת היד שעליה עמלו שבועות רבים.

טרסות האורז המדהימות של סאפה

פעם אפשר היה להגיע רק ברכבת לילה, שזאת חוויה שנעה בין שעשוע לבדיחה עצובה (תלוי במזל שלכם), אבל לאחרונה נפתח כביש מהיר שמחבר בינה לבין האנוי ואוטובוס ישיר לוקח חמש שעות בלבד. משמעות ההבדל היא שבמקום לבלות לילה בשינה טרופה על הרכבת, אתם יכולים לצאת מסאפה אחה"צ ולהגיע למלון נורמלי בהאנוי כבר בסביבות תשע בערב. אם בכל זאת החלטתם לקחת את הרכבת עדיף לקנות מראש את כל ארבעת המקומות בתא השינה כדי להבטיח לעצמכם פרטיות.

אחרי סאפה חזרנו להאנוי ומיד חזרנו צפונה להאלונג ביי, ללא ספק אחד המקומות היפים ביותר שהיינו בו. מוצעת לכם האפשרות להצטרף לשייט של יומיים או שלושה, כשהאפשרות הארוכה יותר כוללת טרק לפארק לאומי קרוב ושינה בשטחו. אנחנו הלכנו על השייט הקצר יותר, בעיניי שווה לסמן את המקום כיעד להתפנקות ולבחור בספינה באיכות גבוהה. אנחנו בחרנו ב-Jasmine ולא הצטערנו לרגע, הכל היה מדהים והפך את החוויה לכמעט מושלמת.

אחד הילדים בסיור סביב הכפרים בסאפה

הואה והויאן
מהאנוי לקחנו טיסה מהירה להואה, עיר חביבה ובעלת חשיבות היסטורית גדולה לווייטנאמים (שימשה כבירת המדינה לזמן קצר יחסית). הוספנו אותה למסלול שלנו כי אני התעניינתי מאוד בביקור באזור המפורז (DMZ), היכן שנערכו מרב הקרבות בין צבא צפון וייטנאם לצבא האמריקני ומסייעיו.

אם אתם לחוצים בזמן אפשר לוותר על הואה ולטוס ישר להויאן, התחנה הבאה במסלול, אבל אם יש לכם זמן כדאי לבקר בה כי מדובר בעיר קלה לעיכול ובעלת כמה אתרים חשובים ומעניינים. המצודה של הואה מכילה את העיר הקיסרית ומאוד מעניין להעביר בה כמה שעות של שיטוט, פגודת טו דאם (אליה אפשר להגיע בשייט על ספינת דרקון) היא מנזר חשוב מאוד לבודהיסטים וממנה יצא הנזיר ששרף את עצמו כמחאה על משטר הדיכוי.

שקיעה מרהיבה בהאלונג ביי

הויאן תיזכר לעד כמעין פספוס, רק בגלל שלא הקצינו לה מספיק זמן (יומיים וחצי בקושי). כמו האלונג ביי, גם כאן החוף הנהדר הופך אותה למועמדת כדאית להתפנקות (השקעה במלון טוב עם גישה לחוף). כיף מאוד להסתובב ברחובות העיר העתיקה, במיוחד בערב כשכל מנורות הנייר מוארות והאורות משתקפים על הנהר. אני ויתרתי על התענוג, אבל הויאן היא מקום נהדר לעשות בו סדנת בישול.

סיבה נוספת שמביאה תיירים רבים להויאן היא הכמות האדירה של החייטים בעיר והמחירים הזולים שלהם (בהשוואה למה שאנחנו מכירים במערב). הכל התחיל לפני מאות שנים, כשהעיר שימשה כתחנת מסחר למשי ומאז התפתחה התעשייה ונותרה בעינה גם כשהסחר עבר לנמלים גדולים ומודרניים יותר. אם יש לכם פריט לבוש שתרצו לשכפל, מומלץ להביא אותו אתכם ולהבטיח שעבודת ההעתקה של החייט תהיה נאמנה למקור. אנחנו בחרנו ב-Bibi Silk, שידועה במחירים הנוחים והשירות האדיב. לא התאכזבנו. אגב, בהויאן גם תופרים נעליים (מבד ומעור), תיקים וארנקים.

