4 ביולי שמח! הכירו את הקורן דוג, נקניקיה על מקל

יש לי תירוץ, אפילו שניים-שלושה, למיני ההיעלמות שלי מהבלוג בחודש האחרון (פוסט אחרון בתחילת יוני…). מי שעוקב אחרי דף הפייסבוק של השביתה כבר גילה בעצמו שהייתי במדריד, בטיול משפחתי מהסוג שכבר לא קורה – רק המשפחה הגרעינית, בלי בני זוג או ילדים. השקט, גם אם היה בשפה זרה (ספרדית), הוערך מאוד. עם כל הכבוד לבירת ספרד, השינוי המהותי והתירוץ העיקרי הגיע יומיים אחרי החזרה לארץ.

אחרי תקופה לא קצרה בלשון המעטה של כל מיני דברים אחרים חזרתי אל חיקו של מעגל העבודה, עניין שאני עדיין מתרגל אליו. בשביל להפוך את כל העניין הזה לעוד יותר מאתגר בחרתי במקום קצת שונה ממה שהכרתי עד עכשיו. לא עוד עיתונות ועבודה במשמרות, אלא סוג של עבודה ממסדית בחברה עם אופי הסתדרותי ונגיעות צבאיות קלות. לראשונה בחיי הבוגרים אני עובד מראשון עד חמישי, אבל ממש לא 9:00 עד 17:00. יותר בכיוון של לחכות ב-6:40 להסעה, להתחיל לעבוד ב-7:30 ולסיים בסביבות 18:00 ומשהו.

שלב ראשון בדרך אל הקורן דוג

הבלילה צריכה להיות סמיכה ונוזלית באותו זמן

ידעתי שנמצא מה לעשות עם הכוס הענקית של קוקה קולה

לא אשקר ואגיד שלא התקשיתי בהתחלה עם השעות, אבל לאט לאט המערכות מסתגלות וזה לא נראה לך מוזר לקום כל כך מוקדם. העובדה שהמונדיאל התחיל יחד עם החזרה שלי לעבודה לא משאיר בכלל זמן לבשל או להכין קופסאות לעבודה, אבל מי צריך כשיש כזה חדר אוכל מצוין (מריחים את הציניות דרך המסך?)?! מאז כל שבת מוקדשת להכנה מרוכזת של אוכל, כדי שלפחות הצדיקה לא תצטרך לחיות על סלטים דוחים במתחם הבורסה.

אירוע אחד הצליח להוציא ממני את הבשלן השאפתני – חגיגות העצמאות של ארה"ב, אומתי המאומצת. בעיניי ה-4 ביולי נתפס כהזדמנות מעולה להכין מלא ג'אנק פוד ולטפח צרבת קטלנית בסוף הערב. החלטתי להכין, בעצמי ורק לשלושה אנשים, אוכל לגדוד – גם מבחינת מגוון וגם מבחינת כמות. התפריט כלל קורן דוג, מאק אנד צ'יז, תירס (על הגריל או הבאנה סטייל), כנפיים מטוגנות וסליידרים (המבורגרים קטנים עם גבינת גורגונזולה מאיטליה וגבינה צהובה מהולנד).

תירס הבאנה מניו יורק. אפשר למצוא גרסה מקומית בטאקריה

למרבה הצער שלי בחרתי בהרכב קהל בעייתי, או יותר נכון לכתוב "בעל קיבה קטנה". אחרי הקורן דוג והמאק אנד צ'יז נשמעו אנחות ומשפטים כמו "אני מלא" ו"אני מפוצצת". קצת מנוחה וכמה כוסות אלכוהול, יחד עם התסכול הניכר לעין שלי, סללו את דרכם של ההמבורגרים אל הגריל, אבל פה זה נגמר.

אז את הכמיהה שלי לעוף מטוגן לא סיפקתי, אבל היי, אכלתי פעם ראשונה קורן דוג, שזאת בעצם נקניקיה מצופה על מקל. נכון, זה לא היה ב-State Fair והצדיקה לא זכתה עבורי בדובי ענק, אבל אני לא מתלונן. את חיבתי לאמריקנה זה סיפק. לרגע קט הנקניקייה המצופה הזאת זרקה אותי מעבר לאוקיינוס האטלנטי, לעולם צבעוני יותר וגדול יותר, עמוס בג'אנק פוד ובחיוכים פלסטיים ומזויפים. לעולם של אחד בפה ואחד בלב, ועדיף שהאחד בפה יהיה קורן דוג או עוף מטוגן.

• גם אתם מרותקים להוויה האמריקנית? מומלץ לקרוא את הבלוג של יונתן ובר

תתפרעו עם הציפוי. קורן דוג

קורן דוג. לבחירת הנקניקייה משקל גדול

תשתדלו לא לחורר את הנקניקייה

מצרכים לקורן דוג (12 נקניקיות על מקל):

• 12 נקניקיות דקות
• 12 שיפודי עץ
• שמן צמחי
• כוס קמח תירס (פולנטה)
• כוס קמח לבן
• חצי כפית מלח
• כפית אבקת אפייה
• 3 כפיות סוכר
• כוס חלב
• 2 ביצים
• 3 כפיות פלפל שחור טחון
• כפית פפריקה מעושנת (תבלין חובה בכל בית…)

מתכון לקורן דוג (12 נקניקיות על מקל):

1. מערבבים בקערה גדולה את כל המרכיבים היבשים (פולנטה, קמח, אבקת אפייה, סוכר, מלח, פלפל שחור, פפריקה מעושנת)
2. מוסיפים תוך ערבוב ובהדרגה את החלב ואחר כך את הביצים, עד שמתקבלת עיסה סמיכה (לא מדי)
3. משפדים את הנקניקיות עד הסוף, מבלי שהקצה החד ייצא מהחלק העליון של הנקניקיה
4. מחממים שמן ל-175 מעלות על אש גבוהה – אפשר במחבת או בסיר גבוה מאוד. האופציה הראשונה תצריך פחות שמן, אבל עדיף שכל הנקניקייה תכוסה בשמן עמוק
5. מנמיכים את האש לאש בינונית ומטגנים את הנקניקיות עד שהציפוי מקבל צבע זהוב
6. מוציאים מהשמן וסופגים את השאריות שלו בעזרת נייר סופג
7. מגישים עם מיונז/קטשופ/רוטב טרטר או כל שילוב רטבים אחר (קטשופ קארי לדוגמה) שעולה על רוחכם

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!