עוגיות ג'ינג'ר, המרכיב הסודי

המלצות לשנה הקרובה

כמה מחבריי ברחבי הרשת סיכמו את השנה החולפת מנקודת המבט של הבלוג שלהם, קצת מצחיק אם הייתי עושה זאת לבלוג שנמצא באוויר רק מאז נובמבר האחרון. במקום זאת מצאתי את עצמי כחלק מפרויקט לקראת השנה החדשה בשיתוף חלק מאותם חברים, מעין ניסיון להעשיר את עולמכם עם המלצות על בלוגים נוספים שכדאי לכם להכיר ופוסטים אהובים שלהם ושלי. קבלו את הניסיון שלי, את אלו האחרים תוכלו למצוא במהלך מה שנותר בחודש הנוכחי בבלוגים שלהם.

למה בעצם אני ממליץ לכם על הבלוגים שמופיעים פה למטה? כי כמוני, כל אחד מהם נדבק בחיידק הבישול והאוכל בצורה כזאת או אחרת; כי כמוני, כל אחד מהם מבלה שעות רבות במטבח ונהנה מכך; כי כמוני, כל אחד מהם עושה מאמץ להביא לכם מתכונים טעימים, מגרים ומגוונים.

מה שקנה אותי אצל תמי מ"הפרור האחרון" הוא המסלול הדומה שעברנו בכל הנוגע להתפתחות בתחום הבישול, זה גם עורר אצלי געגוע לפיצה מקפיצה. לירון מ"טעמים שרואים מכאן" שכנעה אותי בגלל הפן של התרפיה שמספק הבלוג עבורה (לאגד את כל המתכונים שרשמה על פתקים קטנים ואיבדה באופן די קבוע…), הרגשה שאני מכיר טוב מאוד.

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

כרובית כמו מטוגנת, פשוט מבשל פשוט

הניסיון ליצור מורשת משפחתית הוא שבלט כשנתקלתי בטל מ"מה יש לאכול". אצל יובל מ"פשוט מבשל פשוט" התשוקה לאוכל פשוט מדבקת (התשוקה, לא האוכל הפשוט). התנגשות התרבויות היא מה שמרתק אצל אולגה מ"המרכיב הסודי", כי אוקראינית שמבשלת אוכל מרוקאי זה משהו שחייב להיות מעניין.

אל תחמיצו

עוגיות ג'ינג'ר חורפיות – המרכיב הסודי

אחד הדברים שגילית בחורף האחרון הוא שלאושר צרוף – או ג'ינג'ר מסוכר כמו שקוראים לו בחנויות הפיצוחים – יש מחיר לא גבוה יחסית (40 שקל ב"שוק קליפורניה", שבשוק לוינסקי). בקיצור, אני מת על ג'ינג'ר והספיק לי מבט חטוף על התמונות במתכון כדי לעורר רצון עז לטעום את העוגיות. אם אתם מחליטים להכין, אל תשכחו לשמור לי טעימה.

חמאת בוטנים ביתית – עד הפרור האחרון

תמיד אהבתי חמאת בוטנים, אבל את הטיפוס שלה במעלה סולם המאכלים האהובים עליי היא עשתה לאחר שאמריקאית חביבה הכריחה אותי לאכול כריך Pb&j (חמאת בוטנים וריבה). זה פתח לי עולם חדש של טעמים ושילובים. עזבו את הנושא, התחברתי לכל הרפרנסים השונים בפוסט. הכתיבה קנתה אותי.

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

פיש אנד צ'יפס, יש מה לאכול

נוסטלגיה במיטבה – טעמים שרואים מכאן

גם אני גדלתי באייטיז. גם אני נתקלתי בעשרות סברינות. גם אני האמנתי שמדובר באחד הקינוחים הכי טובים שיש. בכל זאת מדובר בעוגה ספוגה בסירופ מתוק והרבה שמנת עוד יותר מתוקה. היום ספק אם אצליח לגמור חצי קינוח לבד, הרי התפתחתי להיות מי שמעריך אוכל מלוח הרבה יותר, אבל הפוסט הזה החזיר אותי ברגע אחד לאמצע הקניותר (גאוות הקניות של נס ציונה באותה תקופה), מול ויטרינת הקינוחים של בית הקפה 'המפואר' "שרי".

