ממה שמצאתי בבית

חודש וחצי בחו"ל, במיוחד אם מבלים חלק גדול ממנו על חוף קאריבי קסום, מספק הזדמנות נהדרת לחשבון נפש. כזה שבסיומו מתקבלת החלטה שאחרים מתקשים להבין – עזיבת עבודה לטובת הלא נודע. שלושה ימים אחרי החזרה לאותה עבודה הודעתי כי אין ברצוני להמשיך בעיתון המתפורר, הרוכש החדש עשה עבורי את העבודה ואחרי שבועיים קיבלתי את שייחלתי אליו – מכתב פיטורים והמון זמן להגשים את הפנטזיה שלי בנוגע לבישול.

על החול הלבן של אותו חוף קאריבי דמיינתי כיצד אעביר את כל הזמן החופשי שיעמוד לרשותי, בין חתימה שבועית בלשכת האבטלה לאחרת. חלמתי להפוך לג'ולי, עכשיו רק נותר למצוא את הג'וליה שלי. שלא כמו כוכבת הסרט, לי אין שף אחד שאת צעדיו ארצה לשחזר. אני רוצה להתמחות במטבח מסוים, עם פזילות לאחרים בשביל הגיוון. בחרתי במטבח האיטלקי בעיקר בגלל הפשטות הקסומה שלו והשימוש בחומרי יסוד טריים, חייב להודות כי העובדה שהתאהבתי בשם – "שביתה איטלקית" תרמה גם היא לבחירה.

ביום הראשון שלי בבית, עוד לפני אבזור המטבח לקראת המשימה, בער בי הרצון לבשל וממה שהיה לי בבית אלתרתי מנה של קנלוני תרד ורוקפור ברוטב בשמל. מתכון די פשוט שעשוי להיתפס כמתוחכם יותר בגלל השימוש בגבינה בעלת הטעם החזק, אבל לא ייקח לכם יותר מחצי שעה של עבודה ועוד חצי שעה של התבוננות בתנור (לא חובה, פשוט שלי נוטה לשרוף חלקים מסוימים).

לעסק:

  • חבילת קנלוני
  • מדליוני תרד קפוא (מוצרים טריים עאלק…)
  • 50 ג' גבינת רוקפור מפוררת, אבל אפשר להוסיף יותר כדי לקבל טעם חזק יותר
  • 100 ג' קמח
  • מעט שמן/50 ג' חמאה
  • חלב כמידת הצורך, כדי ליצור רוטב בשמל עם מרקם חלק
  • מלח, פלפל ואגוז מוסקט לפי הטעם
  • 50 ג' פרמז'ן מגוררת

מה עושים?

  1. מפשירים את התרד על אש נמוכה
  2. מחממים את השמן/חמאה בסיר קטן ומוסיפים את הקמח תוך כדי ערבוב. לאחר שכל הקמח מקבל גוון אגוזי מורידים מהאש ומקררים מעט. מוסיפים את החלב תוך כדי ערבוב ועד לקבלת רוטב סמיך ונטול גושים (מזל שיש חברים במעריב שהזכירו ששכחתי שלב…)
  3. מוסיפים קצת מרוטב הבשמל ואת גבינת הרוקפור לתרד. מערבבים עד לקבלת מרקם סמיך, מתבלים לפי הטעם ומורידים מהאש
  4. לאחר שהתרד מתקרר מכניסים אותו לשק זילוף (אפשר גם עם כפית, רק שזה הרבה פחות נוח. מניסיון) וממלאים את הקנלוני (בערך 15-12 גלילים)
  5. משמנים תבנית, מכסים את התחתית שלה עם רוטב בשמל ומסדרים את הקנלוני שורות כשהם צמודים אחד לשני. מכסים את כל העניין עם הרוטב שנשאר ומעל מפזרים את הפרמז'ן. ביניכם לבין ארוחה טעימה מפרידה רק עוד חצי שעה בתנור (חום של 190 מעלות)

עדכונים חמים מהתנור ועוד הפתעות בדף הפייסבוק שלי – עשו לייק!

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “ממה שמצאתי בבית

  1. עודד

    מגניב יא פח, רק תעבוד על הסטיילינג והצילום. במבט ראשון זה נראה כמו קציצות שהעלו עובש במקרר

    אהבתי

    1. שני

      תתחדש! אבל שים לב שאתה לא עקבי. כתבת במצרכים חלב (להכנת רוטב בשמל) ובהוראות ההכנה כתבת להוסיף את רוטב הבשמל. ומי שלא יודע להכין בשמל? לא לעניין… 🙂

      אהבתי

  2. פינגבק: חוגגים יום הולדת שלוש: קנלוני תרד במילוי ארבע גבינות | שביתה איטלקית – ראשי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s