אושי-שולה. לא גאוות המטבח הבוכרי, אבל מנה שאי אפשר להפסיק לאכול

איך אומרים ריזוטו בבוכרית? אושי-שולה

שלושה שבועות בחו"ל יכולים לעורר געגועים אפילו בלב האבן שלי. התרופה הכי טובה לגעגועים היא אוכל ביתי, שהצלחת שלו מעלה יחד עם האדים גם זיכרונות. הקישור של המנה הבאה למטבח האיטלקי הוא גבולי, אבל היא מזכירה לי את סבתא שלי וכרגע היא האוכל הבוכרי היחיד שאני יודע להכין בעצמי – אושי-שולה, הריזוטו הבוכרי.

מדובר באוכל שרוב הבוכרים שבהם נתקלתי לא הכירו אותו, או לפחות לא הכירו את שמו בצורה שאני הגיתי. בגדול אושי-שולה הוא מאכל שלא מגישים לאורחים, אלא מכינים אותו למשפחה בלבד כי הוא לא מספיק מכובד כמו הפלוב לדוגמה – אורז עגול מבושל ברסק עגבניות עם חתיכות עוף, גזר ובצל.

האוכל הבוכרי – כמו רוב שכניו על דרך המשי – כולל הרבה אורז ורוב הידע הקולינרי שסבתא אסתר ז"ל העבירה לאמא שלי כלל מאכלי אורז על סוגיו. אושפלוב, אוסובו, בחש, סירקניז ואושי-שולה (שנים גדלתי על ההסבר שהמשמעות של אושי בבוכרית זה אוכל) היו חלק מאכלים שכילד התביישתי להגיד את שמם ליד חברים. אולי התביישתי להגיד את שמם, אבל לא התביישתי לאכול.

שלוש או ארבע מחמש המנות שהוזכרו כאן נכנסות, לפחות מבחינתי, לקטגוריה של אוכל שטעים במיוחד גם יום אחרי -קר, היישר מקופסת הפלסטיק שלקחתי מההורים, בעמידה ליד המקרר. אושי-שולה, כיאה לריזוטו אמיתי, לא נכנס לקטגוריה הזאת. אותו צריך לאכול חם ועכשיו.

בימים שסבתא או אמא היו מכינות אושי-שולה הייתי צריך לבוא ישר הביתה, כי מדובר במנה שלא מחכה לאף אחד. כשהיא מוכנה כדאי לאכול ישר, תתעכבו ותקבלו עיסה דביקה לצהריים. גם חימום שלה, עם עוד נוזלים, לא מחזיר את הטעם למלוא כוחו. חם ועכשיו. אין אחרת. צלחת שטוחה גדולה, כף וכל שנשאר זה לאכול במעגלים כי אמצע הצלחת רותח.

מצרכים לאושי-שולה (5 אנשים):

  • שני בצלים בינוניים קצוצים
  • שלושה גזרים בינוניים חתוכים לקוביות
  • ארבע כנפיים
  • 400-300 גרם פילה חזה עוף
  • שלושה-ארבעה גרונות
  • שלוש-ארבע כוסות אורז עגול (אפשר גם אורז לריזוטו), לא צריך השרייה
  • עגבניות מרוסקות – קצת יותר מקילו של רסק
  • שתיים-שלוש כוסות מים רותחים
  • מלח ופלפל
אושי-שולה. כדאי לאכול בעיגולים, מבחוץ פנימה, כי האמצע חם מאוד

אושי-שולה. כדאי לאכול בעיגולים, מבחוץ פנימה, כי האמצע חם מאוד

מתכון לאושי-שולה (5 אנשים):

  1. מטגנים את בצל על אש בינונית עד הזהבה, מתבלים בפלפל
  2. מוסיפים את חלקי העוף ומטגנים עד לשינוי צבע
  3. מוסיפים את הגזר ומטגנים עוד קצת
  4. שופכים קצת מים רותחים ומערבבים, נותנים לנוזלים לרתוח שוב על אש בינונית – המטרה הסופית היא שהעוף יתפרק מהעצמות, אז תנו לשלב הזה את הזמן  שלו ואל תמהרו להוסיף את האורז. אפשר להוסיף עוד מים אם חלק ניכר מהם התאדה
  5. מוסיפים את האורז ואיתו קצת עגבניות מרוסקות ומים
  6. מערבבים בלי הפסקה, במצב בו אף פעם לא חסרים נוזלים – כמו בכל מנת ריזוטו, מוסיפים את הנוזלים (רסק העגבניות ומדי פעם טיפה מים) בהדרגה. מתבלים במלח
  7. שולפים מדי פעם את עצמות העוף שהבשר כבר התפרק מהן, כשגרגירי האורז מספיק רכים (עניין של כ-40 דקות-שעה, לא לדאוג אם לוקח קצת יותר), אך לא רכים מדי, מגישים
  8. אפשר לפזר מעל קצת פטרוזיליה קצוצה ולשפוך מיץ לימון, תאמינו לי שזה משדרג

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

11 מחשבות על “איך אומרים ריזוטו בבוכרית? אושי-שולה

  1. נעמי

    מילא אני, אבל בלה מהצפורניים מאשרת כל מילה. רק פטרוזיליה מוחלפת בכוסברה, אמרתי שאתה לא אוהב

    אהבתי

  2. פינגבק: אושפלו: עושים כבוד לפלוב של סבתא אסתר | שביתה איטלקית

  3. פינגבק: יום הולדת חוגגים עם חמין בוכרי: אוש סובו | שביתה איטלקית

  4. פינגבק: ריזוטו, כי לפעמים דביקות היא דבר מבורך | שביתה איטלקית – ראשי

  5. פינגבק: זיכרון ילדות: מקרוני ברוטב חמאת עגבניות | שביתה איטלקית – ראשי

  6. פינגבק: יום הולדת חוגגים עם חמין בוכרי: אוש סובו | שביתה איטלקית – ראשי

  7. פינגבק: ריזוטו פטריות עשיר ומפנק | שביתה איטלקית – ראשי

  8. פינגבק: חמין בוכרי מתקתק: אוש סובו | שביתה איטלקית – ראשי

כתיבת תגובה