כרובית כמו-מטוגנת – פשוט מבשל פשוט

הייתי שמח להיוולד בארה"ב. רוב האמריקאים אולי לא מבינים כ"כ באוכל, אבל נראה שטיגון עמוק הוא חלק מהתרבות של ארה"ב וקשה להתחרות באוכל מטוגן. עם השנים וההתבגרות גם הגוף שלי כבר נהיה פחות סלחן לגבי צריכה מוגברת של שמן (אם לא בהשמנה אז בצרבות קשות), לכן גם אני נוהג לחפש דרכים חלופיות להכין מאכלים מטוגנים (אחת ממנות הדגל שלי היא ה-PFC – פולק'ס פרייד צ'יקן, שבכלל מוכן בתנור עם מעט שמן). כילד עם עבר בתנועה הקיבוצית גם אני גדלתי על כרובית מצופה, את המתכון הזה אני בטוח אנסה בקרוב.

פיש אנד צ'יפס – יש מה לאכול

בהמשך ישיר לקו המטוגן של הכרובית, הלכתי על פיש אנד צ'יפס. מדובר באוכל רחוב נפוץ במיוחד ברחבי העולם, שבדיוק כמו עוף מטוגן, משום מה לא תפס בישראל. אני אישית מת על הפיש אנד צ'יפס של "פורטר אנד סאנס", אבל לאחרונה אני מתקשה לגרור את הצדיקה לשם. אולי הפתרון הוא פשוט להכין בבית את המתכון הזה? גם אם אתם לא בקטע של הפיש, מתחבא פה טיפ נהדר להכנת צ'יפס קטלני.

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

רביולי ערמונים בוויסקי, הפעם ברוטב חמאה, שמנת ופטריות פורצ'יני

איך בוחרים פוסט אהוב?

במסגרת הפרויקט נתבקשתי לבחור את הפוסט האהוב עליי משביתה איטלקית. כולה 11 פוסטים, כמה קשה זה יכול להיות? תתפלאו. איך בוחרים? מה שכתוב הכי טוב בעיניי או מה שיצא הכי טעים? הערב בו הכי נהניתי או האוכל אליו אני הכי מתחבר? החלטתי ללכת על פוסט הרביולי שלי – ממש נהניתי מהערב, האוכל יצא ממש מוצלח ואני גאה על הניסיון הראשון והמוצלח שלי לעשות את הפסטה הממולאת.

פוסטים אחרים שאהבתי

New year resolution – סולה

שאלוטס בעיר הגדולה הוא בלוג ביקורת מסעדות שאני מכיר מיומו הראשון, אפילו השתתפתי בחלק מהארוחות שזכו להיכנס לבלוג. שני, האישה מאחורי שאלוטס, גם פיתחה מיומנות של איסוף המלצות למסעדות בחו"ל ולפני כל טיסה אנחנו מקפידים להתייעץ איתה. הפוסט הספציפי הזה הגביר אצלי את הרצון להגיע בעצמי לסולה, והרי זאת המטרה של ביקורת מסעדות. גם אזכורה של המסעדה (גם אם לא לטובה) בה הצעתי נישואים לצדיקה נגע בי.

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

שולחן וכיסאות שעברו מייקאובר

קצ'ה פפה

בתור מי שמחפש את דרכו בבישול אוכל מארץ המגף, אני מודה לאל שאני לא מאמין בו על העובדה שיש בלוג כמו זה של רומינה לה קוצ'ינה. הידע הרב שלה על האוכל האיטלקי מובא בצורה קלילה וזמינה, כמו הדוגמה שמובאת כאן – הגרסה האיטלקית למאק אנד צ'יז

מתיחת פנים שבדית

נכון, זה לא בלוג אוכל, אבל בדיוק כמו בישול גם פה מדובר בסוג של אומנות – שיפוץ רהיטים. אחרי שסיימה לשפץ לי את החיים (הכירה לי את הצדיקה, בת דודה שלה מלידה), עברה דפי לשפץ ולחדש רהיטים והיא עושה קסמים. בפוסט הזה היא מדגימה כיצד להפוך רהיט די כעור של איקאה לפריט מרשים לכל הדעות. 

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

סברינה, טעמים שרואים מכאן

סברינה, טעמים שרואים מכאן

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “המלצות לשנה הקרובה

  1. אולגה

    עמרי, תודה על הפרגון! משום מה אני מרגישה שאם הייתי מרוקאית שמבשלת אוכל אוקראיני זה היה הרבה יותר מיוחד 🙂
    בכל אופן, תמשיך לכתוב ולשמח אותנו במתכונים מעולים!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s