שביתה איטלקית-צרפתית, הבלוג עובר לפריז

בדרך כלל לפני פסח הארונות מתרוקנים מכל המצרכים הרגילים שממלאים אותם מפאת היותם – אל תיבהלו – חמץ! אצלנו המאכלים מוגלים למגירה רחוקה, הרחק מעיניה של הצדיקה, שמשתדלת למתן את הכפייה הדתית שלה על חיי. הפעם יש סיבה נוספת להתרוקנות הארונות, שמחה יותר ואחת שלא קשורה למנהגים ומסורת.

בתחילת השבוע הבא נמריא שלושתנו – הצדיקה, הבלוג ואני – לשלושה חודשים פריז (למרבה הצער את פרגי אנחנו משאירים מאחור). יש שיקראו לזה פסק זמן מהחיים, אחרים מעריכים את האומץ והרצון לחוות באמת את אחת הערים האהובות עלינו. בשבילנו זאת תקופה העשרה – בבישול, בשפה, בחיים.

קפה בז'רדן דה לוקסמבורג, דרך מעולה לפתוח את היום בפריז

מפלס ההתרגשות עולה כל רגע, כמעט כמו זה של הכנרת בחורף האחרון. רשימת הדברים לעשות והסידורים רק מתארכת (מה לוקחים לשלושה חודשים? ועל מה מוותרים?), מה שמרחיק אותי יותר ויותר מהמטבח (בנוסף לכל נושא הכשרות לפסח, שלא משאיר למטבח האיטלקי הרבה מקום למשחק). אני מתנחם בפנטזיות על ביקורים בשווקים פריזאיים עמוסי כל טוב, על טארט לימון ואיזה מקרון ועל המרתון המתקרב (7.4, הרביעי שארוץ והראשון בחו"ל).

אני תוהה מה יעלה בגורל הצביון האיטלקי של הבלוג הזה בין כל הצרפתים שיקיפו אותו. אני מאמין שהם יחדרו את השריון שלו, זה יהיה טיפשי להתעלם מהשפעות שכאלה ואין לי כוונה להילחם בכך יותר מדי. כל החוויה הזאת משמעותה לקבל בפתיחות את כל מה שיגיע, אפילו את העובדה שנצטרך לטפס חמש קומות ברגל כדי להגיע לדירה שלנו בסן ז'רמן.

אין לי כל כוונה לגנוב את תפקידן של הפריזאית או פריז שה שרון, אבל תרגישו חופשי לבקש המלצות או טיפים כלליים לפני שאתם קופצים לבקר בעיר האורות. לצדיקה כבר יש קובץ מוכן שיענה על רוב השאלות, הוא נבדק בשטח על ידי לא מעט אנשים ואף פעם לא אכזב. מן הסתם הוא יתעדכן בהתאם לחוויות החדשות שלנו, אני בטוח שהן ימצאו את דרכן גם אל הבלוג…

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

טארט לימון של ז'ק ז'נין, היה הכי טוב בפריז

הכל טרי, אפילו הפרחים

הפארי ברסט של ז'נין, אותו הוא עדיין מכין

אפשר להגיד שאנחנו נעולים על פריז

מקרון של הוגו וויקטור, כמעט טעים כמו אלו של פייר הרמה

טארט לימון של פייר הרמה, רגע לפני החזרה מהביקור הקודם