גג של בונקר אמריקני, מיקום מוזר לתמונות חתונה

דרקון מוזהב במצודת הואה

סייגון והדלתא של המקונג
אחרי התקופה הקצרה מדי בהויאן טסנו להו צ'י מין סיטי (סייגון בשבילי) וקיבלנו מנה נחוצה של אורבניות כמעט אירופית. יש שטוענים כי האנשים בדרום וייטנאם הרבה יותר נחמדים מאלו שבצפון, הרבה יותר משוחררים ופחות קומוניסטיים בהתנהלות. אני חייב להודות שלרוב היו אלינו נחמדים מאוד בכל המקומות אליהם הגענו, אבל בהחלט אפשר לשים לב לאווירה פתוחה יותר ככל שמדרימים ובמיוחד בסייגון.

בניגוד להאנוי, לסייגון התחברנו באופן כמעט מיידי. היא הרבה יותר מערבית מהערים האחרות בווייטנאם, הרבה פחות צפופה ולחוצה והרבה יותר קל לאהוב אותה. היא אפילו מזכירה מעט את ת"א עם הווי בתי הקפה שלה, אליהם נוהרים המקומיים בשעות אחרי הצהריים והערב. חוויה אחת שלא היינו מוותרים עליה, ואחת שהצטערנו שעשינו רק בלילה האחרון בהאנוי, היא הצטרפות לסיור אוכל וחיי לילה. כבר כתבתי על זה בפוסט הקודם, אבל סיור כזה מסייע להכיר את העיר ואת המנהגים המקומיים ואחריו פתאום העיר, וגם המדינה כולה, הופכות לנגישות יותר – ולא רק מבחינה קולינרית.

בית העירייה של סייגון והחבר הו צ'י מין

המלחמה האמריקנית (כך נקראת מלחמת וייטנאם בפי המקומיים) היא חלק בלתי נפרד מסייגון גם אחרי כ-40 שנה אחרי. מעל הכל בולט מוזיאון זוועות המלחמה, מעין "יד ושם" וייטנאמי. בניגוד לרוב המוזיאונים שעוסקים במלחמה, והיינו בכמה וכמה מהם, הוא מציג את המידע בצורה אובייקטיבית יחסית וללא השפעות גסות מצד המשטר המקומי. לא מדובר במוזיאון גדול, סך הכול שלוש קומות במבנה בינוני, אבל קשה שלא לקרוא כל פיסת מידע שמוצגת ולהתעמק בזוועות המאבק. הקדישו לכך כמה שעות טובות ותהיו מוכנים לכמה מראות קשים, במיוחד החדר שעוסק ב-Agent Orange.

מעבר למוזיאון יש בעיקר את המלונות מהם דיווחו הכתבים האמריקנים על המלחמה שהתחוללה במדינה. רובם עדיין פעילים היום ואתם מוזמנים לשתות משקה או שניים במרפסות המפורסמות שלהם, רק תהיו מוכנים לשלם מחיר יחסית מופקע (בערך כמו רמת המחיר בארץ). מלבד אלו יש גם כמה נקודות עניין ש'נתרמו' על ידי השלטון הצרפתי בן 96 השנה – קתדרלת נוטר דאם, בניין הדואר ובניין העירייה המרהיב, עם השדרה היפה והפסל של החבר הו צ'י מין לפניו.

השוק הצף בדלתא של המקונג

מסייגון יצאנו לשני סיורים, אחד של חצי יום למנהרות קוצ'י ושני של יומיים לדלתא של המקונג. הראשון, גם אם היה לאתר מאוד תיירותי בבסיסו, היה מאוד מעניין ושווה להקדיש לו כמה שעות. זאת הזדמנות לראות אתר עמוס במנהרות של הווייטקונג, כולל הדגמות של המלכודות השונות והזדמנות לזחול בעצמכם במחילות הקטנטנות.

לגבי הסיור השני גזר הדין עדיין לא הוכרע. בגדול, אנחנו ממש לא נהנינו מהסיור והתחרטנו על בזבוז הזמן (יומיים שהיינו מעדיפים להקדיש להויאן ולסייגון), אבל זה היה קשור לגודל הקבוצה בסיור ולטיב המדריך. מצד שני, גם מי שסייר בדלתא עם מדריך פרטי עובר את אותן תחנות תיירותיות, כאלו שכוללות הדגמות ומיד אחריהן 'הזדמנות' לקנות, כך שאין הרבה הבדל בעיניי, עדיף להקדיש את הזמן לאזורים אחרים של וייטנאם. לכל שאר אזור הדרום, כולל החופים המרהיבים, כבר לא הגענו בגלל מזג האוויר.

רוב האנשים שחוזרים, ואנחנו מסכימים איתם, יספרו לכם שהווייטנאמים מאוד נחמדים, אפילו חמודים. גם אם לפעמים הם לא יודעים איך, הם כמעט תמיד ינסו לעזור לכם או לפחות יביעו רצון עז. אותו דבר מאפיין את השירות שלהם, שעל אף שהוא לא תמיד עומד בסטנדרטים המערביים המחמירים, הוא תמיד מתאפיין ברצון לסייע.

הכנת דפי אורז בדלתא של המקונג

טיפים לווייטנאם: לקחים מהטיול שלנו

• כמו ברוב המקומות במזרח, אחד הכלים החשובים שתצטרכו הוא יכולת מיקוח. בכל מקום. גם במקומות שפחות נראים לכם כמתאימים למיקוח, כמו קניון לדוגמה. ברוב המקומות המחיר הראשוני גבוה משמעותית מהמחיר האמיתי.
• תהיו מוכנים להזיע בכל עונה, לכן מומלץ להצטייד מראש במגבת קטנה לניגוב הזיעה מהפנים או במגבת מקררת. גם ביגוד מנדף זיעה יכול להיות שימושי.
• הדבר הראשון ששמים אליו לב כשרק נוחתים בווייטנאם הם חוקי התנועה המיוחדים, או היעדרם. זהו ג'ונגל מפחיד וחציית רחוב יכולה להפוך לאתגר לא פשוט, אבל יש טיפ אחד שיעזור לכם להתמודד עם הטירוף וישמור עליכם בטוחים – אתם חייבים להמשיך לזוז כל הזמן, אסור להישאר סטטיים. עם מטרה נעה הווייטנאמים יודעים להתמודד, הם כבר ינווטו סביבכם. רק אל תעצרו.
• מחיר המוניות כל כך נמוך שחבל לנסות למצוא את דרככם בחום הזה בצורה אחרת. כדי למנוע בלבולים החזיקו בצורה כתובה את שם היעד שלכם והראו לנהג, רק ככה הוא יבין בדיוק לאן אתם רוצים להגיע. לנו המליצו לקחת איתנו כרטיס ביקור של המלון בכל עת וזה הוכיח את עצמו.
• סאפה: במהלך הסיור תיתקלו בהרבה ילדים מקומיים, בואו מצוידים מראש עם מתנות קטנות (ממתקים או צעצועים) ותזכו למטח חיוכים חמוד מאין כמוהו.
• האלונג ביי: באחר הצהריים של היום הראשון יציעו לכם לבחור בין שייט בכפר צף לבין שייט בקיאק תמורת תוספת תשלום, בחרו באפשרות השנייה ונצלו את הזמן לחתור לפינה נסתרת של המפרץ ולרחצה בים. בבוקר ייקחו אתכם לשעה של שחייה בחוף חביב, בנוסף תוכלו לטפס לראש האיון ולצלם את התמונה המושלמת של המפרץ מלמעלה. אם תהיו מספיק זריזים תוכלו ליהנות משני העולמות.
• הויאן: בחרו חייט/חנות לפי הביקורות ב-Trip Advisor, זאת אינדיקציה מעולה לרמת המחיר וטיב העבודה שתקבלו. רוב המדריכים והנהגים יציעו לקחת אתכם לחנות שהם מכירים, לפעמים אפילו יספרו לכם סיפור על קשרים משפחתיים. ברוב המקרים מדובר בניסיון לגזור עליכם קופון והמחירים יהיו גבוהים משמעותית ממה שתוכלו לקבל במקום אחר.
• אם בחרתם לצאת לסיור קבוצתי, מומלץ לבדוק מראש מה גודל הקבוצה ולוודא שהיא לא גדולה מדי.

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

האלונג ביי, וייטנאם